הכרעת דין בתיק פ 5243/05

כתב האישום מייחס לנאשם 1 עבירות של איומים, תקיפה סתם והחזקת סכין בניגוד לסעיפים 192, 379 ו- 186(א) לחוק העונשין. לנאשמת 2 מייחס כתב האישום עבירה של תקיפה הגורמת חבלה בניגוד לסעיף 380 לחוק הנ"ל, ואילו לנאשם 3- עבירה של תקיפה סתם בניגוד לסעיף 379 לחוק.

הנאשמים 1 ו- 2 הינם אחים והנאשם 3 הוא אחיינם.

עסקינן באירוע מיום 14.2.04 עת הנאשמים הגיעו לביתה של אילנית אשכנזי (להלן: "המתלוננת"), שם התפתח עימות בין כל המעורבים על רקע סכסוך בין המתלוננת לבין בעלה, שהוא אחיהם של הנאשמים 1 ו-2 ודודו של הנאשם 3.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, באותן נסיבות, הנאשם 1 תקף את המתלוננת וכן איים עליה באמצעות סכין כי ירצח אותה, הנאשמת 2 תקפה את המתלוננת בכך ששרטה אותה בידה ובצווארה וכן משכה בשערותיה ואילו הנאשם 3 -תקף את אחותה של המתלוננת, גב' מזל זריהן, בכך שדחף אותה והצמידה לקיר.

עוד נטען, כי הנאשם 1 איים על אמה של המתלוננת בכך שאמר לה שאם אחד מבניה ירים יד על אחיו הוא יהרוג אותם ויתאבד.

אין מחלוקת, שביום האירוע נזעקו הנאשמים והגיעו לבית המתלוננת על רקע שמועה שהגיעה לאוזניהם, כאילו אחיהם, בעלה של המתלוננת, מותקף בדירתו על ידי אחיה של המתלוננת.

אין גם מחלוקת, כי בדירה התפתח עימות פיזי ומילולי, אלא שהצדדים חלוקים על נסיבותיו ועל חלקו ואשמתו של כל אחד מהמעורבים בו.

לצורך הכרעת הדין, ייסקרו להלן ראיות התביעה מזה, וראיות ההגנה, מזה.

ראיות התביעה:

1.       המתלוננת העידה, כי ביום האירוע, בשעות הערב, התקשרה לחמותה, ובאותה שיחה דיברה גם עם בעלה, איציק וביקשה ממנו שישוב הביתה. השיחה, כך לדבריה, נחתמה בנימה ידידותית ואיציק אכן הגיע הביתה.

לאחר כעשרים דקות, לדברי המתלוננת, נפרצה דלת הכניסה לדירה ולתוכה שעטה אחותו של איציק, גב' רחל ג'ימי כשהיא צועקת: - "מי הולך כאן מכות?" אימה של המתלוננת, שולה זריהן, שהייתה באותה העת בדירה, הסבירה לרחל כי טעות בידה ואיש לא הולך מכות ורחל, שנוכחה לראות כי אכן האווירה בדירה רגועה, התנצלה על טעותה ובהמשך אף נאותה להצטרף לשתיית כוס קפה.  

בהמשך לכך, לדברי המתלוננת, בעודה עומדת במטבח, היא שמעה לפתע צעקות בוקעות מכיוון חדר המדרגות. כשניגשה לראות במה מדובר, ראתה את אחי בעלה, הנאשם 1, כשהוא עולה במדרגות ובידו סכין והוא צועק לעברה "אני ארצח אותך, אני ארצח את כולכם". המתלוננת סיפרה, כי בראותה כאמור, היא מיד חייגה למשטרה כשהיא צועקת: "מנסים לרצוח אותי", כאשר בינתיים, יצאה רחל מהדירה והדפה את הנאשם 1 לבל יכנס פנימה. המתלוננת המשיכה וסיפרה, כי בין לבין, בנה התינוק החל לבכות והיא חשה להרימו על ידיה. או אז, היא נתנה דעתה לכך, שהנאשמת 2, שהגיעה בינתיים גם היא למקום,  עומדת בתוך דירתה. הנאשמת 2 החלה לתקוף אותה באגרופים באזור הכתף והידיים תוך שהיא גם דוחפת אותה ושורטת אותה, כל זאת במצב שבו בנה התינוק נמצא בזרועותיה.  לדבריה, היא לא יכלה להגיב, שכן כל מעייניה היו נתונים להגנה על בנה. בנוסף, כך לדברי המתלוננת, הכתה הנאשמת 2 גם את אימה וכן חבטה בטעות גם באיציק שנחבל בראשו כתוצאה מכך.  במהלך כל אותה העת, לדברי המתלוננת, הנאשם 1, שהיה עדיין בחדר המדרגות, המשיך לצעוק ולאיים כי ירצח אותה ואת אחיה.

2.       גב' תמר זריהן , אחותה של המתלוננת העידה, כי ביום האירוע  שחל במוצאי שבת, התקשרה אליה אימה וביקשה ממנה להגיע בדחיפות לבית המתלוננת כי "רוצחים את אילנה, כהתבטאותה.  לדברי העדה, היא מיהרה לבית אחותה ללא שיהוי, מבלי לנעול אפילו את נעליה,  ובהגיעה לרחבת החנייה, היא הבחינה לדבריה בהתקהלות של כ- 20 איש שכללה את הנאשמים, איציק  ומספר שכנים. לדבריה, כאשר יצאה מרכבה, היא ראתה את איציק נשכב לפתע על הרצפה, מה שמאוד הטריד והבהיל אותה. היא שמה פעמיה בכיוון חדר המדרגות, אך עוד בטרם הספיקה לעלות למעלה, החלו אחיו של איציק לצעוק לעברה דברי התרסה וגנאי וגם היא, לדבריה, השיבה להם ברוח זו, תוך שהיא מאשימה את איציק שכפה על אחותה יחסי מין. או אז, הגיע הנאשם 3 תפס אותה בידיה מאחור, הצמיד אותה בחוזקה לעמוד החנייה ואמר לה "אני אזיין אותך בתחת, עכשיו אני ארצח אותך ואת כל המשפחה".

כמו כן, ניסה הנאשם 3 , כך לדברי העדה, להכותה בפניה עם אגרופו, אך אחד מבני המשפחה עצר בעדו ומנע ממנו מלהכותה. העדה סיפרה, כי לאחר שהצליחה להשתחרר מאחיזתו של נאשם 3, שמה פעמיה במהרה לדירת אחותה ושם פגשה באימה ובאחותה כשהן בוכיות ונסערות.

העדה שללה את האפשרות שהיא בעטה באיציק בעודו שוכב חסר הכרה על הרצפה. לדבריה, היו סביבו בני משפחה רבים ולכן לא יכלה להתקרב אליו, מה עוד שהייתה יחפה.

3.       שולה זריהן, אמה של המתלוננת העידה, כי במוצאי שבת ה-14.2.04 - ביודעה שהמתלוננת הסתכסכה עם בעלה- היא החליטה לנסוע אליה כדי להביא לה מצרכי מכולת.  בהיותה בבית המתלוננת, היא התקשרה לאימו של איציק  וזו מסרה לה שאיציק  בדרכו הביתה. ואכן, לדברי העדה, זמן לא רב לאחר מכן, הגיע  איציק כשהוא  רגוע והפגין כלפיה יחס נעים וחביב. 

לדברי העדה, דקות ספורות לאחר הגעתו של איציק, היא שמעה לפתע את הדלת נדחפת ורחל, אחותו של איציק, שעטה פנימה בסערה תוך שהיא שואלת: "מי הולך פה מכות?". העדה, הראתה לרחל שרק היא, אילנית ואיציק בדירה והסבירה לה שאין צורך להתרגש  ורחל אכן התרצתה והתנצלה.

לדברי שולה זריהן, בעוד אילנית מכינה לרחל כוס קפה, היא שמעה רעשים מחדר המדרגות וכשפתחה את הדלת, ראתה את שלושת הנאשמים יחד עם הבעל והחתן של הנאשמת 2. לשאלתה, מה הם עושים במקום השיב לה הנאשם 1, כי הגיע לאוזניהם שמכים את איציק. זאת ועוד, לדברי העדה, הנאשם 1 הניף לעברה חפץ כלשהו תוך שהוא מאיים עליה באומרו: "תביאי את הבנים שלך, אני אהרוג אותם". העדה לא ידעה לומר מה טיבו של אותו חפץ ולא יכלה לאשר שמדובר היה בסכין. לדבריה, היא אמרה לנאשם 1  שעליו להתבייש, אך הוא המשיך בשלו ולא חדל מלגדף ולאיים עליה ועל בניה. יתרה מכך, לדברי העדה, היא ניסתה להסביר לנאשם 1 כי טעות בידו ואיש לא מרביץ לאיציק, אך הלה לא שעה לדבריה וניסה להיכנס לדירה. רק רחל, אשר ביקשה למנוע את החרפת המצב, הצליחה לעצור בעדו ומנעה את כניסתו.

לעומת זאת, מי שכן הצליחה להיכנס לדירה, כך לדברי העדה, הייתה הנאשמת 2, שמיד עם כניסתה החלה להכות את המתלוננת. לדברי העדה, המתלוננת הייתה חסרת ישע ולא יכלה להגן על עצמה, שכן בנה התינוק היה בזרועותיה. היא עצמה, ניסתה לעזור למתלוננת ולהרחיק את הנאשמת 2 מעליה. כשראתה העדה, לדבריה, שכוחותיה לא עומדים לה, היא  יצאה לחדר המדרגות וצעקה לעזרה באומרה שרוצחים את בתה. לשמע הצעקות הגיעה השכנה, גב' מרציאנו, והצליחה לחלץ מידי המתלוננת את התינוק לבל ייפגע.