הכרעת דין בתיק פ 190/03

(כנגד נאשם מס' 2)

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בניגוד לסעיפים, 329(א)(1)+(2),186, 332 (3), 413 ה', לחוק העונשין התשל"ז -1977.

בסופו של יום, אני מזכה את הנאשם מן העבירות לפי סעיף 329 (א)(2)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 ומעבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, ומרשיעו בעבירות לפי סעיפים 333 + 335 (א) (1) (2) לחוק העונשין, וכן בעבירות לפי סעיפים 332 (3) ו- 413 ה' לחוק העונשין.

א.         עובדות המקרה על פי כתב האישום:

1.         בין חאלד סעידה (להלן: "המתלונן") לבין הנאשם מס' 1 (להלן: "מובראכ"), קיימת הכרות מוקדמת על רקע סכסוך בין שתי המשפחות, שטיבו מחלוקת על שטח מרעה.

2.         בלילה שבין התאריכים 9/6/03-8, סמוך לחצות, נסע המתלונן, יחד עם אדם בשם נדים שיבלי (להלן: "נדים"), ברכבו של אחי המתלונן מסוג טנדר טיוטה (להלן: "הרכב") בכפר שיבלי.

3.         סמוך למאגר המים שבכפר שיבלי, עצרו המתלונן ונדים את הרכב, ונותרו ישובים בו כשהם משוחחים. כעבור כ-10 דקות, חלף הנאשם מס' 2 (להלן: "הנאשם") כשהוא רכוב על קטנוע. הנאשם הבחין במתלונן ובנדים ישובים בתוך הרכב, זיהה אותם ואז עזב את המקום.

4.         זמן קצר לאחר מכן, הגיע למקום רכב, ובו מובראכ והנאשם, יחד עם אחר נוסף, אשר זהותו אינה ידועה .

מובראכ, הנאשם והאחר, ירדו מן הרכב, כאשר מובראכ אוחז בידו סכין, וכשפניו של האחר היו רעולות בבד לבן. מובראכ, הנאשם והאחר קרבו אל המתלונן ואל נדים, אשר היו ישובים ברכבם. מובראכ ניגש אל המתלונן, אשר ישב בכיסא הנהג, הכניס את ידו דרך החלון ודקר את המתלונן באזור בית החזה השמאלי. מובראכ לא חדל ממעשהו, הוא הוציא את הסכין מגופו של המתלונן והניפה מעלה, בכוונה לדקור את המתלונן, פעם נוספת. בשלב זה, כאשר ידו של מובראכ הורדה לכיוונו של המתלונן, אחז המתלונן בידו של מובראכ והדפה מחוץ לחלון. הסכין נשמטה אגב כך מידו של מובראכ.

5.         המתלונן ונדים נמלטו מהמקום ברכבם. אגב הנסיעה השליכו, הנאשם יחד עם האחר, אבן לכיוון הרכב. האבן פגעה במראת הרכב וניפצה אותה.

6.         כתוצאה ממעשים אלו, נגרם למתלונן פצע דקירה באורך של חמישה ס"מ באזור בית החזה השמאלי. המתלונן אושפז במרכז הרפואי העמק ונזקק לטיפול רפואי והשגחה .

7.         כן נופצה מראת הרכב והרכב ניזוק.

8.         לנוכח האמור, טענה התביעה, כי הנאשם ומובראכ חבלו במתלונן בצוותא, בכוונה לגרום לו חבלה חמורה שלא כדין באמצעות סכין. כמו כן סיכן הנאשם חיי נוסעים בנתיב תחבורה וגרם חבלה במזיד לרכב. על כן יוחסו לו העבירות הבאות:

- חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

-החזקת סכין שלא כדין-עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

-סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

-חבלה במזיד לרכב-עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשם כפר בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וטען טענת אליבי .

יצוין כי מובראכ - הנאשם מס' 1, הגיע להסדר טיעון עם המאשימה, במסגרתו תוקן כתב האישום. מובראכ - הודה והורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, על פי סעיפים 333 +335 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, ונגזר עליו, בין השאר, עונש של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.         גדר המחלוקת: