1. כתב האישום שבפניי מייחס לשני הנאשמים עבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מלוי תפקידו, והעלבת עובד ציבור.
כמו כן, מיוחסת לנאשמת 2, עבירה נוספת של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
2. על פי הנטען בכתב האישום התרחש האירוע בתאריך 1/2/06 בשעה 8:00 לערך, ברחוב רביבים פינת הרי גלעד בהרצליה.
2 שוטרים, אשר הבחינו בנאשמים נוסעים ברכב מסוג סוזוקי, שעל פי רישומיהם הורד מהכביש בתאריך 11.8.05, ביקשו מהאחרונים להציג בפניהם את רישיונות הרכב.
בתגובה יצא הנאשם מתוך הרכב הצמיד גופו לגופו של השוטר וצעק "וואלק אין לי רישיונות, אין לי תעודת זהות ואין לי רישיון נהיגה ואני לא רואה אתכם ממטר...לא תראו ממני כלום", דחף את השוטר ואיים עליו ועל השוטרת שהייתה עמו, במטרה להפריע להם במילוי תפקידם, להפחידם ולהקניטם, בהטיחו לעברם: "אני אזיין אותך, וואלק אני אפתח לך את הפנים, אני אזיין את שניכם, זונה, אני יראה לך מה יא בת זונה, אתם לא תדרכו בשביב, אני יעליב אותך, אני יזיין אותך ואת הקצין מודיעין של התחנה, אני יסמן לך את הפנים".
השוטרת שהבחינה בנאשם נצמד לשוטר ומאיים, נעמדה חוצץ בינו לבין השוטר.
תגובת הנאשמים לא אחרה לבוא, הנאשם תקף את השוטרת בכך שחבט באמצעות אגרופיו בגבה והנאשמת תקפה את השוטרים בכך שחבטה בכתפם, והשליכה בחוזקה לעברו של השוטר, מתוך כוונה לחבול בו כוס זכוכית אשר התנפצה סמוך לרגליו.
בשלב זה, הודיעה השוטרת לנאשמת שהיא עצורה והאחרונה בתגובה העליבה את השוטרת בכך שאמרה לה: "יא זונה בת זונה, יא כלבה, יא שרמוטה" ותקפה אותה בכך שדחפה אותה בחזה לאחור.
3. הנאשמים הודו, בין בחקירתם במשטרה, בין בעדותם בבית המשפט, כי ביום האירוע נסעו ברכב סוזוקי, בו נהג הנאשם, בידיעה שרישיון הרכב לא חודש וכן שהשוטרים ביקשו מהם להזדהות.
הנאשם אף הודה שאיים על השוטר, דחף אותו והתנגד למעצרו והנאשמת הודתה שקיללה את השוטרים, דחפה את השוטרת בכתפה וזרקה כוס זכוכית, במהלך האירוע.
גדר המחלוקת צומצם, איפוא, לשאלות, האם מעשי הנאשמים היו, בעוצמה המתוארת בעדותם של השוטרים, והאם הם באו בתגובה להתנהגות לא נאותה, עד אלימה של השוטרים כלפיהם.
4. מטעם המאשימה העידו, השוטר האדי נאג'ם והשוטרת הלר דיקלה,(להלן: "השוטרים") על התנהגות הנאשמים, לאחר שביקשו מהם להזדהות ולהציג רישיונות, כמתואר בכתב האישום, והשוטרים, פקד ליאור זמיר, רס"מ כהן אליהו ורס"ב אילן בליץ, תיארו בעדותם את המחזה שנגלה לעיניהם כשהגיעו לזירה, לאחר שהוזעקו למקום לתגבור, על ידי השוטרים, ועל התנגדותו הנמרצת של הנאשם לכבילתו, בדחיפות ובבעיטות לכל עבר, עד כי היה עליהם להשתמש בכוח כדי להתגבר עליה.
5. ההגנה העלתה לעדות, את הנאשם ואת הנאשמת אשר ניסו בעדותם לגמד את חלקם באירוע ולהעצים את חלקם של השוטרים, שביקשו מהם להזדהות, כאמור, וכן את אמה של הנאשמת שהגיעה למקום בעיצומו של האירוע והייתה עדה לחלקו האחרון של האירוע ולניסיונות השוטרים לכבול בכוח את הנאשם.
6. אקדים ואומר שבעוד שעדי התביעה, כולם, הותירו עליי רושם אמין, התקשיתי לתת אמון בסיפור המעשה ע"י הנאשמים, ולא מצאתי שעדות עדת ההגנה, אמה של הנאשמת, תורמת להבנת התרחשות האירועים, נוכח השלב המאוחר בו נקרתה למקום.
7. השוטרים, מי שהיו במוקד האירוע ומושא עיקרי להתנהגותם הפרועה והאלימה של הנאשמים, שיקפו בעדותם את מהלך האירועים בבהירות, גרסתם הייתה עקבית והגיונית, דבריהם לא נסתרו והם תאמו והשתלבו האחת ברעותה, באופן שאינני רואה סיבה לפקפק בנכונות ובכנות עדותם.
ככל שניתן להתרשם, מדובר באירוע שתחילתו שגרתי ורגיל ואשר יכול היה להסתיים ברישום דוח תנועה לנאשם על נהיגה ברכב ללא רישוי וללא ביטוח, אלמלא תגובותיהם התוקפניות של הנאשמים וחוסר שיתוף הפעולה מצידם עם השוטרים שמלאו תפקידם כדין במקום, וכך התפתח והפך לאחד מאותם מקרים בהם עבירה גוררת עבירה.
הוכח שלא הייתה כל היכרות מוקדמת בין השוטרים לנאשמים ולא היה לשוטרים מניע או סיבה ליזום תקרית מיותרת ולהזעיק תגבורת משטרתית שלא צורך.
כל אחד מעדי התביעה תיאר את האירוע מזווית ראייתו ועדויותיהם, המשתלבות זו בזו, גובו במזכרים ובדוחות שערכו בסמוך לאירוע. מכלול עדויותיהם יוצר תמונה ברורה ושלמה לגבי מעשיהם והתנהגותם של הנאשמים.
8. חיזוק לגרסת השוטרים ניתן למצוא בעדויות אנשי המשטרה, אשר הגיעו כתגבורת למקום, ונתקלו בהתנגדות האלימה של הנאשם לכבילתו, התנהגות שאף אושרה בעדותם של הנאשמים.