הכרעת דין בתיק פ 4030/05

החלטה זו, עוסקת בעיקרה, בפרשנותו של סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

1.         במהלך הישיבה ביום 17.2.2005, הודה הנאשם מס' 1 (להלן:" הנאשם") בעובדות כתב האישום, והורשע בחלק מהעבירות בשני האישומים שיוחסו לו. עם זאת, טען הסניגור כי על פי עובדות כתב האישום, יש להרשיע את הנאשם באישום הראשון בסיוע לסחר בנשק, במקום בסחר בנשק, ובאישום השני יש לזכותו כליל מהעבירה של סחר בנשק.

לבקשת הסניגור, אפשרתי לו לטעון בכתב בנקודה זו, וכעת, לאחר שהסניגור שטח טיעוניו (למעלה משלושים יום לאחר המועד שנקצב לו) והמאשימה הגישה תגובתה, אכריע  בקצרה במחלוקת שבין הצדדים.

כתב האישום

2.         ואלו, בתמצית, עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם:

האישום הראשון:

בלילה של ה-19.12.04 פרצו שני קטינים לבית ספר בכרמיאל, וגנבו מכספת בית הספר שלושה אקדחים, מחסנית וכדורים.

הקטינים החביאו את האקדחים, ומספר ימים לאחר מכן פנה אחד מהם לנאשם ושאל אותו אם אפשר למכור את האקדחים. הנאשם פנה לנאשם מספר 2, שהוא גיסו, וביקש שימצא קונה עבור האקדחים.

הנאשם 2 פנה לאחיו, אחד בשם משה, והציע לו לקנות שניים מהאקדחים, והלה הסכים, וסיכם עם הנאשמים כי ירכוש את האקדחים תמורת 3,000 ש"ח. כעבור מספר ימים, נסעו הנאשמים עם אחד הקטינים, במונית לטירת הכרמל, כשברשותם האקדחים. שם פגשו את משה, מסרו לו שניים מתוך שלושת האקדחים, וקיבלו ממנו סך  3,000 ש"ח. מתוך סכום זה, מסר הנאשם  800 ש"ח לאחד הקטינים.

האישום השני :

בהמשך לאירועים נשוא האישום הראשון, הנאשם 2 פנה אל הנאשם והציע לרכוש אקדח מסוג "ברטה", שנותר ברשות הקטינים, תמורת 1,500 ש"ח. הנאשם פנה לאחד הקטינים, העביר לו את הצעתו של הנאשם 2 והקטין הסכים להצעה. הנאשם והקטין הגיעו לביתו של נאשם 2, מסרו לו את האקדח, והנאשם 2 החביאו במחסן ביתו. אקדח זה נמסר על ידי הנאשם 2 למשטרה לאחר שנעצר.

האישום הראשון

המחלוקת לעניין האישום הראשון 

3.         בגין האישום הראשון, הורשע הנאשם על פי הודאתו בהחזקה ובנשיאה של נשק, עבירות לפי סעיפים 144(א) + 144(ב) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"). המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם גם בסחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2), אך הסניגור טען כי יש להרשיעו בסיוע לסחר בנשק.

לשיטתו של הסניגור המלומד, הקטינים הגיעו לרעיון ביצוע העבירה באופן עצמאי, והשלימו את גניבת הנשק ללא השתתפות הנאשם. לכן, מאחר שהקטינים גמרו אומר בליבם לבצע את העבירה בלאו הכי, הרי שתפקידו של הנאשם היה שולי, בבחינת סיוע לדבר עבירה מושלמת.

לגישת הסניגור, יש להבחין בין שותפות בתמורה שהתקבלה כנגד מכירת הנשק, לבין שותפות בצוותא לביצוע העבירה, כאשר פעולתו של הנאשם היא בבחינת תיווך, ויש לראותה אפוא כסיוע לסחר בנשק.

השלמת הכרעת הדין ביחס לאישום הראשון

4.         סעיף 29 לחוק העונשין מגדיר  "מבצע" כלהלן:

"(א) מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.