הכרעת דין בתיק סיוע, מתן מקלט ושיבוש הליכים, לאחר מעשה לרוצחים מאיתמר

מהלך דיון

בית המשפט מזהה את הנאשם. הנאשם מצהיר כי מייצג אותו עו"ד כמיל פרג'.

ה כ ר ע ת - ד י ן

א.      פתח דבר: כתב האישום וההליכים בבית המשפט

בתאריך 19/05/11, הגישה התביעה הצבאית נגד הנאשם כתב אישום אשר כלל 4 פרטי אישום. בישיבה שהתקיימה בתאריך 06/10/11, הודיעה התביעה הצבאית על תיקון כתב האישום האמור, כך שהפרט הראשון, אשר ייחס לנאשם עבירה שעניינה אי מניעת עבירה, נמחק. כתב האישום, לאחר תיקונו, מייחס לנאשם 3 פרטי אישום, כמפורט להלן:

הפרט הראשון מייחס לנאשם עבירה שעניינה מתן מקלט. על פי הנטען, בשלהי חודש מרץ 2011, הורה הנאשם לאמג'ד עוואד (להלן - " אמג'ד") וחכים עוואד (להלן - " חכים"), במהלך מפגש שהתקיים בביתו של חכים (להלן - " המפגש"), לכבות את הטלפונים הסלולאריים שברשותם על מנת לשוחח עימם אודות פיגוע הרצח שביצעו השניים ביישוב איתמר. הנאשם התוודה בפניהם כי הוא מודע לכך שביצעו את הרצח האמור, זאת מאחר ונכח בביתו של צלאח עוואד (להלן - " צלאח") כשהשניים הגיעו לביתו ב - 11/03/11 והתוודו בפניו ובפני חסן עואד (להלן - " חסן") אודות ביצוע הרצח, ומסרו להם את כלי הנשק, הסכינים והמחסניות שנשאו עימם. הנאשם הרגיע את אמג'ד באומרו כי כלי הנשק מצויים במקום בטוח, וכשיבקשם מהנאשם יביאם עבורו. בהמשך המפגש האמור, תדרך הנאשם את השניים אודות חקירת גורמי הביטחון הישראלים ושיטות החקירה, לרבות שיטת ה"עצאפיר", ותדרך את אמג'ד לבל יאמין לאיש במהלך החקירה. כשבוע לאחר מכן, בשכם, לאחר מעצרו של חכים, טלפן אמג'ד לנאשם וביקש להיפגש עימו כדי שזה ירחיב הסבריו אודות החקירה. הנאשם הסכים ונפגש עם אמג'ד וצלאח בבית קפה בשכם. במפגש זה, סיפרו הנאשם וצלאח לאמג'ד אודות חקירת גורמי הביטחון הישראליים ושיטותיהם. צלאח אף הודיע לאמג'ד כי במידה ויהיה מבוקש, יסדרו לו מקום מחוץ לעוורתא ואף מסר לאמג'ד סכום כסף לצורך נסיעה לביתו.

הפרט השני מייחס לנאשם עבירה שעניינה שיבוש הליכי משפט. על פי הנטען, בעשותו המתואר בפרט הראשון, שיבש הנאשם הליכי משפט.

הפרט השלישי מייחס לנאשם עבירה שעניינה החזקת נשק ללא היתר. על פי הנטען, החל מיום 11/03/11 ועד סמוך לשלהי חודש מרץ 2011, החזיק הנאשם בשני כלי נשק מסוג M-16, האחד ארוך והשני קצר, אשר נגנבו במהלך פיגוע הרצח באיתמר ביום 11/03/11.

בישיבה שהתקיימה בתאריך 06/10/11, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן וטען כי אין לו טענות מקדמיות. עדי התביעה העידו במשך מספר ישיבות, ופרשת התביעה הסתיימה בתאריך 13/09/12. במועד האמור, אף העיד הנאשם כעד יחיד מטעם ההגנה. התביעה הצבאית סיכמה בעל פה בתאריך 11/10/12, ואילו הסנגור הגיש את סיכומיו בכתב בתאריך 08/11/12.

ב.      טענות הצדדים

התובעת הצבאית, סרן ענבר בן סימון, טענה כי למעשה עסקינן בשלושה פרטי אישום אשר הינם מסכת עובדתית אחת. לטענתה, כתב האישום מבוסס בעיקרו על אמרותיו של אמג'ד במשטרה ובשב"כ, בהן טען כי הנאשם הודה בפניו כי הוא מודע לרצח שביצעו ביישוב איתמר וכי כלי הנשק במקום בטוח. באמרותיו, מתאר אמג'ד שני מפגשים שנערכו עם הנאשם, כמפורט בפרט הראשון. באשר להוכחת העובדה כי כלי הנשק בהם החזיק הנאשם הינם כלי הנשק שנגנבו במהלך הפיגוע באיתמר, הפנתה התובעת הצבאית לחומר ראיות שהוגש בהסכמה, המבסס לטענתה, בצירוף דבריו של אמג'ד כאמור, אף את שליטתו של הנאשם בכלי הנשק האמורים. חיזוקים לאמרותיו של אמג'ד ניתן למצוא, לטענת התביעה, באמרותיהם של חכים וצלאח, וכן בחומר הראיות המוסכם. נוכח האמור, עתרה התובעת הצבאית להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הסנגור, עו"ד כמיל פרג', טען כי לא ניתן לבסס את האמור בכתב האישום על האמור באמרותיו של אמג'ד. לדבריו, עד זה חזר בו בעדותו בבית המשפט מן הדברים שמסר בחקירותיו במשטרה ובשב"כ, בכול הנוגע לחלקו של הנאשם ולמיקום האמל"ח, וכי מטרת אמירת הדברים במהלך החקירה נבעה מרצונו לפגוש בג'וליה אהובתו. הסנגור הוסיף וטען, כי אמרותיהם של שאר עדי התביעה סותרות באופן מובהק את גרסתו של אמג'ד, בכול הנוגע לנאשם. בשל כך, ומאחר וקיימים בתיק מחדלי חקירה רבים, סבור הסנגור כי התביעה הצבאית לא הצליחה לבסס את האמור בכתב האישום, ולכן ביקש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בו.

ג.       התשתית הראייתית עליה מבוססים פרטי האישום וקביעת מהימנות העדים

מאחר ועסקינן, כאמור, בשלושה פרטי אישום אשר הינם מסכת עובדתית אחת, ההתייחסות לחומר הראיות ולעדויות העדים בפנינו תיבחן בהתאם לכך.

עדותו ואמרותיו של אמג'ד

כפי שציינה התובעת הצבאית, העוגן המרכזי לביסוס האמור בכתב האישום הינו אמג'ד. בעדותו בבית המשפט בתאריך 17/11/11, אישר אמג'ד כי ביצע את הפיגוע הרצחני באיתמר יחד עם חכים. כמו כן אישר כי ברשותם היו שני כלי נשק מסוג M-16, האחד קצר והשני ארוך, ובהגיעם בחזרה לכפר פנו לביתו של צלאח. לשאלה מי נכח במפגש בביתו של צלאח השיב אמג'ד כי הוא היה לבד. כאשר עומת עם דברים שמסר בחקירתו בשב"כ, טען כי הדברים שם אינם נכונים וכי אמר את הדברים בניגוד לרצונו בעקבות לחץ שהשב"כ הפעיל עליו, בהבטיחם כי ישחררו את ג'וליה אחותו של חכים. נוכח סתירה זו בגרסתו, ולבקשת התביעה הצבאית, הכרזנו על אמג'ד כעד עוין.