הכרעת דין בתיק פ 2557/03

הטענות בכתב האישום  ובסיכומי התביעה

1.א.      מר אדוארד קנייפל (להלן, "קנייפל" או "הנאשם)" הואשם, כי ביום 27.11.02 בסמוך לשעה 16:15 במלון הייאט ריג'נסי בים המלח בהיותו מעסה, שעבד במלון הנ"ל, ביצע מעשה מגונה במתלוננת מ' (שמה של המתלוננת, שהריני שב ואוסר את פרסומו, מופיע בכתב האישום), בכך שאחז בישבנה, נגע בידיו באזור סביב שדיה ומרח שמן על פטמותיה. לפי הנטען, מעשיו אלו של הנאשם נעשו תוך השגת הסכמתה של המתלוננת במרמה תוך יצירת מצג שווא על ידי הנאשם, לפיו מעשיו אלו הם חלק מטיפול העיסוי, אשר ביצע במתלוננת. עוד נטען, שמעשיו אלו של הנאשם נעשו לשם גירוי או סיפוק מיניים. זאת בניגוד לסעיף 348 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן, "חוק העונשין") בנסיבות סעיף 345 (א) (2) לחוק הנ"ל.

  ב.       ראוי להביא את הסעיפים מחוק העונשין, המשמשים את הבסיס לאישום:

"348 (א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345 (א) (2) עד (5), בשינויים  המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים.

(ב)...

(ג)...

(ד)...

(ה)...

(ו( בסימן זה, "מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

345 (א) הבועל אשה (ובשינויים המחוייבים לענייננו, "העושה מעשה מגונה באישה" - ג'ט'ל)

(1)...

(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה";

  ג.        בהשוואת הנטען בסיכומי התביעה לעומת הנטען בכתב האישום ניווכח לדעת, שהתביעה סוברת, כי בנוסף להוכחת המעשים, הנטענים בכתב האישום, הוכח, שהנאם נגע במפשעות המתלוננת במהלך העיסוי. כמו כן, לפי הנטען בסיכומי התביעה, גם אם מעשי הנאשם נעשו לשם ביזויה המיני של המתלוננת, יש להרשיע את הנאשם בביצוע מעשה מגונה. בנושאים אלו הריני קובע, כי מעדותה של המתלוננת ומחקירתו הנגדית של הנאשם היה זה ברור, כי התביעה באה להוכיח בנוסף למעשים, הנטענים בכתב האישום, את נגיעתו של הנאשם במפשעותיה של מ' (ראה: עמ' 4 שורות 23 -28, עמ' 5 שורות 2 - 4, עמ' 37 שורות 9-13 וגם שורות 16-19 באותו העמוד, עמ' 40 שורות 12-17 לפרטיכל).

            לנאשם היתה ההזדמנות הסבירה להתגונן מפני הטענה, שנגע במ' במפשעת כנדרש לשם ההרשעה בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982. ובאשר לטענה בסיכומי התביעה לענין הביזוי המיני, הרי הטענה נובעת מאחת החלופות בסעיף 348 (ו) לחוק העונשין, המגדיר את היסוד הנפשי, הדרוש לשם התהוות עבירת המעשה המגונה. הדין ידוע לכל ואינו דורש הוכחה [ראה:סעיף 57 ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971. על כן, איני רואה כל פגיעה בנאשם בזאת, שבסיכומיה טענה התביעה, בין היתר, לקיום היסוד הנפשי לעבירת המעשה המגונה, אשר בוצעה לשם ביזויה המיני של המתלוננת (לצד הטענה, המתבטאת אף היא בכתב האישום, שהנאשם ביצע את המעשה המגונה הנטען לשם גירוי או סיפוק מיניים).

מהלך העיסוי - גירסת המתלוננת

2. א.     יקל בהבנת מהלך העיסוי השוודי, שביצע הנאשם במתלוננת, אם נבין את שלבי הטיפול. בתחילת הטיפול שכבה המתלוננת על בטנה, כשעיסה קנייפל את פלג גופה התחתון, את גבה ואת צווארה, לפי הסדר. לאחר מכן התהפכה המתלוננת וקנייפל עיסה את פלג גופה העליון, את בטנה ואת רגליה, לפי הסדר (ראה: עמ' 2 שורות 24 - 25 וגם שורות 27-28, עמ' 3 שורות 4 ו - 11, שורות 10-13 וגם שורות 23-28 לפרטיכל). אנו נבחן את הראיות ביחס לעיסוי הישבן, השדיים והמפשעות, לפי העדויות שלפנינו.

   ב.      באשר לעיסוי הישבן, המתלוננת פעלה בהתאם להוראות הנאשם ולבשה בעת העיסוי אך תחתון. היא גם התעטפה במגבת ולנאשם היו שתי מגבות, שמטרתן לכסות את חלקי הגוף, אשר הוא כבר עיסה ולשמור על חום הגוף (עמ' 39 שורות 11-13 לפרטיכל). יצוין, כי בזמן, שהמתלוננת פשטה את בגדיה, למעט התחתון, קנייפל נותר מחוץ לחדר העיסוי (עמ' 2 שורות 15-17 לפרטיכל). לגירסתה של מ', בשוכבה על הבטן קנייפל משך את תחתונה, כדי לחשוף את מחצית ישבנה. אזי לפי עדותה, החל קנייפל מעסה את ישבנה (עמ' 2 שורות 23-25 לפרטיכל). מ' עומדת על כך, שעיסוי זה לא התמקד בעצם הזנב והיא ידעה היטב להגדיר את עצם הזנב כחוליה האחרונה, המחברת בין הישבן לגב (עמ' 12 שורות 22-24 לפרטיכל). ואולם, לדבריה, קנייפל ממש עיסה את ישבנה ואף שאל אם "לא כואב לה התחת"(כלשון הנאשם) (שם). יצוין, כי טענת עיסוי הישבן עלתה גם במהלך העימות (ראה: ת/3 עמ' 3).

  ג.        באשר למגע עם שדיה, העידה המתלוננת, שלאחר שהתהפכה על גבה הנאשם הוריד את המגבת, אשר כיסתה את חזה (עמ' 3 שורות 16-18 לפרטיכל). אזי השתמש הנאשם בשמן, אשר מטרתו הוסברה על ידי הנאשם: כשאדם שוכב על בטנו עם פניו כלפי מטה במשך 25 דקות, אף שאינו מנוזל, ייסתם אפו. כנגד זאת משתמשים בשמן ארומטי, שמורחים על האף. בהקשר הזה קיים הצורך לבדוק, שמא למטופל רגישות לשמן הארומטי (עמ' 34 שורה 25 - עמ' 35 שורה 4 לפרטיכל). לפי המתלוננת, לאחר התהפכותה על הגב קנייפל נתן לה להריח שמן, שנשא על שלוש אצבעותיו (עמ' 3 שורות 11-15 לפרטיכל). או אז, לגירסתה, הנאשם נטל טיפת שמן מן הבקבוק ועיסה לה את טבורה. לאחר מכן הוא נטל טיפה נוספת מן הבקבוק ושם לה שמן על הפטמה השמאלית. עוד תארה מ', שהנאשם לקח עוד טיפת שמן, אשר ייעד לפטמה הימנית. כך, לדבריה, נגע קנייפל בפטמותיה באצבעו, קודם בשמאלית ואחר-כך בימנית (עמ' 4 שורות 2-7 לפרטיכל). בהמשך תאורה העידה מ', כיצד הנאשם ביצע לה עיסוי בעצם החזה והדגימה, כיצד מתוך העברת ידיו ברווח בין שדיה העביר את ידיו סביב תחתית שדיה (עמ' 5 שורה 30 לפרטיכל). המתלוננת הדגישה את הנגיעה בפטמותיה, מגע שמצאה בו מן הסדיזם כלשונה. בכל פעם שתארה את הנגיעה הזאת ציינה מ' בעדותה, שקודם נגע קנייפל בפטמה השמאלית באצבעו המרוחה בשמן ואחר כך בפטמה הימנית (עמ' 4 שורות 2-7, עמ' 12 שורות 5-6  וגם שורות 27-30 לפרטיכל). גם בעימות ציינה מ', שהנאשם נגע לה בפטמותיה (ת/2 עמ' 3-4). היא הקפידה לומר בעימות, שקנייפל לא לפת לה את שדיה,  אלא שלקח טיפת שמן, אשר שם לה בפטמות (שם). אוסיף, כי נושא הפטמות עלה במסגרת העימות (ת/3 עמ' 4).

  ד.       באשר למגע עם מפשעותיה, מ' העידה, שהנאשם עיסה לה את ירכיה העליונות ואת מפשעותיה (עמ' 4 שורות 23-28 לפרטיכל). בעימות לא הזכירה מ' שקנייפל עיסה לה את המפשעות.

גירסת הנאשם