הכרעת דין בתיק פ 4675/02

1.         אני מזכה את הנאשם מעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. כמו כן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירות של תקיפת השוטר יונתן מזרחי והשוטר יוגב כהן לפי סעיף 273 לחוק.

אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של העסקה שלא כדין לפי סעיף 12א (ב) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 וכן בעבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות שלהלן: העסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א (ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952 (להלן:"חוק הכניסה לישראל"), איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"), שתי עבירות של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק והעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

3.         על פי כתב האישום ביום 3.12.02 העסיק הנאשם בישוב עומר, את פאיז אבו עלאן (להלן:"פאיז"), שהינו תושב הרשות הפלסטינאית ואשר שהה בישראל שלא כדין ובלא שהיו בידיו האישורים וההיתרים כדין עפ"י חוק הכניסה לישראל. במועד הנ"ל כאשר נחקר הנאשם ע"י שוטרי משטרת ההגירה איים על השוטר, יונתן מזרחי, וזאת עשה כדי להפחידו ולהקניטו. עוד באותו מועד תקף הנאשם שלא כדין את השוטר יונתן מזרחי, בכך שהיכה בפניו באמצעות אגרופו. כמו כן תקף הנאשם באותו מועד את השוטר יוגב כהן, בכך שהתנגד למעצר, התפרע וגרם לפציעה בידו של השוטר. עוד באותו מעמד העליב הנאשם את השוטר יונתן מזרחי.

4.         הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

5.         בתיק זה נגבתה עדות מוקדמת של פאיז, שכן מדובר בעד תושב דהריה. העדות נגבתה ביום 16.12.02 ע"י כב' השופטת בהט.

6.         בנוסף לעד התביעה פאיז, העידו מטעם התביעה, השוטר יונתן מזרחי, השוטר יוגב כהן, השוטרת פזית וייצמן, שלושתם שוטרים המשרתים במשטרת ההגירה שהגיעו למקום האירוע נשוא כתב האישום, העד יצחק אברמוב, ששימש בזמן האירוע חוקר במנהלת ההגירה וחקר את הנאשם באזהרה במשטרת הגירה דרום והעד ישי פז, ששימש כראש ענף זרים במשרד העבודה וצילם את השוטרים יונתן מזרחי ויוגב כהן לאחר האירוע.

7.         מטעם ההגנה העיד הנאשם.

דיון :

8.         סעיף 12א (ב) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 (להלן:"חוק הכניסה לישראל") קובע: " מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה וכן מתווך כא אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו מאסר שנתיים וקנס. "מעביד" עפ"י ההגדרה שבחוק הכניסה לישראל הינו כמשמעותו בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) תשנ"א - 1991".

9.         אין מחלוקת כי פאיז הוא תושב זר שאינו רשאי לשהות ו/או לעבוד בישראל עפ"י חוק הכניסה לישראל. דברים אלה נאמרו במפורש ע"י העד בעדותו המוקדמת (עמוד 3 מול שורה 7): " לשאלתך אם אני מודע לזה שאני בלי אישור שהיה בארץ, אני משיב שכן אני יודע שאין לי רשיון לשטח ישראל".

10.       טוען הנאשם כי הוא לא היה מעבידו של פאיז שכן הוא עצמו שכיר בחברה שנקראת "שוויצר אחזקות בע"מ", אשר שייכת לאביו ופאיז בפועל הועסק  בחברה באמצעות קבלן משנה. קבלן המשנה שכר את שירותיו של פאיז והוא זה שהיה אמור לבדוק את הרשיונות והאישורים של פאיז והאם עבודתו בישראל היא על פי הוראות החוק. לטענתו, חברת שוייצר אחזקות חותמת עם קבלן המשנה על חוזים, לפיהם על קבלן המשנה לספק לה עובדים זרים ובסעיף מיוחד שנקבע בחוזה מתחייב הקבלן לספק עובדים, שיש להם אישורי עבודה כדין.

11.       חוק הכניסה לישראל בהגדרה של "מעביד" מפנה לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) תשנ"א - 1991 (להלן:"חוק עובדים זרים"). חוק עובדים זרים בסעיף 1 קובע: " מעביד, לרבות קבלן כא-אדם".

סעיף 4 לחוק עובדים זרים עוסק במעביד בפועל. הסעיף קובע " נעברה עבירה לפי סעיף 2 (הדן בהעבדה שלא כדין של עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל) ביד קבלן כח אדם, יואשם בעבירה כאמור גם מי שהעסיק בפועל את העובד הזר, אלא אם כן יוכיח שהעבירה שנעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה" .

12.       חוק עובדים זרים שאליו מפנה חוק הכניסה לישראל אינו קובע שמעביד הינו רק מי שהוא מנכ"ל ו/או בעלים של חברה והוא היחידי שרשאי להעסיק עובדים. לא רק זאת החוק גם אינו קובע שמי שהינו שכיר בעצמו אינו יכול להיות מעביד. הגדרת מעביד עפ"י חוק העובדים הזרים שהינו לרבות מתווך כא-אדם, אינה שוללת את האפשרות שמי שהעסיק את העובד הזר יכול להיות הוא עצמו שכיר וכן מי שהעסיק בפועל את העובד אינו פטור גם אם קבלן כח-אדם שכר את שירותיו. מכאן שיש לפרש את הביטוי "מעביד" במשמעות של מספק עבודה בתמורה לתשלום כשהמסגרת המשפטית ואופן ההתקשרות אינם חלק חיוני להגדרה.

13.       הכללת מתווך כח אדם במסגרת הגדרת מעביד בחוק עובדים זרים, אליו מפנה חוק הכניסה לישראל, מצביעה על כך שהמחוקק לא התכוון לאסור העסקת תושב זר אם לא מתקיימים בינו לבין העובד יחסי עובד מעביד על פי הקריטריונים של דיני עבודה. ההגדרה מרחיבה את המבחן לגבי מיהו "מעביד" בהקשר לחוק הכניסה לישראל, וזאת על רקע מציאות שהייתה קיימת בישראל בעקבות התגברות פיגועי הטרור.

14.       כידוע סעיף 12א הוסף לחוק הכניסה לישראל המקורי על דרך של תיקון עקיף לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) תשנ"ו - 1996 (להלן:"חוק השהייה").

15.       בפסק הדין רע"פ 5198/01 חטיב נ. מדינת ישראל פד"י נ"ו (1), 769 אומר כב' השופט טירקל: " מטרתה של הצעת חוק השהייה הובהרה היטב בדברי ההסבר להצעת החוק שבה נאמר כי מטרת ההסדר שנקבעה בחוקים אלה היא לטפל בסכנה מוחשית לבטחונם של תושבי ישראל מצד אלה הנכנסים למדינה או השוהים בה ללא היתר". עוד נאמר שם כי " מטרתה העיקרית של הצעת חוק זו .... הייתה להתמודד עם סכנה הנשקפת לבטחון תושבי המדינה מתושבים מסויימים של אזורי יהודה, השומרון וחבל עזה הנכנסים לישראל או השוהים בה ללא היתר כדין או בניגוד לתנאי היתר".

16.       על פי עדותו של הנאשם במשטרה כאשר נשאל ע"י החוקר מה עשה פאיז אבו עלאן במקום שבו הם נעצרו הוא עונה (בעמוד 2 מול שורה 11): " הוא עושה עבודות כלליות ע"י קבלן משנה שלי ...." ובהמשך כאשר נשאל כמה זמן הוא עובד אצלו עונה הנאשם: "הוא לא עובד אצלי אך ראיתי כמה פעמים את הפרצוף שלו" . בהמשך נשאל הנאשם: " הקבלן משנה שאיתו עשית חוזה האם מבצע עבודות עבורך עפ"י בקשה שלך" על כך משיב הנאשם: "כן הוא מבצע עבודות כלליות סופיות". ובהמשך לשאלה, " מי נותן הוראות עבודה מה לעשות לבחור הפלסטינאי בשם פאיז אבו עלאן תשובה: "הוא הקבלן, אני אומר לקבלן מה אני צריך, הוא חתום על מה שצריך והוא עושה לי את העבודה כלומר מי עובד בשטח זה לא מעניין אותי ואין לי אפשרות לבדוק את זה" .