הכרעת דין בתיק פ 40134/07

האישום

כתב האישום מייחס לנאשמים האחים אחמד חטיב (להלן: " חטיב") וחמדאללה חטיב (להלן: " חמדאללה") עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ולבן דודם הנאשם אחמד חטיב (להלן: " אחמד") עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

עניינו של כתב האישום הוא בתקרית שהתרחשה ביום 4.5.07 סמוך לשעה 22.30 שעה ששלושת הנאשמים הגיעו בשני כלי רכב לקרבת בית משפחת כמאל בקלנסוואה (להלן: " בית כמאל"). הנאשמים היו מצויידים במקלות. חטיב וחמדאללה החזיקו גם סכינים. אותה שעה יצא אשרף כמאל (להלן: " אשרף") מבית כמאל ונכנס לרכבו. הנאשמים חסמו את דרכו באמצעות כלי רכבם ותקפו אותו בחבטות חזקות בפניו באמצעות מקל. שלושה קרובי משפחה של אשרף (אביו, אחיו אדהם, הגיס מוחמד אלקבש (להלן: "אלקבש") יצאו מבית כמאל כדי להיחלץ לעזרתו של אשרף. מחנות המכולת הסמוכה של המשפחה הצטרף אח נוסף בשם מוחמד. בני משפחת כמאל הותקפו בידי הנאשמים. אחד מהם נדקר באמצעות סכין בגבו העליון בידי חטיב, אחר נדקר מספר פעמים בבטנו בידי חמדאללה. דקירות הסכינים הצריכו את הנפגעים לאישפוז; אלקבש  שנפגע קשה מכולם נזקק לניתוח של כריתת המעי הדק, לפי שהובא לבית החולים כשהוא במצב קריטי.

במענה לכתב האישום מסר עו"ד גורן בא כוח  הנאשמים כי הנאשמים מסכימים שביניהם לבין משפחת כמאל מתקיים סכסוך; מקור הסכסוך הוא בכך שבני משפחת כמאל תקפו את חטיב וגרמו לו לצלקת הנראית על גופו עד היום. עו"ד גורן אישר בשם הנאשמים שבמועד ובזמן הנקובים בכתב האישום הגיעו הנאשמים בשני כלי רכב אל צומת מרכזי בקלנסוואה המרוחק     כ-100 מ' מבית משפחת כמאל (בסיכומי הסנגור "צומצם" המרחק לכדי 20 מ' בלבד). במקום התפתחה קטטה ולבני משפחת כמאל נגרמו פציעות חמורות, אולם יד הנאשמים לא היתה בדבר.  על כן הם כפרו באחריות למעשי העברה שיוחסו להם בכתב האישום.

ראיות מכאן ומכאן

ראיות של התביעה

ראיות התביעה מבוססות על עדויותיהם של ארבעת בני משפחת כמאל שהיו מעורבים ונפצעו באותה תקרית: אשרף, אדהם, מוחמד ואלקבש.

אשרף כמאל צעיר כבן 25 בעל חברה למחשבים מתגורר בקומפלקס המשפחתי בקלנסוואה. הוא העיד שעובר לתקרית יצא מפתח ביתו הניע את מכוניתו ולא הספיק להתקדם אלא מטרים ספורים עד שדרכו נחסמה בשני כלי  רכב. מכלי הרכב הללו יצאו חטיב, חמדאללה ואחמד וכן שניים נוספים. חטיב וחמדאללה החזיקו סכינים בידיהם ואילו אחמד אחז במקל. חטיב וחמדאללה ניסו לדקור את אשרף. לקול צעקותיו נזעקו אביו, אחיו אדהם וגיסו אלקבש ונחלצו לעזרתו. כיוון שהם הגיעו בידים ריקות פגעו בהם הנאשמים. אדהם נדקר בידי חטיב בגב, אלקבש נדקר מספר פעמים מידיו של חמדאללה ואילו הוא עצמו הוכה בלחיו בידי אחמד במכות מקל. העד אישר כי לקולות המריבה נזעקו ובאו למקום אנשים רבים, בעיקר שכנים, אך גם אחרים שנקטו בפעולות שונות כלפי התוקפים בני משפחת חטיב ובין היתר שברו את שמשות המכוניות שלהם ופגעו במכוניות.

אדהם כמאל צעיר כבן 19 פועל במוסך למכונאות רכב בנתניה, העיד שלמשמע הצעקות אל מול בית המגורים של משפחתו ירד מביתו להיווכח בנעשה. הוא מצא ששתי מכוניות חסמו את הגישה מן הבית אל הכביש ובתוך ההמולה הבחין באשרף אחיו ובגיסו אלקבש שיצאו אף הם מן הבית. חמדאללה דקר את אלקבש בסכין ואילו חטיב דקר את העד בכתפו באמצעות סכין (הדבר הותיר צלקת בכתפו של העד עד עצם היום הזה). ברגע שנדקר נלקח העד לבית אחד השכנים ולפיכך אין הוא יודע מה התחולל במקום לאחר מכן. אולם העד הבחין בהתקהלות גדולה של שכנים ממקומות שונים.

מוחמד כמאל מכונאי בן 21. בזמן התקרית שהה מוחמד בחנות המכולת של המשפחה בקרבת הבית ולפתע הוסבה תשומת לבו בידי מי מבני דודו למתרחש בחוץ. הוא יצא החוצה והבחין בנאשמים שתקפו את אחיו ואת גיסו. חמדאללה פלט מפיו מיני קללות חמורות וכשהעיר לו אלקבש שאין מדברים כך הגיב חמדאללה בדקירות אחדות של סכין כלפי גופו של אלקבש. אותה שעה תפס חטיב את אדהם, הכה אותו ודקר אותו. מוחמד העיר ש" המכוניות שלהם [של הנאשמים] היו בצומת מאחור וכל הריב היה מקדימה" [פ/25]. שניים מן התוקפים (חטיב וחמדאללה) החזיקו סכינים ואילו אחמד החזיק מקל. הוא הרביץ במקל לאבי משפח כמאל המבוגר יחסית.

מוחמד אלקבש תושב קלקליה המתגורר באורח קבוע בקלנסוואה מפני שהתחתן עם בת משפחת כמאל. הוא עוסק בעבודות פיתוח בחצרות בתים. ביום 4.5.07 שהוא יום התקרית עבר אלקבש עם אשתו לשבת בבית הוריה שכן היא היתה בסיום תקופת הריון והיתה אמורה ללדת באותו לילה. העד ישב בבית הורי אשתו בעת שנשמעו צעקות מן הכניסה לבית. משירד אל פתח הכניסה. הוא הבחין בחטיב ובחמדאללה. האחרון ניסה לדקור את גיסו מוחמד, התערבות של העד גרמה לכך שחמדאללה נפנה אליו ודקר אותו מספר דקירות בסכין בבטנו. העד נפצע באורח חמור וזמן ניכר היתה סכנה לחייו. אלקבש הבחין גם באחמד שאוחז במשטח עצים אך לא הבחין בכך שהלה ביצע כל מעשה באמצעות המשטח הזה.

ראיות של ההגנה

עדויות ההגנה הן בעיקרן עדויות הנאשמים בבית המשפט וכן גם מספר עדים נוספים שנקלעו או נכחו במקום התקרית.

הנאשם אחמד חטיב אדם כבן 30 תאר לפתח עדותו מסכת התנכלויות מצד בני משפחת כמאל. הוא היה עד ואף קורבן לשלושה מעשי התקפה נפרדים מצד משפחת כמאל. פעם הוכה בידי אשרף, שבין היתר, פגע בעינו (בגבה) וגרם צלקת. הוא הגיש תלונה למשטרת טייבה, אלא שהמשטרה התעלמה מן התלונה. חטיב הכחיש את דברי אלקבש כאילו מידו שלו באו הדקירות הקשות בגופו של אלקבש. הנאשם העיד לא הכיר את אלקבש ואלקבש מן הסתם גם לא הכיר אותו. " מישהו הדריך את אלקבש להצביע עלי" [פ/67].

הנאשם חמדאללה חטיב כבן 29 עובד מוסך אב לילדים. מפיו נשמע תאור שתמציתו היא שביום האירוע יצא "להסתובב" עם בני הדודים שלו, מוחמד חטיב ומחמוד חטיב. הם הסתובבו ברחובות הכפר. כנראה חמדאללה נהג באחד מכלי הרכב שכן, לדבריו, " הגעתי לצומת ורציתי לפנות שמאלה לכיוון הבית של המתלוננים" [פ/57]. דרכו נחסמה ברכב מסוג וולבו לבן שממנו יצא אשרף. אשרף נע לעבר כלי הרכב של הנאשם במהירות. הנאשם פתח את הדלת ושאל מה קורה וקיבל בתגובה סדרת מכות באגרופים על פניו. הוא ביקש לגונן על עצמו בעזרת מקל. אנשים רבים ירדו, נקבצו, באו מאיזור בית משפחת כמאל ונראה היה שהם מבקשים לעשות בו, בחמדאללה, לינץ' (שפטים). בידו של מוחמד נראה היה "משהו נוצץ". אנשים רבים התנפלו על חמדאללה ניתנו מכות, מישהו דקר אותו, אך אין הוא מסוגל לזהותו. חמדאללה הכחיש את דקירת אלקבש. טען שאיננו מכיר אותו ובעצם רואה אותו בפעם ראשונה בבית המשפט. העד טוען שהוא איש עבודה מסור, מידי יום בסיום עבודתו הוא חוזר לביתו ושוהה בקרב משפחתו. ועל כן מעולם לא היה לו מגע עם אלקבש או עם אחרים. הוא כפר בהחזקת סכין וגם הכחיש שמי מבני משפחתו החזיק בסכין.

הנאשם אחמד בן עבדאללה חטיב בן 19 סטודנט להנדסאות חשמל במכללת טייבה. ביום התקרית הבחין בקרוב משפחתו אחמד עובר עם רכבו ליד הכיכר בקלנסוואה והוא הצטרף אליו במטרה לנסוע למסעדה ולאכול יחדיו. תוך נסיעה הבחינו ברכבו של חמדאללה בצומת. הם ניגשו ובאו שמה והבחינו בקטטה. היו עשרות אנשים. אחמד ירד מרכבו כדי להתקרב אל המתקוטטים והנאשם הלך בעקבותיו. מטרתו  היתה "להפריד". כמאל כמאל (ראש המשפחה) אחד בצווארו של הנאשם ופצע אותו. גם אשרף היכה אותו כמה מכות. הנאשם נכנס למכוניתו של חמדאללה והוציא אותה מן המקום ועשה דרכו אל המשטרה. בתחנת המשטרה נכנסו אחמד וחמדאללה להתלונן ואילו הנאשם נפנה והלך לביתו. הנאשם ציין שלא אחז בשום חפץ וידיו היו ריקות. הנאשם הכחיש שנקט אלימות כלפי מישהו.

ראיד רבוס  - גיסם של חטיב וחמדאללה. הוזמן להעיד בעיקר כדי לסתור את עדותו של אחד מבני כמאל על שותפותו הפעילה בתקרית. רבוס העיד שהגיע לזירת התקרית בשלב מאוחר. הוא הבחין במכוניות של הנאשמים אך הם לא נראו בהן. בני משפחת כמאל כילו זעמם במכוניות הללו ושברו את חלונתיהם. הוא נפנה והלך לביתו. לא היה לו חלק ונחלה בתקרית.

עדי ההגנה עבד חטיב  (אבי הנאשמים)  ו פארוק עומר  אינם עדי ראיה לתקרית. תכלית עדותם להראות כי בין בני כמאל לבני חטיב היו התנגשויות קודמות שבהן נפגעו דווקא בני חטיב. הוגשו תלונות למשטרה וזו לא טיפלה בהן כדבעי (נ/7, נ/8).

עדי ההגנה מחמוד חטיב  ומוחמד חטיב  היו עם הנאשמים במכוניותיהם בעת התקרית. לדבריהם אשרף כמאל חסם את דרכן של מכוניותהם בצומת בקרבת בית כמאל, פתח את דלת אחת המכוניות והחל לקלל את יושביה. לפתע נקבצו ובאו עשרות אנשים  שברו את המכונית של חמדאללה ונתנו לו מכות רצח. יתר בני חטיב ברחו מן המקום.

טיעוני התביעה וטיעוני הנגד של הסנגוריה

התובעת, עו"ד ליאת פלג, ביקשה שאשתית את ממצאי העובדה על עדויות בני משפחת כמאל ואדחה את עדויות הנאשמים והעדים מטעמם (אלה שהיו בחזקת "עדי ראייה"). התובעת אינה מתעלמת מן העובדה שנפלו מספר אי התאמות בין גירסת בני כמאל כפי שנמסרה בחקירת המשטרה לבין עדויותיהם בבית המשפט. אולם היא מציינת שהחוקרים גבו את עדויות בני כמאל מייד אחרי התקרית כשרושם התקרית ומוראותיה ותוצאותיה הפיזיות עדין השפיעו על העדים.

אי התאמות והבדלי גירסה אפשר למצוא גם אצל הנאשמים ועדיהם. על כן לא באלה אפשר לתלות את ההכרעה העובדתית. מן הראוי לבחון את הגיון גירסאות העדים. גירסת בני כמאל הגיונית ומתיישבת עם תוצאות התקרית. לפי גירסה זו הגיעו הנאשמים ומלוויהם אל פתח בית משפחת כמאל במגמה לפגוע באשרף. הם הקימו מין מארב וציפו ליציאתו את הבית. כאשר נחלצו בני המשפחה לעזרתו של אשרף תקפו אותם הנאשמים באמצעים שהיו בידיהם.

גירסת הנאשמים והעדים התומכים קוטבית. אשרף הוא זה שחיכה לנאשמים לפגוע בהם מן המארב  בצומת המרוחקת מעט מביתו. אשרף ובני משפחתו שהצטרפו אליו היו התוקפים. הם והמצטרפים אליהם שברו ופגעו במכוניות של הנאשמים. הנאשמים לא נקטו אלימות פיזית כלפי בני כמאל.  התובעת טוענת כי גירסת הנאשמים לוקה בהגיונה עדי כדי שלילתה המוחלטת.

סימן שאלה ראשון מוצב לפתח גירסת הנאשמים נוגע לעדותם שהם יצאו לשוטט ברחובות קלאנסווה בשני כלי רכב נפרדיםללא קשר בין נוסעי רכב אחד למשנהו. צירוף הנסיבות שמכוחו מצטלבות דרכי שתי המכוניות והן נפגשות לפתח בית כמאל הוא מתמיה לשון המעטה. הייסעו שני כל רכב ויפגשו יחדיו בלתי אם נועדו?