הכרעת דין בתיק פ 40156/04

בכתב האישום נטען כי בתאריך 22.5.04 החל מחצות ועד שעות הבוקר המוקדמות ערכו יהודה עוז ופלוני מסיבת טראנס בשטח פתוח בתל-חדיד.

בסמוך לשעה 01:00 הגיעו הנאשמים למסיבה, על אף שלא נמנו על המוזמנים, וזאת במטרה למכור בלוני גז צחוק למשתתפי המסיבה. במהלך המסיבה ביקשו יהודה ועמיחי עוז ופלוני, מארגני המסיבה, מהנאשמים שיחדלו ממכירת בלוני הגז ושיעזבו את המקום.

בסמוך לשעה 05:00 ביקש יהודה מנאשם 1 שיקח את הבלון ושהוא וחבריו, נאשמים 2 ו- 3, יעזבו את המקום.

בעוד נאשם 1 מגחך וממשיך במעשיו, השכיב עמיחי עוז את בלון הגז על הארץ ובתגובה תקפו אותו הנאשמים. אז פרצה קטטה אליה הצטרפו יהודה עוז וחברים נוספים ובמהלכה נדקרו יהודה עוז ואיתי חזקיהו באמצעות דוקרן אגרופן.

הנאשמים נמלטו מהמקום בעוד שיהודה ואיתי חזקיהו פונו לביה"ח.

כתוצאה מהמתואר לעיל נגרם ליהודה עוז שבר בקרסול רגל ימין ודקירה בחזה והוא אושפז בביה"ח.

העבירה המיוחסת לכל הנאשמים:

גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 333 ו- 335(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

העבירה המיוחסת לנאשמים 1, 2:

גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 333 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין.

מעדותו של יהודה עוז עולה כי נכח בשטח המסיבה בין השעות 24:00 - 01:30, בזמן זה פנה לנאשם 1 בבקשה להזיז את בלון הגז והנ"ל סירב ואמר כי יסיים למכור את תכולת הבלון ויעזוב. יהודה נעתר לבקשתו זו והלך.

בסמוך לשעה 05:00 מוסר כי שב לשטח המסיבה והבחין בנאשם 1, ממשיך במכירת תכולת בלון הגז, בסיוע שני הנאשמים הנוספים. אז חזר וביקש מנאשם 1 להוציא את הבלון שברשותו משטח המסיבה, זה אחז בערפו ובתגובה התערב אחיו, עמיחי עוז, בהשכיבו את בלון הגז על הארץ. בעקבות זאת החלה הקטטה הראשונה אשר בה לקחו חלק שלושת הנאשמים, עמיחי עוז ויהודה עוז, שהצטרף בהמשך. כעבור מספר שניות הופרדו הניצים.

לאחר שניות אחדות התחדשה המריבה כשהפעם התווספו לקטטה גם איתי חזקיהו ואחרים. בשלב זה הבחין יהודה, לדבריו, באחיו עמיחי ובנאשם 2 מתקוטטים ומוסר כי נאשם 2 היה ללא חולצה. יהודה נחלץ לעזרת אחיו ובעט בנאשם 2 כשזה הסתובב לכיוונו וחבט בחזהו. בעקבות חבטה זו נפל יהודה ולא קם עד שהגיעו לסייע לו. עוד נמסר על ידו כי בשל הבעיטות שספג נשברה רגלו ולא כתוצאה מנפילה בין הסלעים כפי שמסר קודם לכן בהודעתו במשטרה.

יהודה מוסר בעדותו כי לא חש בדקירה אותה עת אלא הבין שנדקר רק לאחר שהרימו את חולצתו והבחין בדקירה במקום בו נחבט מאגרופו של נאשם 2.

באשר להודעתו הראשונה בה מסר כי אינו זוכר מי דקר אותו, טוען בעדותו כי בעת שנשאל היה האירוע מעורפל בראשו ולא זכר את הפרטים. כמו כן מוסר כי הנאשמים 1 ו- 3 לא נכחו אותה עת במקום וכי לא ראה היכן הם.

באשר ללבוש הנאשמים בעת האירוע, מוסר יהודה כי נאשם 1 לבש חולצה מכופתרת עם פסים כחולים. נאשם 2 לבש חולצה שחורה אך הורידה במהלך האירוע. נאשם 3 לבש חולצה לבנה.

הן במסדר זיהוי תמונות שנערך לו והן בבית המשפט, זיהה יהודה את שלושת הנאשמים. את הנאשם ה"רביעי" כביכול, שהוצג לו בתמונה, לא זיהה וטוען שאינו זוכר מדוע חתם על תמונתו כאישור לזיהויו.

עמיחי עוז מוסר בעדותו כי הגיע לשטח המסיבה בשעה 03:00. לדבריו, פנה לנאשמים 1 ו- 2 מספר פעמים בבקשה להזיז את בלון גז הצחוק שברשותם. את הקטטה בה נפצע אחיו מתאר עמיחי כך שהבחין בנאשם 1 מרים יד על אחיו יהודה ואז נחלץ לעזרתו. במהלך הקטטה חבט בהם נאשם 1 באגרופיו בעוד נאשם 2 עומד מאחוריו ואוחז בערפו. לדבריו בתחילה עמד נאשם 2 מאחוריו  ולאחר מכן עמד מולו כשבידו דוקרן. הקטטה היתה בינו לבין נאשמים 1 ו- 2 ומאוחר יותר הצטרף נאשם 3.

בעודו מתקוטט עם נאשם 1, הבחין ביהודה מדדה ברגלו ופצוע.