הכרעת דין בתיק 35688-07-13

על פי הודאת הנאשמת אני מרשיעה אותה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום ובתיקי הפ"א לעיל, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ושתי הפרת של הוראה חוקית לפי סעיף 287 ב'.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של איומים, ובשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית.

מדובר באירוע שהתרחש ביום 16.7.13 בבית הוריה של הנאשמת, כאשר היא איימה והתבטאה בצורה בוטה כלפי אביה.

בית המשפט הורה על הרחקתה מביתה, אלא שהיא הפרה את ההוראה ובשתי פעמים נמצאה בבית ההורים למרות הצו כאמור.

הצדדים הסכימו כי מתחם הענישה בגין שתי העבירות יכול לנוע ממאסר על תנאי ועד מאסר בן מספר חודשים, כאשר התביעה טענה כי מדובר ב - 8 חודשים.

הנאשמת צעירה, כבת 22, נטולת עבר פלילי, וזוהי הסתבכותה הראשונה בפלילים.

מאז נתפסה הנאשמת מפרה את הוראת בית המשפט, ביום 12.9.13, היא נמצאת בתנאי מעצר, כבר כשלושה שבועות, כשלכך יש להוסיף את תקופת מעצרה הקודמת בגין עבירת האיומים, ובסה"כ נמצאת הנאשמת במעצר כחודש ימים.

הנאשמת נמצאת גם בטיפול נפשי ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שממנה עולה כי אכן ישנה בעיה שכזו, הגם שהיום היא כשירה ומסוגלת לעמוד לדין, ונראה כי ביצוע העבירות קשור גם בכך.

אמנם אין להתעלם מההתנהגות הבוטה וחסרת הרסן של הנאשמת, הן כלפי אביה והן כלפי הוראות בית המשפט, אולם מנגד ברור כי זהו מקרה ראשון, אני מקווה כי הנאשמת למדה את הלקח הן מההליך עצמו והן מתקופת המעצר ונראה כי תקופה זו מהווה עונש והרתעה בפני עצמה, ולא מצאתי כי יש מקום להטיל תקופת מאסר נוספת על זו שכבר עברה.

לאור האמור, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.        4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור איזה מהעבירות בהן הורשעה.

ב.         הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 1000 ש"ח לתקופה של שנה, שלא תעבור את העבירות בהן הורשעה.

לא תחתם ההתחייבות - תרצה הנאשמת 10 ימי מאסר תמורתה.

מובהר כי לאחר חתימת ההתחייבות ניתן לשחרר את הנאשמת.