הכרעת דין בתיק פ 5145/04

1.      כתבי האישום, לאחר שתוקנו, מייחסים לכל הנאשמים עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (למעט נאשמת 7, לה מיוחסת רק עבירה של התפרעות).

הנאשמים 1 ו- 8 נאשמים גם בעבירה של השחתת פני מקרקעין (מסיכומי הסנגורית עולה כי כתב האישום לגבי נאשמת 8 תוקן ונמחקה לגביה עבירת ההפרעה לשוטר. לא ראיתי לכך עיגון, אך לאור תוצאת הכרעת הדין, ממילא אין לכך חשיבות).

הדיון בשני כתבי האישום אוחד, משום ששניהם עוסקים באותו אירוע עצמו, הפגנה נגד גדר ההפרדה, ביום תחילת הדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג באותו עניין.

2.      הדיונים ארכו זמן רב, הפרוטוקול מכיל מספר עמודים רב, אולם העניין, בבסיסו, פשוט וניתן היה למצותו בזמן קצר בהרבה ובהיקף קטן משמעותית של עמודי פרוטוקול.

מבנה הכרעת הדין

3.      אפרט תחילה את עובדות הבסיס, שברובן אינן שנויות במחלוקת.

לאחר מכן, אפרט ואכריע בשאלות הדורשות הכרעה עובדתית, במיוחד שאלת האלימות ההדדית והעבירה של השחתת פני מקרקעין המיוחסת לנאשמים 1 ו- 8;

לאחר מכן, אבחן האם יש בעובדות שאקבע כדי לגבש את רכיבי העבירות המיוחסות לנאשמים;

לקראת סיום, אבחן את טענת התביעה לפיה יש לעשות שימוש בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן: " חסד"פ") ולהרשיע את הנאשמים גם בעבירה של המשך התפרעות לאחר הוראת פיזור;

לסיום, אתייחס לטענות ההגנה בדבר קיומן של הגנה מן הצדק וטענות הגנה של צורך או צידוק.

העובדות

4.      במהלך הדיונים עלו נקודות רבות שאינן רלבנטיות להכרעה ולא אתייחס אליהן כלל.

5.      העובדות הנדרשות להכרעה הן אלו:

·        ביום 23.2.04, קבוצת אנשים חפצה להפגין נגד גדר ההפרדה, באזור הכפר דיר ראסון. המועד נבחר משום שבאותו יום החלו הדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא הגדר;

·        נקודת הכינוס הייתה בתל אביב, ולאחר שנמנעה מהאוטובוס בו נסעו, הכניסה לאזור בו חפצו לבטא את מחאתם, הגיעו לרחוב קפלן, הקריה בתל אביב והחלו להפגין במקום.

במאמר מוסגר אציין כי הרצון להביע את המחאה בסמוך לגדר ההפרדה, עלה מעדויות הנאשמים, ואני מאמין לגרסתם בנושא זה;

·        לאחר כעשרים דקות או יותר של הליכה ומחאה על המדרכה, חלק מהמוחים ירדו לכביש ברחוב קפלן והתיישבו על הכביש כשהם שלובי זרועות. התנועה ברחוב קפלן שובשה ונעצרה;

·        חרף קריאות להתפזר, לרבות של סנ"צ רונן יפת בכריזה, לא פינו היושבים את הכביש;

·        השוטרים החלו לפנות את היושבים על הכביש וחלקם הובלו לניידות המשטרה ונעצרו.

6.      לטענת השוטרים, עדי התביעה, הנאשמים התנגדו לפינויים, השתוללו וחלקם הכו תוך כדי התנגדותם את השוטרים. הנאשמים טוענים, כי התנגדותם הייתה פאסיבית בלבד, הם לא השתוללו ולא הכו את השוטרים ודווקא השוטרים נהגו בכוחניות ובאלימות.

7.      נגד הנאשמים 1 ו-8 נטען כי ריססו כתובות על קירות הקריה, טענה המוכחשת על ידם.