הכרעת דין בתיק פ 4460/98

א. רקע

1.  כתב האישום נשוא תיק זה, מייחס לנאשם עבירות השמטת הכנסה מדו"ח ואמרה כוזבת בדו"ח (סעיפים 220 (1) + (2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961), ועבירות מרמה, עורמה ותחבולה ואי הגשת דו"ח במועד (סעיפים 220 (5) ו- 216 (4) לחוק הנ"ל).

2.  עפ"י כתב האישום, ביצע הנאשם בשנת 1991 עבודות קבלנות ללקוחות שונים, בסך כולל של 329,601 ש"ח ואף הוציא חשבוניות מס בסכומים אלה. בדו"ח הכנסותיו לשנת 1991 השמיט חלק מהכנסותיו בסך 124,381 ש"ח. כן הצהיר כי נוכח פציעה הפסיק בעיסוקו, זאת על אף שהמשיך לעסוק בעבודה ולהוציא חשבוניות מס לאחר אותו מועד, עליהן לא דיווח.

3.   בנוסף ביצע עבודה ביום 28.2.92 על סך 28,556 ש"ח ואולם הגיש הודעה כי חדל מעבודתו ולא הגיש לפ"ש דו"ח בגין הכנסתו האמורה בשנת 1992.

4.   על אף שכתב האישום הוגש עוד בשנת 1998, לא נידון הוא לגופו משך מספר שנים, תוך שנדרשו 30 ישיבות (!) להתייצבותו של הנאשם ומענה לכתב האישום, בעקבות צוי הבאה שהוצאו בעניינו. בתקופה זו הוחלף היצוג בתיק בין 4 סנגורים, הנאשם לא התייצב שוב ושוב לבית המשפט, עד שאף הותלה הטיפול בתיק בהעדר התייצבותו ואיתורו. בשלהי שנת 2005, הועבר התיק בהחלטת כב' הנשיא לטיפולי, ולאחר שנשמעו הראיות בו, ניתנת הכרעת דין זו.

ב. הראיות

1.  מטעם המאשימה העידו ארבעה עדים:

א.                 מר דרור דניאל - חוקר במס הכנסה (עת/1). באמצעותו הוגשו בהסכמה הודעות הנאשם מיום 9.2.98 ומיום 11.5.98 (ת/1 + ת/2).

ב.                  הגב' אסתר אורן (עת/2) - מנהלת חשבונות ספקים של חברת אקרשטיין, באמצעותה הוגשו בהסכמה חשבונות עבור עבודות ריצוף אותן ביצע לדבריה הנאשם בפרויקטים שונים (ת/3 א'-ח'),  אישור שנתי של ניכוי מס במקור לשנת 1991 של הנאשם (ת/4) וכרטסת הנהלת חשבונות (ת/5).

ג.                   מר דוד חמו (עת/3) - קבלן בניין בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. באמצעותו הוגשה כרטסת הנה"ח אצלו, של הנאשם (ת/7 א'-ג'), חשבוניות עבור עבודות שביצע לדבריו הנאשם (ת/8 א'-ג').

ד.                  מר מאיר אבן דנן (עת/4) - עובד בחברת צרפתי בע"מ, באמצעותו הוגשו כרטסת הנה"ח של הנאשם (ת/9) וחשבוניות (ת/10 א'-ה').

2.   מטעם הנאשם העיד הוא עצמו, אשר הגיש מסמכים רפואיים הנובעים מתאונת דרכים שעבר (נ/2 + נ/4), מסמכי בית המשפט הנוגעים לתאונה (נ/3 א'-ג'), תעודת פטירה של אביו אשר לטענתו ניהל את העסק (נ/5).

ג. גרסת הנאשם:

גרסת הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו בפני היא, כי לא ביצע את העבודות הנדונות וכי החתימה המופיעה על המסמכים השונים - חשבוניות, דוח"ות וכיוצ"ב - איננה חתימתו. במישור המשפטי טוענת איפוא ההגנה, כי זולת הודאתו של הנאשם, כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו, לא קיים חיזוק ראייתי לה, שכן העדים הנוספים שהובאו, למעט עד אחד, אינם מכירים את הנושא מידיעתם האישית, כשאותו עד, מר בן חמו - מסוכסך עם הנאשם ומכאן שמשקלה של עדותו אפסי.

ד. בחינת הראיות

נבחן איפוא, על רקע הדברים האמורים,  את הראיות שהובאו במהלך הדיון.

א. הודעות הנאשם:

1.      אין מחלוקת בדבר גבייתן של הודעות הנאשם מרצונו הטוב והחפשי. גובה ההודעה - עת/1 מציין זאת מפורשות (עמ 14 ש' 19), והן הוגשו בהסכמה וללא הסתייגויות, תוך שב"כ הנאשם אישר אף הוא, שהן נגבו על ידו ואין לו טענות ביחס לגבייתן (עמ' 14 ש' 25).

2.      מעיון בהודעות הנאשם בחקירתו בפני חוקרי מס הכנסה והשוואתם עם דבריו בבית המשפט עולה, כי רק בבית המשפט עולה לראשונה הגרסה לפיה אישר הנאשם בחקירתו אך מחשש שיעצר, שאכן ביצע את העבודות. אציין כבר עתה, כי אין בידי לקבל גרסה זו, שכן לא זו בלבד שלא נטענה בעת הגשת ההודעות, כל טענה בנוגע לחתימתו שלא מרצונו הטוב והחפשי או מחששו למעצר (וממילא לא נידונו הודאותיו במסגרת משפט זוטא), אלא שעיון בהודעות הנאשם מעלה, כי לא היתה מצידו הודאה טוטלית, אלא הודעה סלקטיבית ולפיה הכחיש עבירות שיוחסו לו, תוך שטען שהוציא חשבוניות בגין כל עבודה ומסרן למנהל החשבונות לדיווח (למשל: ת/1 עמ' 7, עמ' 12 ש' 16, וכן עמ' 14 ש' 22-23). כן ברור מההודעה כי לא ניתנות תשובות לאקוניות מצידו של הנאשם, אלא לעיתים מרחיב הוא ומספר על מהות העבודה עצמה (למשל ת/1 עמ' 14 ש' 17) ו/או עורך אבחנה בין כתב היד לבין החתימה (למשל ת/1 עמ' 10 ש' 1).

3.      מכל מקום, סקירת הודעתו מלמדת, כי כל העבודות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, מקבלות את אישורו בהודעתו. על מנת שלא להכביד על הפרוטוקול, יצוינו להלן  בתמצית ההפניות  הנוגעות לכל עבודה:

א.     חברת אקרשטיין - 

ת/1 - עמ' 1 ש' 17-18 בה מאשר כי עבד עבור אקרשטיין.