הכרעת דין בתיק פ 2852/05

אני מזכה את הנאשם.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של חבלה במזיד ברכב וניסיון לחבלה במזיד ברכב.

כתב האישום מונה שני אישומים  על פי סדר התרחשותם לכאורה.

ביום 23.08.03 סמוך לשעה 23:30, גרם הנאשם נזק לרכב בבעלות המתלונן, אבי צרפתי, בכך שהשליך לעבר הרכב חול, אבנים ובצל ושבר במזיד את המראה השמאלית החיצונית והכל על רקע סכסוך חנייה.

ביום 14.04.04 סמוך לשעות 23:00 ניסה הנאשם לגרום נזק במזיד לרכב המתלונן בכך ששפך עליו עיסה שומנית וכן ניסה לשבור את המראה הקדמית השמאלית של הרכב. כשסיים, ניגב הנאשם את ידיו בעניבות והשליכן על הרכב.

שני האירועים , על פי כתב האישום, אירעו בחנייה שברחוב הקונגרס 26, תל-אביב. המתלונן עצמו מתגורר  בבניין שברחוב הקונגרס 28 תל-אביב.

הנאשם כפר במיוחס לו.

אין חולק כי האירועים תועדו על ידי המתלונן אשר טרח והתייצב במארב כשברשותו מצלמת וידאו. המתלונן עשה כן משום שלדבריו סבל רכבו מהתנכלויות קודמות - על רקע הטענות כי הוא מסיג גבול -  שבאו לידי ביטוי בשריטות ובגרימת נקר לגלגלים.

זאת לדעת, כי המתלונן מתגורר כאמור בבניין סמוך, אך איווה לעצמו את החנייה ברחוב הקונגרס 26, בית משותף בו מתגוררת בין השאר אימו הזקנה של הנאשם. לדברי המתלונן הוא עשה כן ברשות אחד הבעלים של חנות במקום, אך הוא מסכים כי חדל לעשות כן משקיבל מכתב התראה מעו"ד באת כח כל הדיירים.

לגופו של עניין כאמור לעיל, צילומי הוידאו הם הבאר ממנה ידלו הרועים והרואים - התביעה והסניגוריה כאחד - את מימיהם וראיותיהם.

צפייה בקלטת המתייחסת לאירוע מיום 23.08.03 מעלה כי נראה אדם עירום בפלג גופו העליון, הניגש למכונית מתכופף מצידה השני, מרים דבר מה וזורק משהו אל עבר המכונית או מעליה. לאחר מכן נשען על קיר, חוזר אל הצד השמאלי של המכונית, משתהה שבריר שנייה ליד הצד השמאלי כשלא ניתן לדעת אם הוא עושה דבר כלשהו.

בשלב זה, אני קובע כממצא עובדתי כי לא הוכח דבר וחצי דבר מהנטען כלפי הנאשם לגבי שבירת המראה או ידויי אבנים לעבר המכונית, מכל מקום, לא על פי הצפייה בקלטת. 

ראה לעניין זה גם דברי החוקר חנוך בר נועם כי הוא מסכים ש"האדם בקלטת לא יצר מגע עם המראה או זורק משהו לעבר המכונית" (עמ' 17, שורות 18 עד 20).

צפייה בקלטת המתייחסת לאירוע מיום 14.04.04 מעלה כי הנאשם נראה מרוקן קעריות, מנקה את תוכנן באמצעות סמרטוט, לאחר מכן ניגש אל רכב המתלונן, נעמד ליד המראה השמאלית אשר לא זזה ובסופו של דבר נעמד במרחק מטר וחצי מהמכונית ונראה כאילו מנער לכיוון המכונית טיפות שנשארו בקערית הריקה. לאחר מכן מנגב עם סמרטוט קערית אחרת ומשליך את הסמרטוט לעבר השמשה.

נוכח העובדה כי הנאשם שקד וניקה את הקעריות קודם להגעתו למכונית, אין לשלול את האפשרות כי לא נותר דבר בקעריות וכי מדובר בטיפות שנותרו אם בכלל. באשר לטענה כי ניסה לשבור את המראה השמאלית אין לכך זכר או סימוכין בקלטת.

לקביעות האמורות מצטרפות הראיות הבאות:

המתלונן מספר בעדותו - עמוד 17, שורות 3-2 - " אני לא יכול להצביע על פגיעה של אבן. יש סימנים אני לא יכול להוכיח שזו פגיעה של אבן".

באשר לדבריו לגבי שבירת המראה מהאירוע הראשון הרי שהוא עצמו מעיד על כך כי עד עצם היום הזה הוא לא החליף את המראה למרות שזו נשברה לדבריו מהציר. יש לזכור כי חלפו שלוש שנים מאז המקרה. גם פרק הזמן בו השתהה האלמוני ליד המראה -  אלפית השנייה - שולל את האפשרות כי בפרק זמן זה ניתן היה לשבור את המראה, פעולה המצריכה זמן וכח.

חזקה על המתלונן אשר טרח ויגע בפרשיה זו, שכב במארבים, הנציח את העובר על מכוניתו באמצעות מצלמת וידאו והפעיל מערכת שלמה כפי שיפורט להלן, כי לו היו נזקים היה טורח לתעדם באמצעות צילום פשוט. אולם, המתלונן לא עשה כן וטעמיו עימו.