הכרעת דין בתיק פ 2199/06

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה  בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין.

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 7.2.05 בשעה 07:13 או בסמוך לכך, בפינת הרחובות אבא אבן ומשכית בהרצליה, תקף הנאשם את ויקטור מרגוליס (להלן: "המתלונן") בכך שהכה אותו בחוזקה, משך באזנו וחבט בו בסנטרו, בפניו, בחזהו ובגבו.

כתוצאה מהתקיפה הנ"ל נגרמו למתלונן חבלות באוזנו, המטומות בסנטר ובחזה, שבר בשיניו, דימום בסנטר וכאבים בגב.

אין מחלוקת, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, בעת שהמתלונן עבד כשומר בחניון שבכתובת דלעיל, התגלע עימות פיזי בינו לבין הנאשם על רקע דרישתו מהנאשם להזיז את רכבו שחנה בתוך החניון, מעשה שעורר התמרמרות אצל הנאשם שסבר שזכותו לחנות במקום בהיותו אף הוא שומר באתר.  

המחלוקת מתמקדת בשאלה מי היה הצד התוקפן באירוע ומי מבין השניים החל בעימות הפיזי. בעוד שלטענת המתלונן, הנאשם הוא שהחל בתקיפתו, ללא כל סיבה והצדקה, כנראה מתוך כעס על עצם הרחקתו מהמקום, הרי שלטענת הנאשם, הוא זה שהותקף ראשון ע"י המתלונן רק משום שנכנס לעמדת השמירה שלו בניסיון לבוא עמו בדברים ולוודא שלא יורחק בשנית, כאשר כל מעשיו הסתכמו בניסיונות להגן על עצמו. 

לצורך הכרעת הדין יפורטו להלן עדות המתלונן מזה, ועדות הנאשם, מזה.

עדות המתלונן:

המתלונן העיד, כי ביום האירוע, הוא התייצב כמדי יום לעבודתו כשומר בבניין 2001 בהרצליה פיתוח, עת הבחין ברכב לא מוכר שלידו עומד הנאשם. לדברי המתלונן, הוא ניגש לנאשם ושאל אותו לפשר מעשיו והלה ענה כי הוא עובד במקום וסירב לפרט היכן בדיוק, על אף שאלותיו החוזרות והנשנות. בסופו של דבר, הוא ראה לדבריו את הנאשם נכנס לרכבו ונוסע מהמקום והוא מצדו חזר לעמדת השמירה. מדובר בחדרון קטן שבו יש בקושי מקום ישיבה לאדם אחד (להלן: "הבוטקה"- ( ראה תצלומים נ/3א ו נ/3ב) לדברי המתלונן, בעומדו בבוטקה כשגבו מופנה לפתח הכניסה, נכנס לפתע הנאשם לתוך הבוטקה כשהוא אומר לו "דוד, צריך לחנך אותך". לדברי המתלונן, הוא ענה לנאשם כי הוא כבר אדם זקן ואי אפשר לחנך אותו ולקח את מכשיר הקשר על מנת להתקשר לקצין הביטחון של הבניין, אך הלה לא ענה. או אז, הצמיד אותו הנאשם עם גבו אל מגירת השולחן והחל לתקוף אותו בכך שמשך באוזנו והכהו מכת אגרוף בלסתו. בשלב זה, לדברי המתלונן, הוא איבד את הכרתו לשניות ספורות תוך שהוא עדיין אחוז בידי הנאשם. מששבה אליו הכרתו והוא התעשת, הוא ניסה, כך לדבריו, להדוף  את הנאשם אל מחוץ לבוטקה תוך שהוא משתמש, בין היתר, בברכו שכיוון אל בין רגלי הנאשם. לדברי המתלונן, בשלב זה הוא נטל אלה שהייתה מונחת בבוטקה וניסה באמצעותה להכות את הנאשם אך הדבר לא צלח  בידו הן בגלל גילו המבוגר ומצבו הבריאותי הלא שפיר והן לנוכח העובדה שהנאשם, מצדו, עשה פעולות התחמקות, תוך שהוא קופץ ומדלג מסביבו.

בסופו של דבר לדברי המתלונן, קצין הביטחון הגיע לסיועו ולמקום הוזמנה גם משטרה. לדברי המתלונן הוא נלקח לתחנת המשטרה, מסר הודעה ואחר כך פנה לטיפול רפואי בבי"ח מאיר.

המתלונן העיד, כי כתוצאה מהמכות שהכה אותו הנאשם נגרמו לו חבלות כמשתקף בלוח התצלומים שהוגש ( ראה ת/4) . בנוסף, הוגשה תעודה רפואית מבי"ח מאיר ( ת/6) ממנה עולה כי סבל מסימני חבלה ודמם באוזן שמאל, בסנטר, במרפק ובאזור הצלעות התחתונות, ושיניו הקדמיות נשברו.

המתלונן שלל את האפשרות, העולה מגרסת הנאשם, כי במהלך האירוע הוא איבד את שווי משקלו ונפל ארצה. הוא גם שלל את דברי הנאשם כי באותה עת ירד גשם והמדרכה הייתה רטובה.

עדות הנאשם

אליבא גרסת הנאשם, ביום האירוע, לאחר שעבד במשמרת לילה כשומר בחניון, הוא חזר לרכבו שחנה במקום כאשר לפתע ניגש אליו המתלונן תוך כדי צעקות וגידופים בדרישה  שיוציא את רכבו מהחניון.

לגרסת הנאשם, הוא הזיז את רכבו וחזר לבוטקה  כדי להסביר למתלונן שמכיוון שהוא שומר בלילות במקום, הוא עתיד להחנות את רכבו בחניון מדי לילה. זאת, על מנת להימנע מסכסוכים עתידיים. לדברי הנאשם, משנכנס לבוטקה החל המתלונן לצעוק עליו ללא סיבה בשפה הרוסית. לדבריו, משהעיר למתלונן על אופן דיבורו הבוטה, הכה אותו המתלונן באגרופו בלחיו השמאלית. בתגובה לכך ועל מנת למנוע מהמתלונן להמשיך ולהכותו, הוא נאלץ להדוף את המתלונן  ע"י כך ששלח את ידיו לעבר פלג גופו העליון של המתלונן. בשלב זה, לדברי הנאשם, נטל המתלונן אלה וניסה להכות אותו באמצעותה, בעוד הוא עצמו קופץ החוצה מהבוטקה ונסוג מהמקום. לגרסת הנאשם, המתלונן המשיך לרדוף אחריו עד לפתע  איבד המתלונן את שיווי משקלו מעד ונפל כשראשו נחבט במדרכה. הנאשם הסביר את הסיבה למעידתו של המתלונן בכך שהכביש היה רטוב מגשם וכן בכך, שהכביש במקום הוא משופע  ונמצא במדרון. לדברי הנאשם, הוא ניגש אל המתלונן כדי לבדוק האם נפגע, אך אז צעק לעברו המתלונן "אני אהרוג אותך", אחז בשנית באלה אותה שמט בזמן נפילתו, וניסה להכות ברגלו, ללא הצלחה. לדברי הנאשם, כתוצאה מכך נקרעו מכנסיו. עוד סיפר, כי  המתלונן המשיך לרדוף אחריו עד שעוברי אורח הפרידו ביניהם והרחיקו ממנו את המתלונן.

לדברי הנאשם, כתוצאה ממכת האגרוף שהכהו המתלונן נגרם לו סימן חבלה  בלחיו השמאלי. כפי שגם משתקף לדבריו בלוח התצלומים שהוגש מטעמו (נ/5)

לשאלות ב"כ התביעה, בניסיון להסביר את החבלות שנגרמו למתלונן,טען הנאשם שלא מן הנמנע שהחבלות בפניו של המתלונן נגרמו בעת שהוא ניסה להגן על עצמו מפניו ושלח את ידיו קדימה לעבר פלג גופו העליון של המתלונן. הסבר נוסף אפשרי  לדבריו הוא, שהמתלונן נפצע בעת שהחליק עם הרגליים קדימה ונפל ארצה כאשר ראשו פוגע בשפת המדרכה.

דיון ומסקנות

ככל שניתן לראות, בפנינו מצב של גרסה מול גרסה, כאשר ההכרעה בתיק זה היא פונקציה של  מידת האמון שניתן לרכוש לכל אחד מהמעורבים , תוך בחינת גרסתו  במבחני הסבירות וההיגיון.

אומר כבר עתה, כי לאחר ששמעתי את עדותו של המתלונן אני נותנת אמון בדבריו. מעבר לכך שדברי המתלונן לא נסתרו בכל צורה שהיא, הרי שהם מתיישבים גם עם הראיות האובייקטיביות והגיונם של הדברים.