הכרעת דין בתיק פ 40229/06

ביום 28.7.06 באמצע הלילה התחוללה תגרה בקרבת מועדון "הסהרה" שברעננה (להלן: "המועדון"). במהלך התגרה נדקרו 4 אנשים: אהרון אלון (להלן: "אלון"), נוריאל פפו (להלן: "נורי"), רפי הרשקוביץ (להלן: "רפי") ודורון וקנין (להלן: "דורון"). לארבעת האנשים הללו נגרמו פגיעות ברמות חומרה שונות שכולן עולות כדי "חבלה חמורה". הדקירות החובלניות מיוחסות לנאשם. הנאשם מצידו אינו חולק על הימצאותו ב"זירה" אך כופר באחריות לדקירות הללו.

נסיבות שאינן שנויות במחלוקת

אלה הנסיבות שאינן שנויות במחלוקת.

ביום 28.7.06 בילה הנאשם ביחד עם קבוצת חברים: גבי מייזל, בוריס חיימטוב ואודי רחמני (להלן: "קבוצת  הנאשם") במועדון "הסהרה". הנאשם וקבוצתו הגיעו אל המועדון, ברכבו של אודי, רכב מסוג הונדה אקורד בצבע לבן, בסביבות השעה 02.00. במחיצתם היו גם שתי בחורות שאחת מהן חברתו של הנאשם. אותה עת היו במועדון גם רפי, דורון, אלון נורי ושלומי יוסף (להלן: "קבוצת הנפגעים").  קבוצה נוספת שהייתה במועדון הם חבריו של אודי: יוסי בר ציון, רונן יזרעאלוב, אדם ברקי וליהיא קוסטיקה. קבוצה זו הגיעה למועדון ברכב של יוסי. בשלב מסוים התפתח ויכוח בין הנאשם לבין נורי נוכח פנייתו של נורי אל חברתו של הנאשם שנדמתה בעיני הנאשם כהתגרות בחברתו. נוכח הויכוח הזה החליטו המאבטחים להוציא את נורי אל מחוץ למועדון. בעקבות נורי יצאה קבוצת הנפגעים כולה וכן הנאשם וקבוצתו. הויכוח נמשך גם מחוץ למועדון.

השתלשלות הדברים מחוץ למועדון שנויה במחלוקת אולם אין חולק על כך שבסופו של דבר שלף מישהו סכין ודקר את הנפגעים. לאחר הפגיעה עזבו הנאשם וקבוצתו את המקום במכונית אחרת מזו שהגיעו בה אל המועדון.

סוגיית המחלוקת

המחלוקת היחידה במשפט היא מחלוקת עובדתית הסובבת את שאלת זיהויו של הדוקר. אמנם הדעת נותנת שקבוצת הנפגעים נפגעה מידי קבוצת הנאשם. אך הנאשם כופר בנטילת חלק אלים בויכוח וממילא הוא כופר במעורבות בדקירות. נמצא ששאלת העובדה שבמחלוקת היא שאלת זיהוי של התוקף, הדוקר.

הראיות מזווית ההתבוננות של התביעה וההגנה

רפי הרשקוביץ

רפי הוא מ"קבוצת הנפגעים" ואכן מאן דהוא דקר אותו ליד המועדון . הוא נפגע מדקירה בראשו ובריאתו, איבד את הכרתו ואושפז למשך שבועיים ימים. לדבריו נרמה לו גם פגיעה עצבית שאינה בת ריפוי.

מנקודת הראות של רפי הייתה התקרית האלימה בת שני שלבים. בשלב הראשון, שהתרחש זמן מה אחרי שיצא את המועדון כדי לקיים שיחת טלפון, הבחין בחבריו ובקבוצת הנאשם שיצאו אל מחוץ למועדון. הייתה התגודדות. רפי הבחין באחד מקבוצת הנאשם ששלף סכין אל מול נורי. הוא התערב, אחז בתוקף והצמידו אל אחת המכוניות. מאבטחים שיצאו מן המועדון מנעו את התגרה ובסופו של דבר חזרה קבוצת הנאשם אל המועדון פנימה. קבוצת הנפגעים  לא הורשתה לחזור למועדון והיא החלה לעשות דרכה אל מקום חניית כלי הרכב שלה. עתה התרחש שלב התקרית השני. כחמישה - שישה מקבוצת הנאשם הקיפה את רפי ושניים נוספים מקבוצתו (נורי ושלומי).  מישהו מקבוצת הנאשם קרא להוציא סכינים. רפי מיהר לדחוף את שני חבריו אל מחוץ למעגל שנתחם בידי התוקפים ונותר שם לבדו. בשלב הזה ספג את הדקירות מלפנים, כמו גם מספר דקירות בגבו מאחור (מידי תוקף אחר). רפי העיד כי  הדוקר שניצב ניכחו הוא אותו אדם שבשלב הראשון של התקרית הוצמד בידיו אל כלי רכב (כדי למנוע פגיעה בנורי בסכין). רק אדם אחד הוצמד בידיו אל כלי רכב.

רפי לא יכול היה למסור פרטי זהות של הדוקר. בשעה שהיה מאושפז בבית חולים סבר שיהיה לאיל ידו לזהות את הדוקר אם יתבקש להתייצב לפני מסדר זיהוי. אלא שכל עוד היה מאושפז, לא יכול היה ליטול חלק פיזי במסדר זיהוי ולאחר מכן התברר לו שהמשטרה סיכמה את התיק והעבירה אותו לפרקליטות. התובע לא ביקש מרפי לזהות את הדוקר באולם בית המשפט. גם הסנגור בחר שלא לעשות כן.

מן החקירה הנגדית של העד יצוינו שלוש נקודות. האחת, העד הכחיש בתוקף שהיה שתוי. הוא אישר ששתה בירה אך כפר בכך ששתה וודקה. מכל מקום היה פיכח ושלט במעשיו. השנייה, הנאשם עמד על מתווה  ההתרחשות האלימה ועל תיאורה ולא אישר כי "היה בלגן שלם. מכות תקיפות בלגן שלם". השלישית, הסנגור נמנע מלשאול את העד האם דחף או הצמיד לכלי רכב מישהו נוסף לדוקר.

אברהם (אדם) ברקי

ברקי נמנה עם קבוצת חברים (יוסי בר ציון, לי חברתו של יוסי ורוני יזרעאלוב) שהגיעה למועדון בליל התקרית. על המוצאות אותו בליל התקרית מסר ברקי שתי הודעות בחקירת המשטרה וכן העיד בבית המשפט. בכל אחת משלושת ההזדמנויות הללו מסר ברקי גרסת דברים שונה. הודעתו השנייה במשטרה כוללת גרסה המפלילה את הנאשם. עדותו בבית המשפט מסתייגת באורח כמעט מלא מן ההודעה המפלילה ואילו ההודעה הראשונה היא חלקית, "רומזת" בכיוונו של הנאשם אך אין בה הפללה מלאה.  נוכח הפער שבין הודעותיו לעדותו בבית המשפט הוכרז ברקי כ"עד עוין" והודעותיו התקבלו כראיות מכוח סעיף 10א' לפקודת הראיות.

מן ההודעה השנייה ( ת/18) עולים הפרטים הבאים. ברקי וחבריו הגיעו למועדון ברכבו של יוסי (מסוג הונדה). בשלב מסוים הגיעה קבוצת הנאשם אל המועדון. רוני הכיר את מי מקבוצת הנאשם וניגש אליהם.  אחר כך יצא רוני את המועדון עם מכריו הללו ובחזרו ניכרו סימני דם בכתפו. לבקשתו של רוני עזבו ברקי וחבריו את המועדון. רוני קיים שיחת טלפון עם מישהו שהדריך את יוסי להסיע את רכבו אל נקודת מפגש מסוימת שבה המתינה להם קבוצת הנאשם (ברקי לא הצביע על הנאשם ולא התייחס אל הקבוצה כקבוצת הנאשם. אולם תיאורו את הקבוצה ואת חלק משמות חבריה שהכיר מראה כי המדובר בקבוצת הנאשם). הוסכם כי תיעשה החלפה של כלי הרכב; קבוצת הנאשם נכנסה להונדה של יוסי. יוסי וחברתו ירדו מן הרכב. ברקי נותר בהונדה יחד עם קבוצת הנאשם. לפי תיאורו התיישב בצד הימני של המושב האחורי של המכונית "בחור עם זיפים וג'ל בחור בהיר, שיער קוצים" (מעדויות אחרות מתברר שזה הנאשם). אותו בחור הוציא סכין מטבח שהיה מוסתר מתחת למכנסיו, שאל היכן יסתיר את הסכין. לאחר מכן, בהגיע הרכב לצומת רעננה הבחינו הנוסעים בקבוצת שוטרים. המחזיק בסכין שאל היכן יסתיר אותו  ובסופו של דבר הניחו מתחת למושב הקדמי שלימין הנהג. בשלב מוקדם יותר שמע ברקי את יוסי שואל מי דקר. אותו בחור בעל הזיפים ושיער קוצים השיב שהוא הדוקר.

אינני רואה טעם לפרט את פרטי עדותו של ברקי בבית המשפט וגם לא את דבריו בהודעה הראשונה שכן גם הסנגור בסיכומיו בחר שלא להתייחס לאלה. הוא התמקד רק בהודעתו השנייה של ברקי, היא ההודעה המפלילה. סברתו היא שלהודעה אין כל משקל משום שההודעה מתארת אדם שהחזיק בסכין מטבח וזרק אותו מתחת לכסא שליד מושב הנהג (ראו לעיל). האדם מתואר בפי ברקי כמי שישב במושב האחורי של הרכב בצד ימין. מעדות הנאשם עולה שהוא ישב ברכב מצד ימין (ותאור מראהו הולם את תיאורו של ברקי). אלא שהנאשם העיד בבית המשפט כי עיין בחומר החקירה ומצא הודעה מפי אחד גבי מייזל, שהיה מנוסעי המכונית, שהוא זרק את הסכין במכונית. מכאן, שברקי בהודעתו לא ייחס את זריקת הסכין לאדם הנכון. הסנגור הוסיף כי עשה מאמץ להזמין את מייזל לעדות אך הדבר לא עלה בידו וכן לא הצליח להביא את התובע לכלל הסכמה להגיש את הודעות מייזל במקום עדות מפיו. אולם, הוא מציין, כי מייזל אכן הודה בהודעותיו בהחזקת הסכין והא ראיה שהנאשם עיין בהודעות הללו ומאשר בעדותו בבית המשפט כי כך וכך אמר מייזל.

נורי פפו

נורי הוא מקבוצת הנפגעים. גם הוא מסר שתי הודעות וכן העיד בבית המשפט, אם כי בשלב מסוים הסכים הסנגור להגשת ההודעות במקום עדות ראשית. מן ההודעות עולה תאור התקרית האלימה על שלביה השונים ובכלל זה פעולות דקירה והתייחסות מצד חברי קבוצת הנאשם לעניין סכינים ודקירות. בין היתר, אומר נורי בהודעתו כי הוא יכול לזהות בוודאות את הבחור הגבוה  " שהתווכח איתנו [עם נורי וחבורתו] ודקר את רפי [הרשקוביץ]".

במסדר זיהוי שנערך בהשתתפות נורי זוהה הנאשם ב-"100%" כמי שהשתתף באירוע, אולם באשר לחלקו של הנאשם באותו אירוע אמר נורי כי " היה לי ויכוח איתו" ( ת/29), קרא הנאשם הוא זה שניהל ויכוח עם נורי וחבורתו אך נורי אינו מייחס לו את הדקירה.

התובע הפנה את תשומת הלב לכך שנורי סרב לשתף פעולה עם המשטרה באורח מלא וציין לפני השוטרים שביכולתו לזהות את הדוקר אך אין הוא מעוניין בכך.

הסנגור איננו מתייחס לעדותו ולהודעותיו של נורי. ככל הנראה סברתו היא שאין בכוחן להפליל את הנאשם משום שבמסדר הזיהוי לא זוהה הנאשם כמי שביצע את הדקירה.

שלומי יוסף

שלומי הוא מקבוצת הנפגעים (אם כי בו עצמו לא הייתה כל פגיעה). בבית המשפט הוכרז שלומי כעד עוין והתקבלו הודעותיו במשטרה מכח סעיף 10א לפקודת הראיות.