הכרעת דין בתיק פ 231/03

נגד ערן בן רוני וייסמן (להלן: "הנאשם"), הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות בגין:

1.         הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן : "חוק העונשין").

2.         נהיגה בפזיזות לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין.

3.         גרימת חבלה לאדם ונזק לרכוש לפי סעיפים 62(2) ו-38(2)(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

4.         נהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך ושולל את השליטה ברכב לפי תקנה 26(1) ו-26(4) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), ולפי סעיף 68 לפקודת התעבורה.

5.         סטייה מנתיב הנסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה ולפי סעיף 68 לפקודת התעבורה.

מן המפורט בכתב האישום עולה כי, ביום 24/8/2002 סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג סיאט אביזה, (להלן: "הרכב"), בכביש 959 (להלן: "הכביש") מכיוון קיבוץ מרום גולן לכיוון צומת ווסט. ברכב נהג הנאשם, לידו ישב במושב הקדמי אלכסנדר וינוקוב (להלן: " אלכסנדר"), במושב האחורי ישבו עטרה עטיה ז"ל (להלן: " המנוחה") וסיון דנינו.

בהגיע הנאשם אל עקומה שמאלה, איבד שליטה על הרכב, סטה אל השוליים הימניים וחזר לכביש בסטייה חדה שמאלה, עד שהרכב התהפך לתעלת הניקוז, שמעבר לשוליים השמאליים.

כתוצאה מהתאונה, נהרגה המנוחה וסיון דנינו נפגעה באופן קשה. הנאשם וחברו שישב לצידו, נפגעו באורח קל.

המאשימה טוענת כי, הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול  ובשל כך איבד שליטה על רכבו והתהפך בשולי הדרך. עוד נטען, כי התאונה על תוצאותיה הקטלניות, נגרמה בשל פזיזותו של הנאשם, אשר נהג ברכב תוך נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות, בכך שנהג בהיותו עייף ונתון להשפעת אלכוהול, ובהיותו שרוי במצב ששלל ממנו את השליטה ברכבו.

 הנאשם כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום וטען מנגד כי, סונוור על ידי רכב שנסע בנתיב הנגדי ובשל כך, ירד לשוליים והתהפך.

ניתוח הראיות :  

א.         גדר המחלוקת :

המחלוקת העובדתית הצריכה להכרעה  הינה השאלה, האם הנאשם נהג ברכבו כשהוא שרוי במצב של עייפות ותחת השפעת משקאות משכרים ובשל כך, איבד את השליטה על הרכב וגרם לתאונה, או שמא כגרסת הנאשם, התאונה נגרמה בשל כך שקודם לכניסתו לעקומה סונוור על ידי רכב שנסע ממול.

תחילה אבחן את שאלת השפעת האלכוהול שצרך הנאשם, עובר לנסיעתו ברכב והשפעתה על התרחשות התאונה, כן אבחן את שאלת עייפותו ואת שאלת הסינוור והשפעתם.

ב.         כמות האלכוהול שצרך הנאשם:

השאלה היא מהי כמות האלכוהול שהיתה בדמו של הנאשם עובר לתאונה והאם הוכיחה התביעה כי, היתה הגורם לתאונה.

1.         חוות דעת מומחה- ד"ר אשר גופר:

ביום 24/8/02 בשעה 8:30, נלקחה מן הנאשם דגימת דם, על מנת לקבוע את רמת האלכוהול בגופו (ראה ת/6). מן הבדיקה הטוקסיקולוגית, אשר נערכה על ידי ד"ר אשר גופר (להלן: "ד"ר גופר"), עולה כי, בדמו של הנאשם היה אלכוהול בריכוז 30 מיליגרם לכל  100 מ"ל דם  (ת/14).