הכרעת דין בתיק פ 4275/07

עובדות כתב האישום:

כתב האישום שבפני מייחס לשני הנאשמים ביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בנוסף מיוחס לנאשמת ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים ולנאשם ביצוע עבירה של התנגדות למעצר.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 10/08/06 בשעות הצהריים בהוסטל "מקום אחר" שברחוב בזל 16 בתל אביב (להלן - "ההוסטל") התקיים דיון בנוגע להמשך השהייה במקום של בתם הקטינה בת ה- 16 (להלן - "הקטינה") של הנאשמים, שהנם גרושים.

על פי הנטען בכתב האישום, ביקשו הנאשמים להוציא את הקטינה מההוסטל ולהחזירה לבית הנאשמת, למרות הוצאתו של צו חירום המורה על המשך שהיית הקטינה במקום.

שוטרים שהגיעו להוסטל, על פי הזמנת עובדות המקום, על מנת לטפל באירוע, ביקשו מהנאשם להזדהות בפניהם, אך הוא סרב לבקשתם להזדהות ולהציג בפניהם תעודת זהות. לפיכך ביקשו השוטרים לעכבו ובהמשך לעצרו, או אז התנגד הנאשם למעצרו, דחף את אחד השוטרים, רס"ר קובי זעירא והשתולל. הנאשמת על פי כתב האישום תקפה את רס"ר זעירא באמצעות ידיה וזאת על מנת למנוע את מעצרו של הנאשם.

לאחר כבילת הנאשם, הודע לנאשמת שהיא מעוכבת לחקירה ולאחר שסירבה להתלוות לשוטרים הודע לה כי היא עצורה. בשלב זה על פי כתב האישום איימה הנאשמת על רס"ר זעירא והעליבה אותו והמשיכה לעשות כן גם במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה.

הרקע לאירועים:

במהלך הדיון הירבו הצדדים לתאר את הרקע שהביא בסופו של דבר, לטענת המאשימה, לאיבוד שליטה של הנאשמים על מעשיהם, עד כדי ביצוע העבירות המיוחסות להם.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי בתם של הנאשמים, הקטינה, הגיעה להוסטל מרצונה ובהסכמתם, עפ"י הפנייה של שרותי הרווחה במקום מגוריהם, באזור.

המחלוקת סבה סביב הסיבות שהביאו להפניית הקטינה להוסטל ובעיקר למה שארע לאחר שהנאשמים הגיעו לפגישה בהוסטל והחליטו על הוצאתה משם.

עפ"י גירסת העו"סית בהוסטל, הגב' לירון פורת יעקובי (להלן: "לירון), הקטינה הופנתה להוסטל על ידי שירותי הרווחה של אזור, לאחר שתיארה מערכת יחסים מאוד קשה עם האם, הנאשמת, שכללה עליות ומורדות.

לפיכך, כשהנאשמים הגיעו ביום האירוע להוסטל וביקשו להוציאה שוחחו עם הקטינה ושאלו אותה לאפשרות שתחזור הביתה לאחר שהוריה יירגעו. על פי עדותה של לירון, הקטינה היתה נסערת, בכתה, אמרה שאימה מכה אותה ושהיא לא רוצה לחזור הביתה, כי היא מאד חוששת.

לאור תגובתה של הקטינה מיהרו לפנות לפקידת הסעד של אזור, שבעצה אחת עם פקידת הסעד המחוזית ובאישורה, הוציאה מיד "צו חירום", ושלחה אותו בפקס להוסטל.

הצו הוצג בפני הנאשמים וכתוצאה מכך חלה הסלמה בהתנהגות ההורים שלוותה בצעקות ואיומים, ללא אלימות פיזית. מפאת חששה מהסלמה נוספת ניזעקה העדה ורצה לתחנת המשטרה הסמוכה, ברח' דיזנגוף 222 בת"א, על מנת להזעיק עזרה ושבה למקום בליווי רס"ב אברהם עוזיהו (להלן: "עוזיהו"), מפקד נקודת משטרת דיזנגוף.

מנגד טענו הנאשמים, כל אחד עפ"י דרכו, כי הקטינה הגיעה להוסטל ביוזמתם ובשיתוף פעולה עם  העו"סית של אזור, לאחר שהקטינה איימה לעזוב את הבית, בעקבות מריבה קשה עם הנאשמת, לאחר שנמצאו בחדרה, שבבית אימה, שתייה חריפה וסיגריות. הנאשמת הוסיפה כי הובטח לה על ידי עובדי המקום שניתן יהיה להוציאה משם בכל עת.

לטענתם, בהגיעם ביום האירוע לפגישה, שתוכננה מראש, עם גורמי הטיפול והקטינה, נדהמו לגלות שם קטינים כבני 10-11 מסתובבים עם סיגריות. כאשר שאלו את הצוות האם יכולים הילדים בהוסטל לעשן, השיבו להם אנשי הצוות בחיוב ואף ציינו בפניהם שהם אינם שמים דגש על כך.

היחשפותם לעובדה זו גרמה להם להחליט שאינם מוכנים שהקטינה תמשיך לשהות בהוסטל והתגבשה דעתם סופית להוציאה מן ההוסטל ולהחזירה לבית האם, ולכן דרשו מהצוות במקום לאפשר להם לקח אותה הביתה, עמדו על דעתם ולא הסכימו לוותר.

הנאשמים מאשרים שהקטינה סרבה לחזור הביתה, אך לגירסת הנאשמים את הסירוב הובילה המדריכה במקום, שבנוכחות הקטינה שבה ואמרה מספר פעמים שהקטינה אמנם תוכל לחזור הביתה אם זה רצונה, אולם אם תסרב לחזור לבית האם, ותודיע שתברח מהבית, יש דרכים להשאירה בהוסטל ויש להם אפשרות להוציא צו.

שני הנאשמים הכחישו, בבית המשפט, בתוקף, שהוצג בפניהם, בשלב כלשהו, צו חירום האוסר עליהם לקחת את הבת הביתה, אם כי הם מאשרים שנאמר להם במהלך שהותם במקום כי הוצא צו. ראוי לציין שהנאשם בחקירתו במשטרה אישר שנאמר לו שהוצא צו והוצג בפניו "הנייר", אך לטענתו, שם , לא הבין מה כתוב בו וביקש צו מבית משפט.