הכרעת דין בתיק פ 3243/04

א. רקע

כתב האישום מייחס לנאשם עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נח], תשל"ג-1977. נסיבות העבירה הן, כי ביום 17.10.04, נתפס בביתו של הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש,  במשקל של 182.5 גרם (נטו), כשהוא מחולק ל - 6 יחידות, הכל בלא היתר מאת המנהל.

הנאשם הודה בהחזקת 22 גרם מתוך כמות הסמים הנ"ל, תוך שכפר ביתר הכמות, אם כי לא הכחיש שנתפסה זו בביתו.

ב. ראיות הצדדים.

ת       ראיות המאשימה

מטעם המאשימה העידו ארבעה עדים:

א. עת/1 השוטר אבי אטדגי - חוקר במשטרת באר שבע, אשר גבה את הודעת הנאשם, שהוגשה באמצעותו (ת/1).

ב. עת/2 - השוטר דרור רבוח מעיד כי הגיע לדירת הנאשם בעקבות מידע מודיעיני. במקום היו הנאשם ועוד שלושה אחרים. על השולחן בסלון נתפס חומר החשוד כסם, כך גם במטבח, במדף על השיש. עוד מעיד הנ"ל כי הנאשם אישר את עובדת שייכות הסם אליו. (עמ' 14 לפרוטוקול ש' 4-19, עמ' 15 ש' 25- 28 ועמ' 16 ש' 9-10),  דבר שאף אישר כאמור הנאשם עצמו בישיבת המענה בבית המשפט. סה"כ תפס העד 3 אצבעות חשיש (עמ' 14 ש' 22).

ג. עת/3 השוטר אביב גומל מעיד, כי לא ביצע את החיפוש עצמו, אלא נסע עם הנאשם לתחנת המשטרה. בדרך סיפר לו הנאשם כי מוכר את הסם ב - 50 ש"ח לחבריו (עמ' 17 ש' 18). יודגש כי הנאשם אינו מואשם בסחר, ועניינה של העדות היא כדברי ב"כ המאשימה, אך לצורך ההוכחה כי לא החזיק את הסם לצריכה עצמית.

ד. עת/4 השוטר אנטולי אבשלומוב מעיד, כי במסגרת החיפוש שנעשה, לקח את הנאשם למקלחת, לצורך ביצוע חיפוש. בארונית הבגדים מאחורי הדלת, מצא העד סולית חשיש (עמ' 18 ש' 22-26). את החיפוש חילקו השוטרים בינהם, כל אחד באיזור אחר (עמ' 19 ש' 20-22 ועמ' 20 ש' 11). החיפוש נערך בנוכחות הנאשם ואף הסמים נמצאו בנוכחותו (עמ' 19 ש' 8-9 ועמ' 21 ש' 12-13).

 ה. כמו כן הוגשו בהסכמה חוות דעת מומחה מז"פ (ת/2), טופס קבלת מוצגים לבדיקה (ת/3)  ודוחו"ת שרשרת סם (ת/4). 

ת        עדות הנאשם

מטעם הנאשם העיד אך הוא עצמו. הוא מאשר את היותו בעל הדירה, מציאת קרוב ל - 200 ג' חשיש. עוד מתאר כי הוא זה שהנחה את השוטרים למציאת חלק מיחידות הסם (אלו שהיו במטבח). בסה"כ מודה הנאשם בבעלותו ב - 5 יחידות במשקל כולל של כ - 22 ג'. (עמ' 28 ש' 1-6). לגבי חלקו הארי של הסם - יחידה נוספת במשקל 160.60 ג', כופר הנאשם בשייכותה לו וטוען כי לראשונה ראה אותה בעת החיפוש (עמ' 28 ש' 8-9).  יחידה זו היא למעשה המחלוקת היחידה בתיק זה.

הנאשם מעיד כי הסמים נתפסו אצלו בבית שהוא המחזיק היחיד בו (עמ' 28 ש' 20-23). הוא מאשר גם שעישן סמים באותו מועד והיה מסטול (עמ' 30 ש' 3-4). לעניין העברת הסם לחברים מעיד הנאשם, הן בהודעתו המשטרתית (ת/1 עמ' 2 ש' 7) והן  בבית המשפט (עמ' 30 ש' 10), כי חילק את הסם לחברים ולא סחר בו. לעניין היחידה שנמצאה במקלחת מעיד הנאשם, כי באותו יום אף אחד לא היה במקלחת (עמ' 31 ש' 15). גרסתו לגבי הסמים שנמצאו במקלחת ספקולטיבית: לדבריו 50% סיכוי שהשוטרים שתלו את הסם במקום (עמ' 32 ש' 3) ו - 50% שהחברים שמו את זה שם (עמ' 32 ש' 6-7 וש' 12 ועמ' 33 ש' 12). לא נראה לנאשם כי מי שהיה אצלו באותו יום ישים זאת במקלחת (ש' 19). בסיכום, אין לו הסבר מי שם זאת במקלחת (ש' 21). 

כן הוגשו מטעם הנאשם 3 הודעות חבריו במשטרה:

א. סאמי אלסנא מעיד  כי הסם לא שייך לאף אחד מהם אלא לבעל הבית - הנאשם (נ/2 עמ' 1 ש' 18-19 וש' 26-27). כן מציין כי לא היה במקלחת (עמ' 2 ש' 1).

ב. אופיר בנימין מעיד  כי הסם אינו שלו ואין לו מושג של מי זה (נ/3 עמ' 1 ש' 17-18 וש' 26). גם הוא לא היה במקלחת (ש' 28).

ג.  גם אורן קלמנוביץ מעיד כנ"ל (נ/4 עמ' 1 ש' 11 ועמ' 2 ש' 20). העד מעיד כי הנאשם אמר כי הסמים שייכים לו (עמ' 2 ש' 2-3).

ג. דיון

1.       המחלוקת

שתי שאלות מצויות במחלוקת:

א.           שייכות הסם שנמצא במקלחת.

ב.            תכלית השימוש - צריכה עצמית או לא.

נדמה לי כי התשובה לשתי השאלות ברורה. הסם שנמצא במקלחת שייך לנאשם, ותכליתו הכללית של הסם היתה שלא לצריכה עצמית.