הכרעת דין בתיק פ 2139/06

1.         לאחר עיון בחומר הראיות, החלטתי לזכות הנאשם מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום. להלן אפרט ואבאר דבר מסקנתי זו.

פרטי האישום

2.         כמתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 16.8.06, בסמוך לשעה 06:15, נכנסו הנאשם, אחיו הצעיר מוהנד (להלן: "מוהנד") וכן מוסא ווזווז (להלן: "מוסא") לרכב הסעה, אשר נעמד בסמוך למלון "נובוטל" בירושלים. כל אחד מן השלושה ביקש להגיע למקום עבודתו. הנאשם ואחיו מוהנד התווכחו עם מוסא אודות מקום הישיבה ברכב. הנאשם ומוסא יצאו מן הרכב והתפתחה ביניהם תגרה -  במהלכה הכו זה את זה באגרופיהם ובחגורות, וכן גידפו זה את זה. מוהנד, מוניר ווזווז, אחיו של מוסא, וכן עבד אלחלים ווזווז, בן דודו (אשר ייקרא להלן: "עבד") הצטרפו לתגרה. נוסעים אחרים ברכב ההסעות יצאו והפרידו בין הניצים.

בחלוף זמן מה, נכנסו הנאשם, מוהנד והאחרים, לרכב, ואילו מוסא ומוניר ווזווז נותרו מחוץ לרכב. מוסא, בעומדו מחוץ לרכב כאמור, החל שוב לגדף הנאשם וקרא לו לצאת מן הרכב. הנאשם, אשר דבריו של מוסא עוררו את חמתו, יצא מן הרכב כשסכין בידו ודקר את מוסא בחזהו, בצד שמאל, מתחת לבית השחי.

מוסא נפל ארצה והובהל באמבולנס לבית החולים "הדסה" עין כרם. הנאשם ומוהנד נמלטו מן המקום. כתוצאה מן הדקירה, סבל מוסא חבלה חמורה בריאה, אשר הצריכה טיפול ואשפוז במחלקה כירורגית, הוכנס לריאתו נקז בין צלעי, הוא קיבל טיפול פיזיותראפי נשימתי וכן טיפול לכאביו. עקב דימום פעיל באזור החתך, נתפר הפצע. לאחר שהוצא הנקז, אובחנו זיהום בקרום הריאה של מוסא וכן הצטברות של נוזל בדופן בית החזה. אז בוצעה פתיחה של הפצע וניתן לו טיפול אנטיביוטי. מוסא אושפז בבית החולים "הדסה" עין כרם עד ליום 28.8.06.

לאור האמור, הואשם הנאשם בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

תשובת הנאשם ועדויות ההגנה בנדון

3.         בתשובתו למיוחס לו בכתב האישום המתוקן ציין הנאשם, כי הוא ואחיו מוהנד היו בדרכם לעבודתם, בבית המלון "גראנד ביץ'" בתל אביב. הנאשם, לדבריו, אינו מכיר את מוסא, אחיו מוניר או בן דודו עבד, ולא היה לו כל קשר עימם.

לגופו של עניין ציין הנאשם, באמצעות בא כוחו, כי לרכב ההסעות, מסוג "טרנזיט", שתי דלתות משני צדדיו. במועד הנזכר בכתב האישום, בטרם עלה הנאשם לרכב ההסעות, התיישב אחיו מוהנד במושב שמאחורי הנהג, באמצע, כאשר משמאלו התיישב, ככל הנראה, עבד. הנאשם עמד ליד הדלת הימנית שברכב והתכוון להתיישב ליד אחיו. כאשר ביקש הנהג להתחיל בנסיעה, נכנס מוסא מבעד הדלת השמאלית של הרכב, קפץ מעל עבד, דרך על אשכיו של מוהנד והתיישב במקום שיועד לנאשם, לצד מוהנד. הנאשם העיר למוסא ושאלו מדוע הוא נדחף בצורה כזו. מוסא השיב, כי יתיישב במקום "על כורחו" של הנאשם. הוא ירד מן הרכב ושרט הנאשם בצווארו ובחזהו, וכן קרע חולצתו. הנאשם התגונן והחליף מהלומות עם מוסא. אז הצטרפו מוניר ועבד, קרוביו של מוסא, לתגרה, בעוד יתר הנוכחים במקום ביקשו להפריד בין הניצים. הנאשם הכחיש, כי נשא בידו חגורה או כל כלי אחר. היו אלה מוסא ובני משפחת ווזווז, אשר היו עימו, שהשתמשו, לטענת הנאשם, בחגורות ובאלות. בשלב מסוים רץ מוניר מאחורי הנאשם כשאלה בידו. הנאשם החליק וקיבל מכה מן האלה, אך הצליח לחלץ האלה מידו של מוניר ולזרקה. בחילופי המהלומות נפצע גם אחיו של הנאשם. הנהג הורה לנאשם ולאחיו להתיישב ברכב, כאשר יתר הנוסעים, למעט בני משפחת ווזווז עלו אף הם לרכב. היה זה השלב הראשון לקטטה. לפתע, התנפלו בני משפחת ווזווז (מוסא וקרוביו) על רכב ההסעות, מבחוץ, תוך שהם מקללים, מגדפים ומקנטרים הנאשם, וכן אוחזים בידיהם בחגורה ובחפצים נוספים. הנאשם חשש לשלום הרכב ולכן יצא ממנו, בלא ששם לב לחפץ כלשהו שבידו של מוסא. הנאשם סובב ידו של מוסא ודחפו לכיוון גדר במקום. מוסא נפל על צידו השמאלי והחל לגנוח מכאבים. בשלב זה, עזבו הנאשם ואחיו את המקום. הנאשם הכחיש, כי אחז בסכין או דקר את מוסא.

ב"כ הנאשם לא הכחיש העובדות, בדבר מצבו הרפואי של מוסא, תוך שהסתייג מכל עדות שמיעה בדו"ח הרפואי.

4.         בהודעתו במשטרה ( ת/3) חזר הנאשם על עיקרי הפרטים שבתשובתו לכתב האישום המתוקן. הוא ציין, כי כאשר הגיע רכב ההסעות, החלו הנוסעים להידחף לתוכו. הוא העדיף להמתין בחוץ, עד אשר יעלו כולם. הנאשם עמד בצידו הימני של הרכב, כאשר אחיו מוהנד ישב מאחורי הנהג ולצידו התיישב קרוב משפחתו של מוסא. מוסא פתח דלת הרכב השמאלית, ניסה לעבור מעל מוהנד ותוך כך דרך על אשכיו. הנאשם העיר למוסא, שיתבייש ושלא ינהג כילד. מוסא השיב לו "זה מה שיש ותעשה מה שאתה רוצה" (גיליון 1, ש' 8) והנאשם בתגובה אמר, כי הוא רוצה לשבת במושב הספציפי - אליו ביקש מוסא להגיע (שם, ש' 9). אז יצא מוסא מן הרכב, פנה לכיוון הנאשם, שרטו בימין צווארו ובחזהו (החוקר מאשר סימני השריטה) וקרע חולצתו. השניים התקוטטו תוך שהנאשם הגן על עצמו במתן מכות אגרוף למוסא. שניים מבני משפחת ווזווז באו לעזרתו של מוסא והכו הנאשם בחגורות. הנוסעים הפרידו בין הניצים. מוסא וקרוביו תקפו את מהנד, אחיו של הנאשם כאמור, והכוהו בפניו. הנאשם לא הצליח להגן על אחיו כיוון שהנוכחים באזור, אשר הפרידו בין הניצים, מנעו זאת בעדו. מוסא הטיח בנאשם קללות קשות וגסות. הנאשם ראה בידו של מוניר מקל מעץ ובידו של אחר חגורה. כאשר התקרב מוניר אל עבר הנאשם, ברח הנאשם לכיוון בית המלון "גרנד קורט" והחליק בשל שלולית מים במקום. אז החל מוניר להכותו במקל ופגע בידו השמאלית (החוקר מאשר קיומם של נפיחות וסימן אדום בזרועו השמאלית). בשלב זה הרגיע הנהג את הנאשם וביקשו לעלות לרכב. הנאשם ואחיו עלו לרכב בעוד מוסא, אשר היה מחוצה לו, התנפל על הרכב מבחוץ, איים על הנאשם שלא ייתן לו ללכת לעבודה, קילל את אמו ואחותו של הנאשם וכן איים לשרפו. בזאת גרם מוסא לנאשם, לדבריו של האחרון, "להתחמם" והנאשם לא יכול היה "להתאפק" יותר. לכן, יצא הנאשם מן הרכב וראה כלי חד בידו של מוסא. הנאשם לא ידע האם הייתה זו סכין או כלי אחר. מכל מקום, הנאשם אחז בידו של מוסא ודחפו. מוסא נפל ארצה והחל לזעוק, שכואב לו (גיליון 2, ש' 22-24). הנאשם לא ראה שמוסא נדקר, ועזב את המקום.

5.         בעדותו בבית המשפט שב הנאשם על עיקרי גרסתו. הוא תיאר כיצד רצה מוסא לשבת במקומו, בעודו דורך על אשכיו של מוהנד. מוסא התחצף לנאשם, לדבריו, וקיללו. כאשר רצה הנאשם להיכנס לרכב, דחפו מוסא, שרטו בציפורניו וקרע חולצתו. הנאשם בתגובה הכה את מוסא בלא שידע, כי ברכב ההסעות נמצאים נוסעים מקרובי משפחתו של מוסא. הנאשם הותקף על ידי קרובים אלה מאחורה כאשר התפתחה קטטה בין הנאשם ואחיו מחד, לבין מוסא, אחיו ובן דודו עבד מאידך. בשלב הזה, הפרידו הנוסעים בין הניצים. מוניר, אחיו של מוסא, תקף הנאשם בקרש ואילו הנאשם החזיר מכות לבני משפחת ווזווז בידיו. הנהג אמר לנאשם, כי בני משפחת ווזווז לא יעלו לרכב ההסעות והזיז הרכב למרחק של 30 מטרים לערך. הנאשם עלה לרכב והתיישב ליד הנהג כאשר דלת הרכב הייתה נעולה. הנהג אמר לבני משפחת ווזווז, כי לא ייסעו עימו היום. אז החלו מוסא וקרוביו לקלל את אמו ואחותו של הנאשם וכן אמרו לו, כי לא ילך לעבודה. נוסף לכך, תקפו מוסא וקרוביו את רכב ההסעות - מי באלה, מי בחגורה ומי בבקבוק זכוכית שבור. הנאשם חשש לנזקים לרכב ההסעות ולפיכך ירד ממנו. מוסא ברח אל עבר נקודת עמידתם של אחיו ובן דודו, כאשר עבד קילל את הנאשם קללות קשות. הנאשם התעמת עם מוסא בידיו ואחיו של מוסא הכה בו בכתף שמאל. הנאשם דחף את מוסא והתרחק מהם. מוסא נפל ארצה ואז ראה הנאשם דם. הנאשם עמד במקום ומיד אחרי כן הלך לביתו (עמ' 66, ש' 2-3). כשהתבקש להגיע לתחנת המשטרה, בא בליווי דודו. הנאשם איננו יודע כיצד נפגע מוסא. הוא דחף את מוסא וראה, כי יורד לו דם (עמ' 73, ש' 8). הנאשם הסביר, כי ראה הסכין רק בחקירה המשטרתית, אך הוא אינו יודע למי היא שייכת. מכל מקום, כאשר דחף את מוסא לא יכול היה לזהות החפץ שבידו "מכיוון שאחיו ובן דודו היו קרובים אליי, שניהם תקפו אותי ולכן לא יכולתי לזהות" (עמ' 75, ש' 11). הנאשם תיאר הכיצד דחף את מוסא באומרו, כי תפס את ידו מעלה והדפו מעליו (עמ' 67, ש' 1; עמ' 75, ש' 19). הנאשם הדגיש, כי החליט לרדת מרכב ההסעות לבל יפגעו בני משפחת ווזווז ברכב, וכל כוונתו הייתה להרחיקם מהרכב.

6.         מוהנד, אחיו של הנאשם, תמך בגרסתו, בחקירתו הראשית, לעניין תחילתו של האירוע, קרי: ניסיונותיו של מוסא לשבת בכוח ליד מוהנד, תוך דריכה על אשכיו של מוהנד, במקום שיועד לכתחילה לנאשם. באשר לאירוע גופו העיד מוהנד, כי מוסא, אחיו ובן דודו תקפו את הנאשם. מוהנד הסתובב סביב הרכב כדי לבדוק מצבו של אחיו וראה את מוסא מוטל ארצה. מוהנד לא ראה כיצד נפגע מוסא (עמ' 114, ש' 30), היה משוכנע "בוודאות", כי אחיו לא אחז בסכין בידו (עמ' 115, ש' 5) וכן לא ראה את מוסא מחזיק בדבר כלשהו (עמ' 113, ש' 22). כאשר שאל מוהנד  את אחיו, הנאשם, מה קרה, השיב לו הנאשם, כי אינו יודע (עמ' 112, ש' 29). בחקירתו הנגדית אישר מוהנד, כי אמר, במסגרת הודעתו במשטרה, שמוסא החזיק בסכין. אז אישר מוהנד, כי ראה את מוסא רץ עם חפץ בידו, אך לא היה בטוח במה בדיוק מדובר (עמ' 114, ש' 7-8)

גרסת התביעה ועדיה

7.          התביעה העידה מספר עדים מטעמה - על גרסאותיהם אעמוד בשלב זה. תחילה אפתח בגרסתו של מוסא, המתלונן, אשר נדקר, לטענתו, על ידי הנאשם. בטרם אשטח פרטי גרסתו של מוסא אציין, כי עדותו לקתה בסתירות ניכרות ומהותיות ועדותו ככלל, הייתה לא קוהרנטית - וזאת בלשון המעטה.

8.         כשנשאל מוסא גבי השלב הראשוני לקטטה, קרי: המחלוקת אודות מקום הישיבה ברכב ההסעות, טען, כי בן דודו נכנס קודם לרכב ואילו הוא נכנס אחריו. הנאשם ואחיו רצו אף הם להיכנס לרכב, כאשר האח (מוהנד) נכנס קודם ואילו הנאשם נכנס אחריו. מוסא מזער חלקו שלו בפרשה תוך שביקש להעצים חלקיהם של הנאשם ואחיו בדבר. מוסא טען, כי הנאשם החל "לדבר הרבה" ונתן למוסא מכה. מוסא ירד מן הרכב, נתן לנאשם מכות וכן הוריד את חגורת מכנסיו. חבריו של מוסא "החזיקו" אותו, את אחיו ואת בן דודו בעוד הנאשם ברח. אחיו של מוסא מצא קרש על הרצפה, הלך מאחורי הנאשם והכה אותו. הנאשם נפל ארצה ואחרי כן ניגש לרכב ההסעות בעודו מקלל. מוסא השתחרר מאחיזתו של המחזיק בו, שב לרכב ההסעות ופתח הדלת. אז ירד הנאשם מן הרכב ומוסא ביקש להכותו, אך הנאשם דקרו (עמ' 7, ש' 7-17).

מוסא מזער חלקו שלו תוך שביקש להעצים חלקם של הנאשם ואחיו.

9.         בהמשך הדברים נשאל מוסא גבי אירוע הדקירה וכלי הדקירה. מוסא טען, במהלך עדותו בפניי, כי לא ראה הסכין, אשר אחז הנאשם בידו בעוד בתחנת המשטרה ציין, לאחר שנשאל בנדון פעמיים, כי ראה את הסכין. מוסא ביקש להסביר פשר הסתירה האמורה. הוא אישר, כי אמר הדברים במשטרה, אך ציין ש"טעה" (עמ' 15, ש' 5-10). מוסא נתבקש להסביר עוד, מדוע אמר לחוקר המשטרה, כי ראה את הסכין כאשר הנאשם הוציאה מגופו וטען, כי אינו זוכר שאמר כן לחוקר (עמ' 15, ש' 17-19). הנה כי כן, מוסא מסר מספר גרסאות סותרות בדבר השאלה, האם ראה סכין בידו של הנאשם. פעם אמר, כי לא ראה סכין (עמ'  7, ש' 16), ואף התפלא, כי הנאשם נושא סכין (עמ' 8, ש' 2), בעוד בחקירתו הנגדית ציין, כי ראה סכין בידו של הנאשם "אבל לא ראיתי במה הוא דקר אותי" (עמ' 12, ש' 9). לאחר מכן אמר שוב, כי לא ראה סכין - "אני אומר שאולי זה היה סכין, בגלל שהייתה דקירה" (עמ' 14, ש' 8), בהמשך דבריו ציין, כי הייתה בידו של הנאשם סכין שכן הרופא אמר לו כן (שם, ש' 10) ומאוחר יותר אמר שוב, כי בכלל לא ראה סכין (עמ' 15, ש' 4). מוסא אישר חילופי מהלומות בינו ובין הנאשם, כאשר הנאשם השתמש בידיו בלבד.

10.       בן דודו של מוסא, עבד, העיד אף הוא מטעמה של התביעה וביקש לחזק גרסתו של מוסא בנדון. עבד, בדומה למוסא, הסתבך בלא מעט סתירות. עבד מיעט, אף הוא, בתיאור פרטי העלייה לרכב ההסעה ובמעשיו של מוסא אז, כשם שנצטיירו על ידי עדי ההגנה. עבד בחר לתאר תפקידו באירוע כמי שהפריד בין הניצים. לדבריו, עלה ראשון לרכב, אחרי כן עלה מוסא ורכב ההסעות נעשה צפוף. לרכב ההסעות שתי דלתות ונוסעים החלו לעלות משני צידיו. אחיו של הנאשם ומוסא החלו לריב ביניהם - תחילה בתוך הרכב ואחרי כן מחוצה לו. אחיו של מוסא הגיע אף הוא והוא ועבד החלו להפריד בין השניים. מוסא ומוניר (אחיו) רבו עם הנאשם ומוהנד (אחיו). הנוכחים במקום הפרידו בין הצדדים וכל צד למריבה עמד במקום אחר. אז החלו חלק מן העובדים לעלות בחזרה לרכב ההסעות ואילו עבד ועובד אחר, בשם חוסאם, החזיקו את מוסא ומוניר. מוסא השתחרר מן האוחזים בו והלך לכיוון רכב ההסעות. הנאשם ירד מן הרכב והכה את מוסא. אחרי כן הסתובב סביב הרכב ודקר את מוסא בחזהו, בצידו השמאלי. אז נפל מוסא ארצה.