הכרעת דין בתיק פ 1322/05

כללי:

1.         כתב האישום בתיק זה הוגש בחודש פברואר 2002 לבית משפט השלום בחיפה (ת"פ חיפה 1851/02).

            ביום 11/11/04 החליט נשיא בית המשפט העליון על העברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב.

2.         כתב האישום מיחס לנאשמים שהם אב ובנו שורה של עבירות הקשורות לתקרית שהייתה בבית המשפט המחוזי הישן בחיפה ביום 7/1/02. רוב העבירות מיוחסות לבן (נאשם מס' 1) ומיעוטם לאביו (נאשם מס' 2).

3.         התביעה טוענת כי ביום 7/1/02 סמוך לשעה 09:30 הובא נאשם מס' 1 שהיה אסיר לבית המשפט. נאשם 2 התקרב לנאשם 1 וחיבק אותו. השוטר האני מטר שליווה את נאשם 1 הבחין כי נאשם 2 מעביר דבר מה לבנו ולכן ניסה למנוע את המגע ביניהם. האני הרחיק את נאשם 2 מבנו. בתגובה נאשם 2 דחף את השוטר אשר המשיך לכיוון תא המעצר.

            נאשם 1 קילל את השוטר ואף איים עליו. בהמשך טוענת התביעה כי נאשם 2 יחד עם אחרים תקף את השוטר מאחור במכות לרגליו ומשך אותו בידיו.

            באותו זמן נאשם 1 שבר את משקפיו של השוטר והיכה בו מכות אגרוף בראשו וגרם לו לחבלה באף.

            גם לאחר התקרית המשיך נאשם 1 לאיים על השוטר בכך שאמר לו: "אני אזיין אותך, אתה לא תהיה, אני אטפל בך".

            בחיפוש שנערך על גופו של נאשם 1 נתפס אולר.

4.         הנאשמים כפרו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. בסיכומיו מסר הסנגור כי נאשם מס' 1 מודה בעבירה של החזקת סכין שלא כדין.

פרשת התביעה:

4.         מעדותו של המתלונן רס"מ האני מטר עולים הפרטים הבאים:

א.         העד מסר כי ביום האירוע הוא ליווה את נאשם מס' 1 שהיה אסיר לבית המשפט המחוזי בחיפה. הנאשם היה כבול ברגלו לעצור נוסף.

ב.         בהמשך מסר העד: "...עברו את דלפק הביקורת של משמר בית המשפט למחמוד רבעי היה תיק בגדים, והחזיק אותו ביד ימין אני חושב ואז מחמוד הניח את התיק על הרצפה...אשתו התקרבה אליו ונתנה לו נשיקה וגם אבא שלו התקרב פנים מול פנים ונצמד אליו ולחש לו משהו, תוך כדי שהאבא הכניס את יד ימין לתוך החולצה שמחמוד לבש...".

ג.          העד מסר כי הוא נכנס בין העצור לאביו והרחיק את האב בידו. לדברי העד מחמוד קילל אותו ואמר לו לא לדחוף את אביו. העד ציין כי נאשם מס' 1 אמר לו: "...יא מניאק, יא בן זונה, אני אראה לך".

ד.         העד הוסיף כי המשיך ללכת לכיוון המעצר ואז חש מאחור משיכות ובעיטות: "...הסתובבתי עם חצי ראש לאחור לראות מי דוחף אותי ואז ראיתי את האבא של מחמוד עם עוד שניים שלושה שאיני מכיר אותם... ואיך שהסתובבתי כדי לראות מי מושך, חשתי מכות אגרופים לכיוון הראש...".

ה.         העד מסר כי קיבל מספר מכות שהממו אותו והוסיף כי נאשם מס' 1 הוא זה שהיכה אותו: "...ניסיתי עם יד שמאל לעצור את המכות שקיבלתי בראש, ולקח לי כמה שניות להתאושש... הבנתי שאני צריך להפסיק את המכות ולכן קפצתי עם כל הגוף שלי על מחמוד ונפלנו כולנו על הספסל, אני מחמוד והעצור שהיה קשור אליו...".

ו.          העד מסר כי הוא נפצע בפניו וכי היה מלא דם. כשישב מטושטש נאשם מס' 1 המשיך לאיים ואמר לו: "אני אראה לך אני אגיע אליך...". העד פונה לבית חולים רמב"ם באמבולנס שהוזמן למקום.

ז.          לאחר שזכרונו רוענן מסר העד כי לפני המכות נאשם מס' 1: "...שלח את ידו לכיוון הפנים שלי ומעך לי את משקפי הראייה שלי...".