הכרעת דין בתיק פ 4159/05

1.         האישום

1.1        על פי כתב האישום, חשד הנאשם, שמכר בחנות מכולת של אחיו במג'ד אל כרום, כי המתלונן, נער בן 10, גנב "מדבקות" בחנות. המתלונן היה בחנות עם אחיו הקטן ממנו.

משהכחיש המתלונן את הגניבה, השכיב אותו הנאשם על הארץ תוך שימוש בכח, סטר בפניו, בעט בחוזקה בכל חלקי גופו ועיקם את יד שמאלו. כל אותה עת בכה המתלונן והתחנן על נפשו.

1.2        לאחר מכן הרים הנאשם את המתלונן, גרר אותו למקום הנמצא בקרבת המכולת שם היו חבלים. הנאשם ניסה לקשור את ידיו של המתלונן בחבלים אולם אלה נקרעו. הנאשם גרר את המתלונן למקום הנמצא מאחורי חנות המכולת, הציב אותו על פח, המשמש למחזור כלי פלסטיק, קשר את ידיו כשהן צמודות ומורמות כלפי מעלה בחבל עבה שהיה קשור בצד אחד לעמוד בית שנמצא במקום והזיז את הפח, כך שהמתלונן נשאר תלוי באוויר.

1.3        לפני שעזב הנאשם את המקום, סטר למתלונן ואמר לו שכל ילד שיעבור במקום יסטור בפניו. כך נשאר המתלונן קשור בחבל עד שהגיע דודו שהוזעק לעזרתו וחילץ אותו.

1.4        כתוצאה  ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן שפשופים בראש, בלחיים, בבית החזה, בגפיים, נפיחות בפנים ושטף דם תת-עורי בגב.

סעיפי האישום המיוחסים לנאשם הם חטיפה, התעללות בקטין וחסר ישע ותקיפת קטין חסר ישע.

2.         ההליך

2.1        סנגורו של הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הסנגור הודיע שאין מחלוקת בדבר מצבו הרפואי של המתלונן, כפי שהוא עולה מתעודה הרפואית של בית החולים. הסנגור הוסיף כי לא יהיה צורך בזימון עד בענין זה והוא יסכים להגשת התעודה, אף שאין בכך הודאה שהרשום בתעודה הוא תוצאה של המעשים המיוחסים לנאשם. לדבריו, הנאשם טוען

"... שהוא אך ורק תקף את הילד, נתן לו שתי סטירות ולא מעבר לכך" (עמ' 3 לדיון מיום 8.11.05 ש' 6).

3.         פרשת התביעה

3.1        המתלונן, יליד 8.12.95, העיד כיצד הגיע לחנות בשעות הערב יחד עם אחיו הצעיר אדהם (אדהם) וקנה סוכריה. בכיסו היו מדבקות הנמכרות בחנות. הנאשם ביקש שהמתלונן יוציאן מכיסו ושאל את המתלונן מדוע גנב אותן וזה השיב שלא גנב.

הנאשם קם ממקומו, עיקם את ידו של המתלונן, הפיל אותו ארצה והחל סוטר לו ובועט בו בגבו, בפניו ובידיו. הנאשם אמר לאדהם לקרוא לאמם של השניים, כי הוא מבקש לקשור את המתלונן. הנאשם ניסה לקשור את המתלונן אבל החבל נקרע.

3.2        הנאשם גרר את המתלונן אל מחוץ לחנות, העמיד אותו כשרגליו על שלבי כלוב ברזל המשמש כמקום אחסנה לאשפה וקשר את ידיו מעל ראשו לחבל שהיה מחובר לעמוד. לאחר מכן הזיז את רגלי המתלונן מן הארגז והמתלונן נשאר תלוי כשרגליו מעל לקרקע. דודו של הנאשם סאפי הגיע ודרש מן הנאשם לשחרר את המתלונן ולאחר מכן הגיע גם אביו של המתלונן.

3.3        אדהם, בן שמונה, אישר את עיקרי עדותו של המתלונן. לדבריו, כאשר ראה כיצד הנאשם  משכיב את אחיו על הארץ ומכה בו, הלך הביתה. אביהם של השניים ישן ואדהם קרא לדוד סאפי. לדבריו, ראה כיצד הנאשם קושר את אחיו לפני שהלך לקרוא לאב ולדוד.

            המתלונן ואחיו נחקרו ארוכות על ידי הסנגור, שעימת את השניים עם הודעות שנגבו מהם ומאחרים.

3.4        עוד העידה המאשימה את אביו של המתלונן, בילאל סלאמה, שהעיד כיצד ישן בביתו כאשר אמו העירה אותו וסיפרה לו על קשירת בנו. הוא הלך לחנות ובהגיעו, מצא שם את אחיו סאפי ובנו כבר שוחרר מן החבלים. הוא ראה על גופו של המתלונן סימנים, לרבות סימני קשירה על ידיו. לדבריו, המתלונן בכה כל העת. בילאל לקח את המתלונן לביתו ומשם נסע עמו למשטרת כרמיאל. הוא הופנה על ידי המשטרה לביה"ח, ולאחר מכן דאג לצלמו על פי הוראות המשטרה אצל צלם, בן משפחה.

            הסנגור טען לקיומו של סכסוך בין המשפחות וכי בילאל חב כספים לחנות. בילאל השיב כי משפחת הנאשם טוענת לסכסוך ישן אבל אין כזה, ובעובדה, הוא קונה בחנות, אם כי הוא חב כספים.

3.5        סאפי אישר שאדהם הגיע לביתו כשבעיניו דמעות וכולו רועד ואמר שאדם קושר את אחיו ומכה אותו בחנות. לדברי סאפי, כשהגיע, ראה את המתלונן קשור. המתלונן אמר לו שגבו כואב, וכשהרים את החולצה ראה שהגב אדום. הנאשם יצא מהחנות והחל לומר לו דבר והוא השיב שהוא אינו רוצה לשמוע. לדבריו, שחרר את המתלונן מן החבל באמצעות סכין.