הכרעת דין בתיק פ 4220/06

תמצית כתב האישום:

הנאשם והמתלוננת גרים במתחם בו מתגוררים בני משפחת שניר הנמצא ברח' הרצל 160 בת-א. בעלה של המתלוננת הוא אחיינו של הנאשם. לפי הנטען והמוכחש על ידי הנאשם, הוא מפעיל בחצר המתחם חניון לכלי רכב. המתלוננת המתגוררת בסמוך, טוענת כי כניסת מכוניות ואנשים זרים למקום מפריעה לאיכות חייה בביתה.

לפי הנטען, ביום 29.9.05, בעקבות שיחה שניהלה המתלוננת עם פלונית שהחנתה את רכבה בחניון, הנאשם גידף אותה, אמר לה לא לדבר עם אנשים הבאים לשם ברשותו, ואיים עליה בכך ששלף סכין והצמידה לבטנה. המתלוננת, שהיתה עם בתה הקטנה, נמלטה והגישה תלונה במשטרה.

ועוד נטען, כי באותו מעמד, הנאשם הוציא את איבר מינו, ניער אותו לעיניה ואמר את המילים כמפורט בעובדה מס' 5.

העבירות שיוחסו לנאשם: החזקת סכין שלא כדין, איומים ומעשה מגונה בפומבי. לאחר שמיעת עדות המתלוננת, התביעה הסכימה כי אין ראיות לכאורה למעשה המגונה.

הנאשם כופר בכך שאיים על המתלוננת עם הסכין. הוא מאשר שהחזיק בסכין אך לדבריו הוא נוהג להחזיקה בחצרו לצורך קילוף פירות וירקות, ועל כן החזקתה היא כדין.

פרשת התביעה:

עדות המתלוננת-

ביום שקדם לאירוע העירה לאישה שהחנתה רכבה בחניון, שזו חצר פרטית וביקשה ממנה לא לעבור שם. למחרת בבוקר, בעת שיצאה מהבית עם בתה, התנפל עליה הנאשם בצעקות ובקללות. היא פרצה בבכי, רצתה להמשיך ללכת, ואז "הוא הכניס את היד שלו למכנסיים ואמר אני יזיין אותך יה שרמוטה, ואז הוא הוציא סכין ובא לכיוון שלי, פחדתי וברחתי אני והבת שלי להגיש תלונה במשטרה"-  (עמ' 5 ש' 19-21). לדבריה, כששלח ידו למכנסיו, חשבה שעומד להוציא את איבר מינו, אך הוא הוציא סכין מהכיס.

אחרי שהתלוננה פחדה לחזור הביתה והמתינה עד שהנאשם ייעצר. בינתיים בני המשפחה שכנעו את בעלה שיש לבטל את התלונה כי הנאשם הוא אדם מבוגר, והיא חזרה למשטרה לבטל את תלונתה.

בחקירתה הנגדית הוסיפה שלא ראתה את הסכין שהיתה לנאשם ביד וכי הוא התקרב אליה למרחק של כמטר וכמעט הצמיד אותה לבטנה אך לא היה מגע פיזי ביניהם.

ההגנה ביקשה להגיש הודעותיה של העדה במשטרה- נ/2 ו-3.

עדותו של אורן עטיה-

הגיע למתחם משפחת שניר בעקבות התלונה. הנאשם ישב בחצר ובכיסו נמצאה סכין. פרטים נוספים לא היו זכורים לעד, כולל צרות הסכין שנתפסה.

התביעה הגישה צילום של הסכין- ת/1. העד שתפס אותה ורשם את מאפייניה, לא הוזמן ולא העיד.

פרשת ההגנה:

עדות הנאשם-

אינו מכחיש שבמתחם יש חניון, אך טוען, בניגוד לדברי המתלוננת, שאינו גובה כסף על החניה ולא מתפרנס מהפעלת החניון.

נושא הפעלת החניון אינו רלוונטי לדעתי לעובדות כתב האישום. באשר למערכת היחסים בין משפחת המתלוננת לנאשם; הנאשם הזכיר קיומו של סכסוך ישן בינו לאחיו- אבי בעלה של המתלוננת, אך אמר שכיום אין ביניהם מריבות. המתלוננת ציינה אמנם שהיה אירוע אלים בין בעלה לנאשם, אך מאחר והדבר לא הובהר והיא לא נחקרה על כך, לא אתייחס לכך.