הכרעת דין בתיק פ 3073/04

כתב האישום, העובדות הצריכות לענין והנפשות הפועלות:

1.         המתלונן בתיק שלפנינו, נשוי לאחותו של הנאשם. בין שתי המשפחות (עקל ועקול) נתגלע סכסוך עליו נעמוד בהמשך.

על פי עובדות כתב  האישום, ביום 16.4.04 (יום שישי בשבוע) ביקר הנאשם את אחותו בביתה בכפר ערערה, ובמהלך הביקור פרצה מריבה בינו לבין משפחת המתלונן, במהלכה חתך הנאשם, באמצעות סכין שהיתה ברשותו, שני גלגלים במכונית סובארו השייכת למשפחת המתלונן - עבירה של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין").

נקדים ונאמר כי הנאשם מודה בחלק זה של כתב האישום.

על פי חלקו השני של כתב האישום, ביום 20.4.04 בשעה 01.00 או בסמוך לכך (בלילה שבין יום שני לשלישי בשבוע)  הגיע הנאשם יחד עם אחרים, ברכב מסוג מזדה בצבע לבן (להלן: " המזדה") אל ביתו של המתלונן. הנאשם ירד מהמזדה, הלך לכוון בית המתלונן והשליך רימון רסס צה"לי לעבר הבית. הרימון התפוצץ סמוך למדרגות המובילות לבית המתלונן וגרם נזק לחלונות הבית ולרכב אשר חנה בסמוך. לאחר מכן רץ הנאשם אל המזדה ונמלט עם האחרים מן המקום.

בשל מעשים אלו מייחס כתב האישום לנאשם עבירות של חבלה במזיד, עבירות בנשק שלא כדין ונסיון לחבול בחומר נפץ - לפי סעיפים  413ה, 144(א) ו-330 לחוק העונשין.

הנאשם כפר בחלק השני של כתב האישום ועליו נסבה שמיעת הראיות.

2.         נכיר את הנפשות הפועלות בתיק שלפנינו:

הזכרנו כי הנאשם הוא אחיה של אשת המתלונן, ושמה אמנה. המתלונן, ושמו ח'אלד עקול וכינויו עלאא' (להלן: " המתלונן"), משתייך למשפחת עקל: אביו ג'מיל עקל, ואחיו עימאד, מג'די, עאסם, מחמוד ועז-א-דין. המשפחה מתגוררת בבית מגורים של שלוש קומות: האב ג'מיל מתגורר בקומה הראשונה, המתלונן ואמנה אשתו מתגוררים בקומה השניה ועז-א-דין מתגורר בקומה השלישית. באותו רחוב, במרחק של שני בתים, מתגוררים אחייניו של ג'מיל (בני דודו של המתלונן) ושמם אבראהים ואמין, והם עדי הראייה המרכזיים בתיק שלפנינו. 

הנאשם משתייך למשפחת עקול ולו מספר אחים ואחיות, שאת חלקם נכיר בהמשך: אח בשם סלאח, שהועמד לדין בתיק נפרד בגין אותה עבירה, והאחים עומר, איברהים, עיסא, מוסא, ואחיות בשם יוסרא, מרים ופטמה. הנאשם, כמי שנוהג להתפלל מדי יום, זכה בשל כך לכינוי " שיח'", והוא מוכר בכינוי זה לסובבים אותו.  

3.         הרקע לעבירות המיוחסות לנאשם אינו שנוי במחלוקת.

דומה שאין חולק כי המתלונן הונה את מוסא, אחיו של הנאשם, בכך שנטל ממנו סכום כסף והבטיח לו לרכוש בסכום זה חלקת קרקע עבורו. לאחר מכן ביקש מוסא להעביר את זכותו בקרקע לצד שלישי בשם פחמאוי והמתלונן סובב גם אותו בכחש והבטיח לו כי רכש עבורו קרקע. לימים התברר כי לא דובים ולא יער, אין כסף ואין קרקע, וכי המתלונן שילשל את הכסף לכיסו. בין משפחת הנאשם לבין המתלונן ומשפחתו התנהל מו"מ על החזרת הכספים שחייב המתלונן למשפחת הנאשם או לאותו פחמאוי. המו"מ התקיים בנצרת בנוכחותם של מספר אחים של הנאשם ובתיווך אנשים ממשפחתו של המתלונן, וזאת בעקבות האירוע שיתואר להלן.

ביום שישי ה-16.4.04 בשעות הצהריים, בא הנאשם לבקר את אחותו אמנה, שילדה מספר ימים לפני כן. כאשר ביקש להיכנס לביתה, פרצה מריבה בינו לבין ג'מיל, אביו של המתלונן, שסירב ליתן לו להיכנס. אחיו של הנאשם הגיעו למקום, ובהמשך, נתרתח הנאשם שלף סכין וחתך שני צמיגים במכונית סובארו של אחד מאחיו של המתלונן.

באותו לילה, מכוניתו של הנאשם, המתגורר בנצרת, עלתה באש. באופן טבעי, נפל החשד להצתה על המתלונן או על מי מאחיו.  

ביום 20.4.04 אירע האירוע של השלכת הרימון, ונספר כי לאחריו, "נעלם" סלאח לתקופה של מספר חדשים, עד שאותר לבסוף והוגש כנגדו כתב אישום נפרד.

לטענת המאשימה מכאן המניע הכפול והמשולש של הנאשם לנקום במשפחת המתלונן: בשל הדרך בה נהג המתלונן כלפי אחיו שאותם הוליך שולל, בשל ההשפלה שספג מאביו של המתלונן שסירב לאפשר לו להיכנס לביתו כדי להיפגש עם אחותו, וגם בשל הצתת רכבו.

על מנת להשלים את התמונה, נספר כי כחודשיים לפני האירועים נשוא כתב האישום הגיעו הנאשם וסלאח אל ביתו של המתלונן במזדה 323 לבנה ונכנסו לדירתו דרך החלון באישון לילה, מה שעורר את זעמו של ג'מיל, אביו של המתלונן (ובשל כך נטר לנאשם, ובתקרית ביום 16.4.2004 סירב לאפשר לנאשם להיכנס לבית כדי לבקר את אחותו). נספר כי באותו אירוע, נטלו הנאשם וסלאח רכב מדגם  .C.M.G   שהשאילו בשעתו למתלונן.

ראיות התביעה וקו ההגנה - כללי

4.         ראיות התביעה נסמכות בעיקרן על חמישה עדי ראיה, אשר שניים מהם טענו כי זיהו בוודאות את הנאשם. זאת, בנוסף לראיות נסיבתיות כמו המניע שהיה לנאשם, ושקרים של הנאשם.