הכרעת דין בתיק פ 4358/01

האישום

1.       כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "החוק") והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק.

על פי כתב האישום בתאריך 13.4.01 בסמוך לשעה 17:45 בנתיבות, תקף הנאשם את גיסו הרצל כהן (להלן: "המתלונן") בכך, שהשליך לעברו אגרטל, אשר פגע בראשו ובשמשה השמאלית הקדמית של הרכב השייך למתלונן. כתוצאה מכך נשברה שמשת רכבו של המתלונן, ולמתלונן נגרמו פצע והמטומה בעורפו.

הנאשם כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

עדויות התביעה :

2.       מטעם התביעה העידו 2  עדים: הרצל כהן - המתלונן ולב אריה -  חוקר במשטרת נתיבות.

3.      ע.ת מס' 1 הרצל כהן - גיסו של הנאשם, מתאר בעדותו את האירוע נשוא כתב האישום. הרקע לאירוע היה  התנגדותו של המתלונן להגעתו של הנאשם לבית הוריו. המתלונן הגיע לבית הנאשם במטרה להניע את הנאשם ואישתו, היא אחות המתלונן, מלהגיע לבית הוריו בערב פסח. מעדותו עולה כי אחותו סגרה עליו את הדלת, תוך שהיא מוציאה אותו מחוץ לביתה. עקב כך מספר המתלונן הוא הלך לכיוון הרכב שלו שחנה מחוץ לבית. הנאשם יצא אחריו כשבידו אגרטל וזרק אותו על המתלונן. כתוצאה מכך נגרמה למתלונן פגיעה בראש וכן נגרם נזק לשמשה השמאלית הקדמית של רכבו. לאחר האירוע המתואר הניע המתלונן את הרכב ונסע הביתה.

4.       המתלונן אישר את העובדה כי פנה לקבלת טיפול רפואי רק בשלב מאוחר יותר באותו היום (בשעה 22:00 כאשר האירוע אירע בסמוך לשעה 17:45), וזאת בשל כך שאחרי האירוע טיפל בעצמו ולא ראה לנכון לפנות לטיפול רפואי, ורק בשלב מאוחר יותר כאשר החל לחוש סחרחורות פנה לטיפול רפואי מקצועי.

5.         ע.ת. מס' 2 לב אריה -  חוקר במשטרת נתיבות, גבה את אמרת הנאשם ואת עדות המתלונן. בעדותו מציין השוטר כי חקר את הנאשם לאחר שהוזהר בגין תקיפה וחבלה במזיד ברכב. לדבריו, הנאשם מסר את אמרתו מרצונו הטוב והחופשי והוא חתם עליה. עוד עולה מעדותו כי לאחר גביית עדות המתלונן יצא עימו לחזית התחנה וראה כי החלון הקדמי השמאלי של הרכב השייך למתלונן מנופץ.

עדויות ההגנה :

6.       עדות הנאשם - מעדותו בבית המשפט עולה כי האירוע נשוא כתב האישום אירע כאשר הוא ואשתו עסקו  במלאכת הכשרת הכלים לחג הפסח, המתלונן התקשר לאשת הנאשם  בטלפון ושוחח איתה והיא ניתקה את השיחה. כעבור 5-10 דקות הגיע המתלונן לבית הנאשם והחל לקלל אותו בזמן שילדיו ואשתו נוכחים בבית.

7.       אשת הנאשם דחפה את המתלונן החוצה וטרקה את הדלת, בשלב זה לדברי הנאשם הוא יצא אחרי המתלונן במטרה לשוחח עמו כפי שנהג לעשות בכל ויכוח שהיה ביניהם. לדבריו, כאשר יצא החוצה החזיק בידיו כוסות עטופות בנייר. לדבריו, צעק המתלונן לעברו " אני אהרוס לכם את החג אתם לא תעשו את החג אצל אבא שלי ", תוך כדי כך נפנף המתלונן עם היד במטרה להזיז את הנאשם, תנועה זו גרמה להשמטות אחת הכוסות מידיו של הנאשם, אשר נפלה על שמשת הרכב וגרמה להתנפצותו.

8.       לטענת הנאשם לא נגרמה למתלונן כל פגיעה בראש ואין כל הגיון בכך שאם אכן זרק על המתלונן כד, הכד פגע קודם בראשו ולאחר מכן בשמשה השמאלית של הרכב.

9.       בחקירתו הנגדית חוזר הנאשם על טענתו לפיה יצא מן הבית אחרי המתלונן על מנת להרגיעו ולדבר איתו. כמו כן מציין הנאשם כי אין זה הגיוני שהמתלונן יחכה עד 22:00 בבית ורק בשלב זה יפנה לקבלת טיפול רפואי, עד לשעה זו המשיך בעבודתו הסדירה כנהג מונית.

10.     עדת הגנה - חיה אפינגר - אשת הנאשם. מעדותה עולה כי המתלונן התקשר אליה והיא ניתקה את הטלפון בשל נימת קולו האלימה. לדבריה לאחר מכן הגיע המתלונן לביתם והחל לנבל את פיו, בשלב זה היא הדפה אותו אל מחוץ בית וטרקה את הדלת. הנאשם, לדבריה, יצא מהבית במטרה לשוחח עם המתלונן כאשר בידיו כוסות עטופות בנייר, העדה לא ראתה את שהתרחש מחוץ לבית.

11.     מעדותה עולה כי אמנם לא ראתה מה קרה בחוץ אך כשבעלה שב הביתה אמר לה:

" המטומטם הזה דחף לי את הידיים והעיף לי כוס על הזכוכית ".

12.     ב"כ המאשימה בסיכומיו סקר את עדות המתלונן וטען כי מדובר בעדות סדורה ומהימנה   שמסבירה בצורה פשוטה והגיונית את השתלשלות האירועים שהביאו בסופו של דבר לפציעתו של המתלונן ולגרימת נזק לרכבו. עוד טען ב"כ המאשימה כי עדות המתלונן נתמכת בתעודה הרפואית ובעדות ע.ת. מס' 2  בדבר הנזק שנגרם למכוניתו של המתלונן. מנגד טען ב"כ המאשימה כי הנאשם בעדותו סיפק הסבר לא הגיוני לנסיבות בהם נשבר חלון רכבו של הנאשם וטען כי הנאשם סתר את עצמו בעדותו ומכאן שמדובר בעדות שאינה מהימנה.

13.     הנאשם בסיכומיו טען כי עדות המתלונן רצופה שקרים, הנאשם מפרט את שאינו תואם לדעתו את האירועים שהתרחשו קודם לאירוע התקיפה וגרימת הנזק ומנסה לערער את אמינות עדות הנאשם. כן טען כי הסברו של הנאשם לגבי התקיפה על ידי יידוי אגרטל לעברו, אשר גרם לפציעתו ולשבירת חלון הדלת הקדמית שמאלית ברכבו, אינה הגיונית ובלתי אפשרית. עוד טען הנאשם כי המתלונן, אף שהוא מוכר כאדם אלים, לא התכוון "להרים עלינו יד" ולכן הוא לא התכוון לעשות מעשה אלים כלפיו.