הכרעת דין בתיק פ 4475/06

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב ואיומים.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי בתאריך 27.04.06, בין השעות 08:00- 09:35, התפרץ הנאשם לרכבו של המתלונן, מר שלום שושן, בכך שניפץ חלום קדמי שמאלי וגנב מתוך הרכב פאוץ', אשר הכיל כרטיס אשראי מסוג ישראכרט, פנקס צ'קים, מסמכים שונים, כסף קטן בערך של 10 ש"ח, רישיון נהיגה ות.ז. השייכים למתלונן.

בנוסף מיוחס לנאשם, אשר הכיר את המתלונן הכרות מוקדמת, כי התחזה לעובר אורח תמים והציע את עזרתו למתלונן באיתור הגנבים והחזרת הרכוש. המתלונן אמר לנאשם כי בתמורה לעזרתו, ייתן לו 100 ש"ח. הנאשם הלך וחזר לאחר מספר דקות, כאשר בידיו הרכוש הגנוב.

בהמשך ולאחר שהמתלונן התמהמה בנתינת הכסף שהבטיח לו, איים הנאשם על המתלונן ואמר לו: "תעשה מה שאתה רוצה ותלך למשטרה, אני אשב שנה ואחרי זה אני אצא ואז תראה מה יהיה"

פרשת התביעה- עדות המתלונן

המתלונן מסר בעדותו כי בתאריך 27.04.06, בשעה 08:05, החנה את רכבו עם כרטיס חכם ונכנס לבית הספר "עמית" בשכונה ד', בו עובד כמורה. בשעה 09:35 הודע לו על ידי תלמיד בית הספר, כי הזכוכית ברכבו, שבורה.

"יצאתי החוצה בריצה, הזכוכיות של החלון של הנהג על הרצפה בתוך הרכב, הכול הפוך והכרטיס חכם פרוץ. היה לי פאוץ' מתחת לכסא ולקחו לי את הפאוץ'. בתוך הפאוץ' היו ישראכרט, שיקים וכסף... כעשר דקות אחר כך אני רואה את הנאשם עובר ואומר לי: "המורה מה קרה?"...אמרתי לנאשם שפרצו לי לרכב וגנבו לי את הפאוץ'. הנאשם אמר לי שהיו נערים מסתובבים פה ושהוא ילך להביא לי את הפאוץ'. אמרתי לנאשם שאני אתן 100 ש"ח אם הוא יביא לי את הרכוש שלי. הנאשם הלך וחזר לאחר דקה וחצי עם פנקס שקים, ישראכרט ואמר שהיו פה שני נערים. "לקחתי את זה והנה זה"...הנאשם שאל מה עם ה-100 ש"ח ואמרתי לו שאין לי כלום. הנאשם אמר לי לבוא בשעה 15:00 ליד תחנת האוטובוס שאני אתן לו את ה-100 ש"ח. בשעה 12:15... הנאשם שוב היה שם ושאל מה עם ה-100 ש"ח. אמרתי לו שאין לי והוא אמר לי "אתה מלכלך ואתה לא גבר"... "אז הנאשם אמר שאם אני לא אביא לו, "אתה לא מכיר אותי, אני מחפשים אותי על זה שדקרתי בדואים, אפילו אם אני אשב שנה, אני אצא ואחר כך אתה תראה מה יהיה".

במהלך חקירתו הנגדית, אישר המתלונן כי הנאשם לא שאל אותו על הפריצה אלא, הוא זה שסיפר לנאשם על הפריצה. 

בנוסף העיד המתלונן, כי חשד בנאשם שהוא זה שפרץ לרכבו וזאת מאחר ועבר במקום כ-10 דקות לאחר הפריצה.

המתלונן אישר בנוסף כי בכל יום מסתובבים נערים במקום האירוע וכי לכל אחד יש נגישות לרכבו.

עוד מסר המתלונן בעדותו כי לאחר שהבטיח לו תשלום עבור השבת חפציו,  הלך הנאשם לקצה הבניין , נעלם מעיניו של המתלונן וחזר כעבור דקה יחד עם הרכוש הגנוב.

במסגרת פרשת התביעה, הוגשה אמרת הנאשם מיום 27.04.06  וסומנה ת/1.

פרשת ההגנה- עדות הנאשם

הנאשם העיד כי ביום האירוע, עבר בשכונה בה הוא גר וראה את המתלונן בחניה. "הרמתי לו יד ואמרתי לו "שלום, מה נשמע?" הוא אמר לי "נפלת לי מהשמיים" שאלתי אותו מה קרה... הוא סיפר לי שפרצו לו לאוטו ומה הדברים שגנבו לו. שאלתי אותו אם יש מישהו שהוא חושד בו, הוא אמר לי שיש פה ילדים בשכונה, בבית הספר. אמרתי לו: "לך תשתה קפה, אני הולך לעשות סיבוב" לא היה מדובר בדקה שלאחריה חזרתי. מדובר בכניסה לבאר שבע מכיוון הוילות של שכונה ד', משם לחתוך לבניינים של השיכונים של שכונה ד', זה לוקח לפחות מספר דקות...הגעתי למי שצריך...ביקשתי שיביאו את הדברים...נתתי להם משהו בסביבות 30 ש"ח, קיבלתי חלק מהדברים אבל אני חשבתי שזה כל הדברים. הבאתי את הדברים לשלום והוא אמר שחסרים לו עוד דברים, פאוץ ועוד כמה דברים. חזרתי אליהם... בחור שהיה שם ושהוא מכיר אותי...הביא את שאר הדברים וחזרתי לשלום ואמרתי לו שייקח כי זה כל הדברים...שאלתי אותו מתי אני רואה את מה שהוא הבטיח לי והוא אמר לי שאין לא את זה כרגע. אני אדם חולה עשיתי לו טובה ואני רציתי את הכסף שהציע לי. שלום אמר לי לבוא ב-15:00, ב-16:00. אמרתי לו: "לא צריך, אתה לא גבר" והלכתי."

במענה לשאלה אם איים על המתלונן, השיב הנאשם : "אני מת עליו, אני לא יכול לאיים עליו, אני אוהב אותו..."

במסגרת חקירה נגדית, במענה לדברי ב"כ המאשימה כי הכחיש את עניין 100 השקלים בעדותו במשטרה, השיב הנאשם: "אני לא מאמין שהכחשתי"

במענה לדברי ב"כ המאשימה כי המתלונן העיד שעזב אותו לדקה וחזר, השיב המתלונן כי היה זה פרק זמן של כמה דקות ולא דקה.

במענה לשאלה, האם היה צרכן סמים בעת האירוע, השיב הנאשם: "כן"

סיכומי ב"כ המאשימה