הכרעת דין בתיק פ 40162/04

מר דוד גולה (להלן-" הנאשם ") הואשם בעבירות לפי ס' 67, 64 ו- 64א(ב) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 (להלן-" הפקודה ")  ועבירה לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970.

ביום 29.5.04, סמוך לשעה 09:00 בבוקר, פגע למוות רכב, מסוג "דייהו לאנוס" מס' רישוי

16 - 756 - 85 (להלן: - "הרכב"), בגברת שולמית ויצמן ז"ל (להלן: - "המנוחה") בעת שזו רצה על שול כביש מס' 412, מצפון לדרום, בסמוך לקילומטר ה- 13.6 בכביש.

כתוצאה מן התאונה הועפה המנוחה ונחבטה בחלון הקדמי ובגג הרכב. המנוחה הוטלה על הכביש ונפטרה זמן קצר לאחר התאונה. שימשת הרכב הפוגע  נופצה, ולמכסה המנוע ולגג נגרמו מעיכות.

נהג הרכב הפוגע עצר, לאחר התאונה, את הרכב  במרחק של 100 - 200 מטרים, בדק את הנזק אשר נגרם לרכבו ונמלט מן המקום.  הרכב הפוגע ננטש באזור התעשיה בראשון לציון ונמצא על ידי המשטרה כשעה לאחר התאונה. (עמ' 39 שורה 20). יצויין כי באחורי הרכב הפוגע התנוסס שלט "למכירה". (עמ' 40 שורה 1).

עובדות אלה מוסכמות על ב"כ הצדדים.

הסניגור המלומד, עו"ד  אורון אילון, מסכים לעיקרי העובדות המפורטות בכתב האישום. ברם, אליבא דסניגור, הנאשם לא נהג ברכב הפוגע בעת הרלוונטית.

הסניגור הסכים לעובדות הבאות:

-         הנאשם הינו בעליו של הרכב הפוגע.

-         הרכב - שהינו של הנאשם - היה מעורב בתאונה הקטלנית על פי התאור הנתון בכתב האישום.

הנהג האלמוני, שנהג ברכב וגרם לתאונת הדרכים, אחראי לתאונת הדרכים ולגרימת מותה של המנוחה, עבירה לפי ס' 64 לפקודת התעבורה, אבל לא אחראי לעבירה של הפקרה לאחר פגיעה.

מרבית העובדות המצוינות בכתב האישום מוסכמות על הצדדים. המחלוקת הנטושה הינה: זהות נהג הרכב הפוגע ואחריותו לביצוע העבירה לפי ס' 64א(ב) לפקודה.

נוכח הסכמות הסנגור, התמקד הדיון בפני, בעיקר בשאלה, האם הנאשם נהג ברכב הפוגע, אליבא דתביעה, או שמא פלוני אלמוני, כטענת ההגנה.

מוסכם על הצדדים שהנאשם הינו בעליו של הרכב. הרכב הינו בחזקתו הבלעדית של הנאשם.

הסכמה זו מחברת את הנאשם בצורה הדוקה אל העבירות שבוצעו באמצעות הרכב ביום 29.5.04. הדברים מקבלים נופך נוסף נוכח הימנעותו של הנאשם מלטעון, כי אדם אחר נהג ברכב במועד הרלבנטי.

אם בכך לא סגי, סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע את אחריותו של בעל הרכב לכל עבירה תעבורה ברכב זולת אם הוכיח מי נהג ברכב.

סעיף 27ב משמש חיזוק למסקנתי דלעיל.

אמור מעתה, עובדת בעלותו של הנאשם על הרכב והיותו המחזיק בו קושרים את הנאשם אל העבירות בקשר גורדי. אבל, הקשר ככל שמסובך ומורכב - ניתן להתרה.

כאמור, הרכב הפוגע נמצא כשעה לאחר התאונה באזור התעשייה בראשון לציון. בבדיקת הרכב נמצאו חוטי חשמל קרועים, מנעול הגה תקין, וחוט אמובילייזר קרוע. נתונים אלה מצביעים, כי לאחר חניית הרכב במקום מציאתו, לא ניתן היה עוד להתניעו.