הכרעת דין בתיק פ 3873/04

בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם נטען כי ביום 24.7.01 גרש הנאשם את אשתו, הודא חאלד אחמד סאלח (להלן: "המתלוננת") לה היה נשוי, עת אמר לה "הרי את מגורשת" שלוש פעמים, וזאת בניגוד להסכמתה.

כן נטען כי ביום 27.12.01 אישר בית הדין השרעי את הגירושין לאחר הגשת בקשה של הנאשם, תוך שבית הדין מציין כי "הגירושין לא נעשו מתוך רצון והסכמה של האישה, והיא לא הסכימה עליהם בפנינו".

העבירה שיוחסה לנאשם בגין מעשה זה היא התרת קשר נישואין על כרחה של האישה, בניגוד לקביעות הסעיף 181 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום כאשר טען כי "הגירושין היו בהסכמה". (עמ' 6 שורה 8 לפרוטוקול).

לבית המשפט הוגשו בהסכמה הודעתו של הנאשם מיום 20.4.03 וכן החלטת בית הדין השרעי ותרגום שלה לשפה העברית. ההודעה סומנה ת/1 והחלטת בית הדין השרעי ותרגומה סומנו ת/2 ו- ת/2א'.

בהודעתו ת/1 מוסר הנאשם כי אכן אמר למתלוננת שלוש פעמים כי הינה מגורשת.

לאחר מכן, המשיכה המתלוננת לגור בדירתם המשותפת של בני הזוג למשך פרק זמן של כשבוע בלבד ועברה לבית הוריה וזאת למרות שלפי הנוהג המוסלמי, היה עליה להישאר בבית בעלה למשך 3 חודשים, כאשר במהלכם יכול הבעל לחזור בו מן הגירושין.

עם זאת, הוא העדיף שהמתלוננת תגור בבית הוריה מאחר והמתלוננת היתה יוצאת מן הבית, חוזרת בשעות מאוחרות וכאשר שאל אותה למעשיה צעקה עליו. (שורות 9-20 לת/1).

הנאשם הוסיף בהודעתו ת/1 כי לאחר כשבועיים ניסו הוא ומשפחתו להחזיר את המתלוננת אך היא סירבה.

עקב כך, הגיש את הבקשה לבית הדין השרעי ואף הגיע עם המתלוננת ועורך דינה להסכם ביחס למזונות אך המתלוננת הגישה נגדו תביעה בבית המשפט. (שורות 21-31 לת/1).

בסיום הודעתו ציין הנאשם כי הגירושין לא היו בניגוד לרצונה של המתלוננת, שאם לא כן , ואם היו הגירושין בניגוד לרצונה - לא היו מגרשים אותה כלל.

עיון בהחלטת בית הדין השרעי ת/2 א' מיום 27.12.01 מצביע על כי הנאשם הצהיר כי לא החזיר את המתלוננת לנחלתו בתוך תקופת ימי ההמתנה החלים עליה כאישה מגורשת על פי ההלכה הדתית השרעית בטרם תוכל לשוב ולהינשא בשנית, לא בדיבורים ולא במעשים מאז גירושה.

בסיום ההחלטה ת/2א' נכתב עוד כי "יש לציין, כי גירושין אלה לא נעשו מתוך רצון והסכמה של האישה, והיא לא הסכימה עליהם בפנינו".

עדת התביעה מס' 1, היא המתלוננת, העידה באשר לאירועים שהביאו לגירושין.

לדבריה:

"ש. הגעתם לנקודה בה התגרשתם, איך הגעתם לגירושין?

ת. תמיד היו בינינו ויכוחים על כל מיני רקעים, כלכלים, אי התאמה, הערכה לא נכונה שלי כלפי נושא מסוים או שלו כלפי נושא מסוים, גם הנושא של ילדים, היה גורם לכל מיני

סכסוכים וויכוחים בין שנינו. הוא תמיד איים שהוא רוצה להתגרש ממני, הוא היה אומר שיתגרש ממני ויזרוק אותי, ממש בביטוים האלה, ואני לא יודעת מה זה להיות גרושה בחברה שלנו, את תסבלי, במשך כל שנות הנישואין שמעתי את האיום הזה ממנו. כמעט בכל ויכוח שהיה מתפתח בינינו הוא היה מאיים עלי עם הגירושין. ביוני 2001, ב-24 לחודש אם אני לא טועה, התפתח בינינו ריב, דקות אחרי זה הוא עזב את הבית, חזר לבד אחרי חצי שעה או פחות, התחיל לצעוק כרגיל ובמהלך המהומה אז הוא אמר לי את

מגורשת, את מגורשת, את מגורשת, וככה כאילו מבחינה דתית, שרעית, נחשבתי לאישה גרושה.