הכרעת דין בתיק פ 2159/06

פרטי האישום

1.         ביום 12.5.06, בשעה 23:30 או בסמוך לכך, נהג הנאשם רכב מסוג "סיאט איביזה" טורבו, מ.ר. 36-606-49 (להלן: "הרכב" או "הסיאט הצהובה"), כשלצידו ישב חברו, ליאור שריקי ז"ל (להלן: "ליאור" או "המנוח").

הנאשם נהג הרכב בכביש ירושלים - מעלה אדומים, מכיוון מערב למזרח, בסמוך לצומת עיסאוויה (להלן: "הכביש" או "הדרך"). הכביש היה אז תקין ויבש כאשר תאורת הרחוב שבו פעלה בנתיב שלכיוון ירושלים. הכביש המדובר הנו כביש דו סטרי וחד נתיבי לכל כיוון. לפני צומת עיסאוויה, מתפצל הנתיב שבכיוון נסיעתו של הנאשם לשלושה נתיבים: נתיב שמאלי לפנייה שמאלה בלבד (לכיוון מצודת אדומים), נתיב ימני לפנייה ימינה בלבד (לכיוון עיסאוויה) ונתיב לנוסעים ישר (לכיוון מעלה אדומים) (להלן: "הצומת"). הכביש מופרד על ידי מעקה בטיחות ובקרבת הצומת מופרד על ידי אי תנועה מכל כיוון. המהירות המותרת בכביש ובסמוך לצומת הייתה 60 קמ"ש, על פי תמרור ב-20 שבקרבת הצומת, בכיוון נסיעתו של הנאשם. מתחת לתמרור זה הוצב תמרור ב-8, האוסר עקיפה במקום.

2.         במועד ובמקום המתוארים, נסע הנאשם בכביש, כשלפניו שלושה כלי רכב: רכב מדגם "סיאט איביזה" שצבעו לבן (להלן: "הסיאט הלבנה"), נהוג על ידי איתי וייצמן, "מאזדה לנטיס" כסופה (להלן: "המאזדה"), נהוגה על ידי יעקב אמויאל ורכב מדגם "סובארו" (להלן: "הסובארו"), אשר פרטי הנוהג אותו וזהותו אינם ידועים למאשימה. בקרבת הצומת המתואר, נהג הנאשם במהירות של 120 קמ"ש, ולפני הצומת החל לעקוף משמאל את הסיאט הלבנה ואת המאזדה, וזאת בנסיעה בנתיב המיועד לפנייה שמאלה בלבד. בתוך הצומת הבחין הנאשם בסובארו שלפניו. כדי להימנע מהתנגשות בסובארו, ניסה הנאשם לבלום רכבו תוך שהטה ההגה ימינה בניסיון לחזור לנתיב האמצעי (לכיוון מעלה אדומים). בשלב זה איבד הנאשם שליטה ברכבו, סטה ימינה, עלה ברכבו על המדרכה הימנית שאחרי הצומת והתנגש בעוצמה במעקה בטיחות דמוי w, הממוקם על המדרכה הימנית.

3.         קצהו של מעקה הבטיחות חדר לתוך הרכב בחזיתו, בצידו הימני של תא הנוסעים (שם ישב אותה העת ליאור ז"ל) ולרגלו הימנית של ליאור, באזור מפשעתו. ליאור נפטר בחלוף זמן קצר, במקום התאונה. כן ניזוק קשות רכבו של הנאשם. 

4.         לאור האמור, גרם הנאשם, במעשיו האסורים, למותו של אדם, סטה מנתיב נסיעתו כשהדבר עלול לגרום הפרעה או סיכון, עקף רכב בעוברו בצומת ולא השלים העקיפה עובר להגעתו לצומת, וכן נהג ברכב בקטע המסומן בתמרור במהירות העולה על הקבוע בו. על כן הואשם בעבירות של הריגה - לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); סטייה מנתיב נסיעה - בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה" או "התקנות"); עקיפה בתוך צומת - בניגוד לתקנה 47(ה)(4) לתקנות התעבורה ו נהיגה במהירות העולה על המותר - בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות.

תשובת הנאשם לאישום

5.         סנגורו של הנאשם כפר באישומים המיוחסים למרשו, ככל שנוגע הדבר לעבירות של הריגה, סטייה מנתיב נסיעה ועקיפה בתוך צומת. בהידרשו לעבירת ההריגה טען הסנגור, כי אינו חולק על סעיפי כתב האישום, המתארים נסיבות מותו הקרובות של ליאור ז"ל, ברם מרשו, עם כל הצער על השתלשלות האירועים, אינו אחראי לה. הסנגור התייחס ספציפית גם לעבירה של עקיפה בתוך צומת בציינו תחילה, כי הנאשם נסע אחרי שני כלי רכב בלבד, הם הסיאט הלבנה והמאזדה. הנאשם לא נסע, נוסף לשני כלי הרכב הללו, גם אחרי רכב מדגם סובארו, וגם למאשימה אין פרטים כלשהם אודות הרכב העלום. על כל פנים, הנאשם עקף את הסיאט הלבנה בלבד (ולא עקף את המאזדה) ועשה כן לפני הצומת ולאו בתוכו.

הסנגור נדרש עוד לעבירה המיוחסת למרשו בדבר נהיגה במהירות העולה על המותר בציינו, כי מרשו מודה בביצועה של עבירה זו אם כי מהירותו הגיעה לכדי 90 קמ"ש בעת ביצוע העקיפה ולאו 120 קמ"ש, כמצוין בכתב האישום.

דיון

6.         ב"כ הצדדים הציגו גרסאותיהם לדבר השתלשלות העניינים בליל התאונה, החל בשלב בו נפגשו כלל הנוגעים בדבר, בערב התאונה, בירושלים, המשך בהחלטתם לנסוע למישור אדומים וכלה באירוע התאונה ובתוצאותיו המצערות. בבקשתם להוכיח טענותיהם בדבר רצף האירועים שבפועל, בפן העובדתי כמובן וכן בפן הנפשי הנלווה אליו ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו, הצביע כל צד להליך על אילו הן סתירות בגרסתו של האחר תוך שביקש לחזק גרסתו שלו ולעגנה בחומר הראיות שבנמצא (ואף בזה שאינו בנמצא דווקא).

            בחינת עדויותיהם של המעורבים בדבר אל נוכח טענותיהם של הצדדים להליך מלמדת, כי עיקר המחלוקת נעוץ בהתרחשויות במהלך אירוע התאונה ובסמוך לו. ואולם, לשם הבהרת השתלשלות העניינים למן תחילתה ועד לסופה הקשה, אסקור פעולותיהם של המעורבים עד בסמוך להגיעם לצומת התאונה תוך התייחסות לטיעוניהם השונים של הצדדים בנדון.

נקודת המפגש הראשונית בירושלים והנסיעה לכיוון מישור אדומים

7.         אין חולק, כי עדי התביעה הרלבנטיים, הם: נמרוד צומי (להלן: "נמרוד"), איתי וייצמן (להלן: "איתי"), יעקב אמויאל (להלן: "יקי") ועידן אלביליה (להלן: "עידן") [אשר ייקראו יחדיו להלן גם: "העדים המעורבים"] נפגשו במסיבה שנערכה בחנות ה"סאונד פקטורי" והחליטו, בעקבות שמועה שנפוצה במקום עם תום המסיבה ככל הנראה, לבלות את הלילה במישור אדומים בצפייה בתחרויות בין כלי רכב. כעולה מחומר העדויות דלעיל, היו נמרוד, איתי, יקי ועידן בני אותה שכבת גיל (מי מעט יותר ומי מעט פחות) וחברו יחדיו, בהחלטה משותפת, לנסיעה למישור אדומים (ראו גם עמ' 125, ש' 25-27). הנאשם והמנוח, אשר גם הם שמעו את השמועה, באותו הערב, החליטו לפנות לנקודת המפגש שבמישור אדומים וכיוון שלא הכירו את הדרך למקום, הצטרפו לארבעת העדים - אותם הכירו באופן שטחי מלימודיהם בבית הספר ומשכונת מגוריהם המשותפת. על כל פנים, ארבעת העדים, הנאשם והמנוח יצאו מתלפיות, עברו דרך צומת פת (אם כי בהפרשי זמנים קצרים), פנו שמאלה לכיוון כביש בגין (צפון), עלו על כביש בגין עד אשר פנו ימינה לאזור רמת שלמה ושם המשיכו בנסיעה לצומת הגבעה הצרפתית. הם חצו הצומת והמשיכו בנסיעה ישר עד אשר הגיעו למורדות שבכביש, הידוע כ"כביש הישן", המוליך למישור אדומים (ראו עדויותיהם של נמרוד - עמ' 96, ש' 26-28 ובעמ' 97, ש' 1; איתי - עמ' 121, ש' 15; יקי - עמ' 155, ש' 12-13; עידן - עמ' 177, ש' 26-27, וכן הנאשם - עמ' 285, ש' 5-6).

באזור צומת הגבעה הצרפתית הסתמנה כבר שיירת המכוניות, אשר שמרה על סדר נסיעה רציף לכיוון מישור אדומים, עד אשר ארעה התאונה. בראש השיירה עמדו יקי ונמרוד, כאשר יקי נהג במאזדה, אחריהם נסעו איתי ועידן, כאשר איתי נהג בסיאט הלבנה ובסוף השיירה היו הנאשם והמנוח בסיאט הצהובה (עדויותיהם של איתי - עמ' 121, ש' 16-17, 29-30; יקי - עמ' 155, ש' 13-15, עמ' 161, ש' 9-17; עידן - עמ' 127, ש' 27-29 ו הנאשם - עמ' 285, ש' 5-10).

יצוין, כי ארבעת העדים המעורבים טענו שבראש השיירה עמדה סובארו (אשר לא הייתה קשורה אליהם), אחריה נסעו מצומת הגבעה הצרפתית ועד למקום התאונה. הנאשם טען, בניגוד לאמור, כי לא ראה סובארו או כל רכב אחר בראש שיירת המכוניות, אך לא שלל הימצאותו של רכב כאמור (עמ' 309, ש' 30).

שאלת הימצא הסובארו בראש שיירת מכוניותיהם של העדים שנויה במחלוקת אך אין מקומה להידון כעת. ממצאים בדבר ייקבעו בהמשך הדיון. 

8.         דומה, כי לא היה מקום לעמוד כלל על השתלשלות האירועים כאמור עד לשלב בו ארעה התאונה משום שלא נפלה מחלוקת בנדון בין העדים לאירוע התאונה מחד לבין הנאשם מאידך. ברם, הסנגור הפנה לסתירות בעדויותיהם של הארבעה, ככל שנוגע הדבר להשתלשלות האירועים הספציפית בדרך מתלפיות לכביש בגין. לדידו, יש בסתירות כנטען כדי להראות, כי הארבעה הנם "קבוצת אינטרסים" כלשונו, באשר קשרי החברות ביניהם הדוקים ואף ישנם קשרי משפחה, שכן עידן ונמרוד הנם בני דודים (עמ' 117, ש' 11-13; עמ' 185, ש' 29-31).

על כל פנים, קבוצה זו אינה כוללת את הנאשם, ומשנקלעו חבריה לאסון הנורא, יש להטיל ספק במהימנות גרסאותיהם. האמנם? - סבורני, לאור בחינת העדויות הנוגעות בדבר, כי התשובה לטענה שלילית.

איתי ציין שנסע מתלפיות לשכונת קטמון במטרה לקחת את עידן עימו. עידן השאיר את רכבו ליד ביתו שברחוב קנאי הגליל, ממש בסמוך לצומת פת, והצטרף לאיתי לנסיעה. איתי פגש את חבריו (יקי ונמרוד במאזדה) וכן את הנאשם (בסיאט הצהובה) בדרך בגין באקראי (עמ' 121, ש' 15; עמ' 124, ש' 19-22, 30-31; עמ' 125, ש' 11-13). יקי הוסיף בעדותו, כי גם הוא ונמרוד נסעו לביתו של עידן ופגשו במקום את איתי. עידן התארגן לנסיעה ויקי, אשר לא רצה להתמהמה במקום, החליט להתקדם. יקי ונמרוד פגשו בנאשם בצומת פת ליד תחנת הדלק וסימנו לנאשם לנסוע אחריהם, כעולה גם מדבריהם של הנאשם ונמרוד. איתי ועידן יצאו, ככל הנראה, דקות ספורות אחרי יקי ונמרוד, כך שכולם נפגשו, בסופו של דבר, בדרך בגין (עמ' 96, ש' 25-26; עמ' 159, ש' 15-25; עמ' 160, ש' 6-12; עמ' 284, ש' 27-29; עמ' 285, ש' 1-3). עידן ציין, בחקירתו הראשית, שהחנה רכבו בסמוך לביתו וכי איתי, נמרוד ויקי הגיעו לביתו. כן ציין, שיצא לדרך עם איתי (עמ' 177, ש' 24-26). בחקירתו הנגדית חזר על דבריו האמורים (עמ' 183, ש' 27-31) וכאשר נשאל על ידי הסנגור - האם היה יקי עם איתי כאשר בא לקחתו, ציין עידן, כי יקי ונמרוד ("אם אני לא טועה") המתינו להם בצומת פת. כאשר מסר לו הסנגור, כי יקי העיד שהיה בביתו השיב עידן, שהדבר ייתכן (עמ' 184, ש' 1-4).

9.         סקירת העדויות לעיל לא גילתה סתירות מהותיות, כשם שניסה הסנגור להציג. אכן, איתי לא ציין שיקי ונמרוד הגיעו אף הם לביתו של עידן ועידן התבלבל לרגע בחקירתו הנגדית באשר לשאלה האם היה יקי בביתו, אם כי השיב שיקי ונמרוד המתינו לו ולאיתי בצומת פת - מה שנסתבר כהגיוני לאור עדותו של הנאשם, אשר פגשם במקום. יקי ונמרוד, כעולה מן העדויות, יצאו מביתו של עידן שבסמוך לצומת פת ופגשו במקום את הנאשם, דקות ספורות לפני שיצאו איתי ועידן מן הבית. סמיכות הזמנים ונקודות הציון המתוארות מסבירה היטב, הכיצד נפגשו כולם בכביש בגין, הגם שנעשה הדבר באקראי, עד אשר הסתדרו בשיירה (וגם זאת באקראי) בנסיעתם לכיוון מישור אדומים.