הכרעת דין בתיק פ 1817/04

1.         כנגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

2.         על פי כתב האישום, במועדים הרלוונטיים, שימש הנאשם מורה בבית הספר היסודי חלדוין ברהט (להלן "בית הספר").

3.         המתלונן יליד 1989 הינו תלמיד בבית הספר.

4.         על פי כתב האישום ביום 17.6.02  במהלך הפסקה בבית הספר הגיע הנאשם לכיתתו של המתלונן ותקף אותו שלא כדין, בכך שהיכה אותו מספר פעמים באמצעות מקל מעץ ברגלו השמאלית. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן  אודם ונפיחות ברגלו השמאלי.

5.         הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

ראיות התביעה:

6.         מטעם התביעה העידו 7 עדים.

7.         ע.ת. מס' 1 רס"ר יהודה אפללו - שימש כחוקר נוער בתחנת עיירות. העד חקר את הנאשם ביום 29.8.02. העדות הוגשה וסומנה ת/1 (להלן: "ת/1). מדובר בחקירה שניה של הנאשם. חקירתו הראשונה של הנאשם נגבתה על ידי השוטר, יוסי שרגא, ביום  17.6.02.

8.         ע.ת. מס' 2 רס"מ יוסי שרגא שימש כחוקר במשטרה, גבה את הודעתו הראשונה של הנאשם ביום  17.6.92.  ההודעה הוגשה וסומנה ת/2 (להלן: "ת/2").

העד סיפר כי זימן את הנאשם למסור את הודעתו, לאחר שהוגשה התלונה על ידי המתלונן.

כמו כן סיפר העד כי גבה את הודעתו של המתלונן ביום 17.6.02 בשעה 11:00. לדבריו, העדות נגבתה בנוכחות אביו של המתלונן, שגם סייע בתרגום העדות. עוד לדבריו, באותו יום בסביבות השעה 12:45, שב אביו של המתלונן לבדו לתחנת המשטרה וביקש לבטל את התלונה.

עוד סיפר העד כי הפנה את המתלונן לבדיקה רפואית באמצעות טופס הפניה של המשטרה. לדבריו, כאשר הגיע האב לבטל את התלונה הוא החזיר לו את טופס ההפניה לבדיקה כשהוא ריק ומכאן הבין העד כי המתלונן לא הלך לבדיקה הרפואית.

לענין התרגום של האב את התלונה העיד העד  כי סמך על האב  שהוא מוסר את הדברים כפי המתלונן אמר לו.

9.         במסגרת ראיות התביעה הוגשה תעודה רפואית סומנה ת/3 (להלן: "התעודה הרפואית").

10.        ע.ת.מס' 3 חאלד אלעתייקה - אביו של המתלונן  סיפר כי  ביום 17.6.02  סיפר לו בנו  כי המורה הרביץ לו. העד אישר בחקירתו כי כשעתיים לאחר הגשת התלונה חזר למשטרה וביקש לבטל את התלונה כי: " אני הגעתי למסקנה שלא צריך לעשות את התלונה... דיברתי עם  המתלונן והגעתי למסקנה שלא צריך להגיש תלונה " (עמ' 15 מול שורה 14).

עד זה הוכרז על ידי עד עויין, מאחר ומצאתי כי הוא העיד בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירתו במשטרה.

11.        בחקירתו כעד עוין אמר העד כי  הנאשם ביקש סליחה על כך שהיכה את הילד וכי הודה לו על כך שביטל את התלונה נגדו. יחד עם זאת, חזר והדגיש כי החליט מיוזמתו הוא לבטל את התלונה ולא ביקש לבטלה לאחר שהנאשם ביקש זאת ממנו.

12.        ע.ת. מס' 4 הקטין/המתלונן  היה בעת מתן עדותו בבית המשפט כבן 17.5. סיפר בעדותו בבית המשפט כי ביום 17.6.02 עמד ליד הדלת של הכיתה והנאשם ביקש ממנו שיכנס לכתה, הביא סרגל ארוך והתחיל להרביץ לו על הרגל השמאלית בחלק התחתון. לדבריו, הסרגל נשבר והרגל נהפכה ל" ירוקה ". הוא סיפר זאת לאביו ויחד הלכו לתחנת המשטרה להגיש תלונה. אביו לדבריו תרגם את תלונתו לחוקרים.

בחקירתו הנגדית סיפר המתלונן כי הנאשם היכה אותו בחלק האחורי של רגלו השמאלי  על הירך. העד הכחיש את טענת הנאשם לפיה ניסה הנאשם להפריד בין המתלונן לבין ילדים אחרים שהתקוטטו וכך קיבל מכה. לדבריו, את המכה קיבל מהמורה כשעמד ליד הדלת.