הכרעת דין בתיק פ 40314/06

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ב 06.11.06 המייחס לו ביצוע עבירת הריגה תוך כדי נהיגת רכב, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ביחד עם סעיף 35 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 וכן ביצוע עבירת חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

להלן פירוט העובדות כפי שעולה מכתב האישום:

בתאריך 12.08.06 בשעה 03:30 או בסמוך לכך סיימו הנאשם וחבריו יגאל דוידוב יליד 1987 (להלן: " יגאל"), רועי יערי יליד 1988 (להלן: רועי ), יניב אוחיון יליד 1985 (להלן: " יניב") ומיכאל בגדדישווילי יליד 1989 (להלן: " מיכאל"), בילוי במועדון בת"א.

בשעה 04:00 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מסוג דייהטסו שמספרו 07-796-89 (להלן: " הרכב") ועימו חבריו, בדרך חיל השריון בת"א מכיוון צפון לדרום עד שהגיע לצומת הרחובות עם דרך בן צבי וכביש 44 (להלן: " צומת חולון").

עם הגיעו לצומת חולון, ברמזור הואר אור אדום בכיוון נסיעתו של הנאשם. הנאשם לא שת ליבו לאור הרמזור ונכנס לצומת חולון, בכיוון נסיעה דרומה, בניגוד למופע הרמזור, וזאת כאשר באותה עת תאורת הצומת פעלה כסדרה, שדה הראיה היה פתוח לפנים, הכביש יבש ופעולות הרמזורים תקינה.

באותה עת נסע שמואל מששה (להלן: " שמואל") , בג'יפ טויוטה שמספרו 60-013-15 (להלן: " הג'יפ") בדרך בן צבי בת"א, מכיוון מערב למזרח, ונכנס לצומת חולון באור ירוק.

בשל הימצאותו של הרכב בצומת, בניגוד לחוק, פגע הג'יפ ברכב בצידו הימני. כתוצאה מהפגיעה הוסטו הרכב והג'יפ עד אבני הפרדה  מבטון המצויים בפינה הדרום מזרחית של הצומת. הרכב התנגש בעוצמה באבן ההפרדה, ואילו הג'יפ התהפך מעל אבני ההפרדה (להלן: " התאונה") .

כתוצאה מהתאונה יגאל -נהרג במקום; רועי נפצע  באורח אנוש ומת מספר שעות לאחר מכן בבית החולים איכילוב; יניב נפצע אנושות במוחו, הובהל לביה"ח כשהוא מחוסר הכרה ונפטר שם ב 21.08.06 ; מיכאל הובהל לביה"ח מחוסר הכרה כשהוא סובל מפגיעות מרובות, בין היתר מפציעה אנושה במוחו. עד למועד הגשת כתב האישום מיכאל טרם שב להכרה.

כמו כן, כתוצאה מהתאונה נגרמו לנהג הג'יפ, שמואל, חבלות בראשו והוא סבל מכאבים בידו ובבית החזה.

לנאשם עצמו נגרמו חבלות חמורות, הוא שבר ארבע צלעות, כמו כן, נגרמו לו פצעים מדממים בראשו ובפניו והוא נזקק לתפירת הפצעים. הנאשם אושפז בביה"ח  ושוחרר כחמישה ימים לאחר התאונה.

הרכב והג'יפ המעורבים בתאונה ניזוקו באופן קשה.

לפי התביעה, התאונה , מותם של יגאל רועי ויניב, החבלות של מיכאל, שמואל והנאשם נגרמו בשל אדישותו, פזיזותו, חוסר הזהירות וקלות הדעת של הנאשם לחוקי התנועה , לאור האדום שהופיע ברמזור, לחייהם ולשלמות גופם של הנוסעים ברכב והמשתמשים האחרים בדרך. 

התשתית הראייתית

ראיות התביעה

בפני ביהמ"ש העידו שבעה עדים מטעם התביעה, רובם אנשי משטרה, שניים עדי ראיה ומנהל מרכז בקרת הרמזורים.

להלן סקירת עיקר עדויותיהם:

עת/1 - רס"ר חגי כהן 

העד הוא בוחן באגף התנועה אך במקרה זה לא שימש כבוחן אלא כגובה עדות הנאשם. ת/3- הנו המזכר שערך ובו מצוין כי  הנאשם היה בטראומה ולא מסוגל היה למסור פרטים. העד ערך מזכר נוסף , ת/2 המתאר את הגעתו לזירה ו העובדה שגבה עדות מרועי חדד וחברתו למרות שלא היה ברשותם ת.ז. בחקירתו הנגדית השיב לשאלת הסניגור: " פגשתי בחורה צעירה שהצביעה על זוג שעמד במקום, שהגבר שמו חודד רועי, והיא אמרה שהם ראו את התאונה, לכן גביתי ממנו הודעה.  בת/2 רשום שאין לו ת.ז. וגם לחברתו לא היתה ת.ז. חברתו לא ראתה את כיווני הנסיעה, לכן לא גביתי ממנה הודעה. דיברתי עם הקצין שלי ובהוראתו אמרתי לעד שאהיה איתו בקשר, אך לא הייתי איתו בקשר."

עת/2 - שמעון קיסילביץ' - מנהל מרכז בקרת רמזורים בעיריית ת"א

העד הגיש תע"צ  - ת/4 והעיד כי באותו ערב מערכת הרמזורים בצומת היתה תקינה.

העד  הסביר : " בכיוון נסיעת נהג הג'יפ, כמסומן במופע מס' 1, כשיש אור ירוק, משך הירוק הוא 28 שניות, כשהאור הירוק מסתיים במופע 1 ונדלק אור אדום, בין תחילת ירוק מופע 2 - כיוון נסיעת הנאשם, מצפון לדרום יש הבדל של 26 שניות כשאור צהוב דולק במופע 1, יש זמן פינוי של 26 שניות יש אדום מלא, כשנהיה אדום בכיוון נסיעת מופע 2, אחרי 8 שניות, הופך ירוק במופע 1. לא יכול להיות מצב שבשניהם יהיה ירוק או אדום. "