הכרעת דין בתיק פ 2599/04

1.         הנאשם מואשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירה של נהיגת רכב בפזיזות ורשלנות בכך שבתאריך 27.1.04 בשעה 20:00 בהיותו בכפר ג'אסר אלזרקה ברכבו מסוג טנדר מיצובישי סירב לעצור למרות ששוטרים צעקו לעברו "עצור משטרה", עלה לרכבו ונסע מהמקום תוך שהוא נוהג בפזיזות בכך שהאיץ מהירות נסיעתו בעת שהשוטר יוני אמסלם אחז בדלת רכבו בשתי ידיו כשהוא צועק לעברו לעצור.

2.         כעבור יומיים נחקר הנאשם בתחנת משטרת זכרון ובהודעתו שניגבתה תחת אזהרה (ת/1) אמר שאכן ראה אנשים שקוראים לו וצועקים אך הוא לא ידע שהם אנשי משטרה כי לא לבשו מדים וברח מהמקום כי שמע יריות. הוא הכחיש ששוטר אחז בדלת רכבו וצעק לו לעצור.

            בעדותו בביהמ"ש אמר הנאשם לראשונה כי בעת הארוע היו איתו ברכב עוד 3 אנשים ושניים מהם העידו כעדי הגנה. יצויין כי עדי התביעה לא נשאלו כלל בחקירה נגדית על המצאותם של 3  אנשים נוספים ברכבו של הנאשם בעת הארוע ובנסיבות אלה לא שוכנעתי שבעת הארוע היו ברכבו של הנאשם עוד 3 אנשים.

            בהודעתו הנוספת במשטרה (ת/2) אמר הנאשם שאולי בגלל הגשם והחלונות הסגורים ברכבו לא שמע שאנשים צעקו לו "משטרה, עצור" וזאת למרות שבהודעתו ת/1 אמר ששמע אנשים קוראים לו וצועקים וברח מהמקום.

3.         עפ"י הראיות שהובאו הוכח כי השוטרים יצחק כהן ויוני אמסלם, בהיותם שוטרי בילוש, הגיעו למרכז כפר ג'אסר אלזרקה ברכב משטרתי כחול לבן בעקבות מידע מודיעיני על כך שהנאשם נמצא במקום מחוץ לרכבו מסוג מיצובישי מסחרי וברשותו אקדח עם מחסנית שהוא מחזיק ללא רשיון ועומד לעזוב את המקום. שוכנעתי כי קיימת הכרות של שנים רבות בין הנאשם לבין השוטרים הנ"ל שהגיעו למקום וזאת במסגרת עבודתם כאנשי מודיעין ובילוש במשטרה.

            לאחר ששקלתי הראיות שהובאו בפני, אני סבור כי הוכחו בודאות העובדות שבכתב האישום המהוות העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, דהיינו שהנאשם ברח מהמקום עם רכבו כאשר השוטר יוני אמסלם מחזיק עם ידיו בדלת רכבו וזאת למרות שראה את השוטרים המוכרים לו ושמע אותם צועקים לעברו "עצור, משטרה" וזאת במטרה להכשיל אותם בעת מילוי תפקידם. יצויין כי בעת שהנאשם ברח מהמקום עם רכבו ירה השוטר יצחק כהן שלוש יריות אזהרה באויר ובחקירת מח"ש הוברר שהירי היה מוצדק.

4.         הוכח עפ"י עדותם המהימנה של השוטרים ודוחות הפעולה שרשמו כי הם הגיעו למקום ברכב משטרתי כחול לבן ולא בג'יפ לבן כפי שטען הנאשם והיו במרחק של כ-4 מ' מהנאשם בעת שנכנס לרכבו ובאותה עת השוטר יוני אמסלם אף חבש כובע מצחיה משטרתי ולכן לא היתה אפשרות שהנאשם לא זיהה את השוטרים המוכרים לו היטב ולא יתכן שלא שמע את קריאתם לעברו לעצור לפני שנכנס לרכבו. למסקנה זו אני מגיע גם לאור דבריו של הנאשם בהודעתו במשטרה (ת/2) כי "ראיתי אנשים קוראים לי וצועקים", דהיינו גם ראה את השוטרים וגם שמע אותם צועקים ולמרות זאת ברח מהמקום עם רכבו.

            לאור האמור, אין לתת אמון בגירסת הנאשם כי לא ידע  שמדובר בשוטרים ולא שמע שהם צועקים לעברו "עצור, משטרה".

            לעומת עדותם המהימנה והיציבה של שוטרי הבילוש יצחק כהן ויוני אמסלם, אני סבור שגירסתו של הנאשם אינה מהימנה, עדותו בביהמ"ש רצופה בסתירות מהותיות וחלק ממנה בבחינת עדות כבושה שאין לתת לה משקל. במשטרה אמר הנאשם שראה אנשים יורים ולכן נכנס לרכבו וברח ואילו בביהמ"ש אמר שהיריות היו רק לאחר שנכנס לרכב. בביהמ"ש אמר הנאשם כי לא שמע בכלל שצעקו לו לעצור ואילו במשטרה אמר בת/2 שורות 9-10 שראה "שהאנשים האלה, שניים או שלושה, אני לא בטוח, באו לכיוון שלי מאחורה, צעקו לי תעצור ואני נבהלתי וברחתי ואז שמעתי שהתחילו לירות לכיוון שלי". נמצאו גם סתירות בין דבריהם של עדי הגנה לבין עדות הנאשם ואני סבור שעדותם מגמתית.

5.         אני נותן אמון בדברי השוטרים כי בעת שהנאשם התחיל לנסוע עם רכבו ולברוח מהמקום  הצליח השוטר יוני אמסלם לתפוס עם ידיו בדלת רכבו, אך הנאשם המשיך בנסיעתו למרות שהוא צעק לו "עאדל, תעצור משטרה".

            אני סבור שהמשך נסיעתו של הנאשם למרות שהשוטר יוני אמסלם תפס עם ידיו את דלת רכבו, הוא חלק בלתי נפרד מהבריחה מהמקום כדי להכשיל את השוטרים במילוי תפקידם. ראוי שהספק יפעל לטובת הנאשם אם אכן נתמלאו יסודות של עבירה נוספת המיוחסת לנאשם, דהיינו נהיגת רכב בפזיזות וזאת גם בהתחשב בכך שהשוטר יוני אמסלם החזיק בחלון הרכב בעת שרכבו של הנאשם כבר החל בנסיעה ויכול היה בכל עת לנתק את ידיו מהרכב.

6.         מכל האמור לעיל התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ומזכה אותו מחמת הספק מהעבירה של נהיגה בפזיזות ורשלנות.

ניתנה היום ח' בחשון, תשס"ז (30 באוקטובר 2006) בנוכחות ב"כ המאשימה והסנגור עו"ד גרבאן חוסיין ובהעדר הנאשם.

ב"כ הנאשם:

הודעתי לנאשם על המועד שנקבע להיום לשמיעת הכרעת הדין אך הוא לא הופיע ולא ידוע לי מדוע.

ב"כ המאשימה:

אבקש להוציא נגד הנאשם צו הבאה ולדחות את הטיעון לעונש למועד אחר.