הכרעת דין בתיק פ 2072/06

1.      כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של תקיפה חבלנית  ותקיפה.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 3.8.02 שמש הנאשם כמאבטח וסדרן חניה בגן אירועים "התפוז" ברשפון, עת הגיעו למקום יורם בילואוס (להלן: "המתלונן") ואבנר ברנע (להלן: "אבנר") (להלן, שניהם ביחד: "המתלוננים").

בין הצדדים פרץ ויכוח אודות הסדרי החנייה, ויכוח בעקבותיו תקף הנאשם, יחד עם אחר, את המתלונן, דחפו, הפילו ארצה והכה בו באגרופים ובבעיטות במקומות שונים בגופו. משניסה חברו, אבנר, להפריד בין הצדדים, בעט בו הנאשם.

2.      הנאשם מודה כי התנהל בינו לבין המתלוננים ויכוח אודות החניה והכניסה לגן האירועים, אך מכחיש כי תקף אותם. לגרסתו הם נהגו כלפיו באלימות מילולית ופיזית, כשהוא מתגונן ופועל כדין במסגרת תפקידו.

בתחילה הגיעו הצדדים להסדר, במסגרתו הנאשם הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם אינו מודה בעבירה, אלא רואה עצמו כמי שפעל במסגרת עבודתו כמאבטח. לפיכך, התרתי לנאשם לחזור בו מהודאתו, כדי להוכיח את חפותו.

3.      מכלל העדויות עולה כי כאשר הגיעו המתלוננים ברכבם לחניה, התגלע ויכוח בינם לבין הנאשם לגבי מיקום ואופן החניה.

בסיכומו של דבר, החנו המתלוננים את רכבם, הגיעו לשער גן האירועים, שם נמנעה כניסתם על ידי האחראי על האבטחה, אריק טרוטר (להלן: "אריק"), בשל ההשתלשלות בינם לבין הנאשם קודם לכן.

בסמוך לשלב זה התרחש האירוע האלים בין הצדדים, אירוע שפרטיו הם לב המחלוקת.

4.      העדים המהותיים מטעם התביעה הם המתלונן ואבנר. גרסתם אינה חפה מבעייתיות ושקלתי אם יש בגרסתם לבדה כדי להביא להרשעת הנאשם, מעבר לכל ספק סביר.

אולם, אם נותרו בי ספקות, אלו נמוגו לאחר פרשת ההגנה. גרסת הנאשם ועדיו הייתה בלתי אמינה בעליל ולאחריה שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

גרסת המתלוננים

5.      עם הגעתם לגן התפוז, נתקלו בנאשם אשר הפנה אותם לחנייה מרוחקת. לאחר שמחו על כך, נוצר ויכוח, בסיומו הם צייתו להוראות הנאשם והחנו את הרכב.

הם יצאו מן הרכב והתקדמו רגלית לכיוון שער הכניסה לגן האירועים, שם פגשו בנאשם ובמאבטח נוסף, הוא אריק, שלא אפשר כניסתם לאירוע.

לאחר דין ודברים בין המתלונן לבין אריק, כשהמתלונן מתנהל באדיבות, הוא נדחף על ידי אריק, ואילו הנאשם זרק עליו מכשיר קשר. כתוצאה מכך עפו משקפי הראייה אשר חבש המתלונן, הוא נפל על האדמה והנאשם ואריק הפליאו בו מכותיהם.

לאחר שניגש אבנר להפריד בין הצדדים, בעט בו הנאשם.

6.      המתלונן נחבל בבית החזה, בלחי ובאוזן שמאל, מעבר למספר שריטות בחלקי גוף שונים (ראו התעודה הרפואית ת/3, בה אין ציון לשבר כלשהו, כמתואר בכתב האישום; גובת ההודעה, אורלי הבר, שהבחינה בסימן אדום במרפק ימין: עמוד 9 שורות 26-27 לפרוטוקול; השוטר זילברמן שהבחין בחבלות ביד ובפנים: ת/1).

7.      גרסת המתלוננים והתנהגותם בעייתית, במיוחד לאור האמור להלן:

·        רפ"ק יוני זילברמן הוא השוטר הראשון שהגיע לאירוע. ממזכרו ת/1 ומעדותו, עולה כי המתלוננים התנהגו באופן חריג: הטילו דופי בו ובאנשי מד"א, סירבו לקבל טיפול רפואי וכפי שסיכם בעדותו, בהתייחס למתלונן:

"לא נתקלתי באדם מן השורה שמתנהג בצורה כזאת" (עמוד 9 שורה 15).

·        המתלוננים אכן מלאים טענות כרימון כלפי זילברמן, רומזים על שחיתות מצידו ועל הטיה לטובת בעלי גן האירועים ומטיחים בו טענות חמורות ביותר, ללא כל ביסוס. ראו, למשל, דברי המתלונן: