הכרעת דין 729/13

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מהשירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, על כי נעדר מיחידתו מיום 25/08/2013 עד יום 01/12/2013, סה"כ 99  ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

• ניתנה והודעה היום, ‏23/01/2014, כ"ב שבט תשע"ד,בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

________________

שופט

גזר דין

הנאשם  הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מהשירות שלא ברשות, היעדרות בת תשעים ותשעה (99) ימים, אשר הסתיימה בהתייצבותו.

בחנתי את טיעוני הצדדים. מתחם העונש ההולם צריך ליתן ביטוי לערכים ברורים ומובהקים אשר נפגעו כתוצאה מהתנהגות הנאשם ואין ספק כי יש לראות חומרה בהתנהגות זו. היעדרותו אינה קצרה וגם לכך יש השפעה על מתחם העונש. בנסיבות אלה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם ככזה הנע בין שלושים (30) ימי מאסר לבין תשעים (90) ימי מאסר. בבואי לבחון את העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, ניתן להצביע על שתי קבוצות של שיקולים רלוונטיים. מחד מדובר בנאשם שזו היא  היעדרותו הרביעית מן השירות. אין ספק כי שעה שעסקינן בנאשם שלחובתו היעדרויות קודמות, לא ניתן ולא נכון לגזור את דינו בהתאם לרף התחתון של המתחם. לחובת הנאשם שני עונשי מאסר מותנים ואף אלה לא הרתיעו אותו בעת הנוכחית מחזרה על מעשיו.  מאידך, יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, את התייצבותו שהובילה לסיום ההיעדרות וכן את טיעונו של הסנגור באשר לאופן בו לא התקבלה המלצת גחל"ת. בהתייחס לנתונים האישיים, סבורני כי אין בהם כדי להשפיע באופן ממשי על עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, אין המדובר על נתונים המצדיקים היעדרות רביעית הגם שיש בחלקם כדי ללמד על בעיות מסוימות הקשורות לאישיותו של הנאשם ומצבו המשפחתי. אציין כי על פי הדו"ח המעודכן של מערך גחל"ת, מדובר על נאשם שמביע מוטיבציה להמשך שירות, ואם החלטתי  להורות על חפיפה מסוימת באופן הפעלת העונשים המותנים, עשיתי כן על מנת לעודד את הנאשם להמשיך בשירות תקין לאחר שחרורו ממאסר.

לאור האמור לעיל, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

1. חמישים (50) ימי מאסר לריצוי בפועל.
2. אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן ארבעים וחמישה (45) ימים אשר נגזר על הנאשם בתיק ח"א (מחוזי) 408/13 וכן את עונש המחבוש בן חמישה עשר (15) הימים שהוטל על הנאשם ביום 23/04/2013. העונשים המותנים יופעלו בחופף האחד לשני ובמצטבר לעונש המאסר המוטל בסעיף 1, כך שסך הכל ירצה הנאשם תשעים וחמישה (95) ימים החל מיום מעצרו.
3. שישים (60) ימי מאסר מותנה, למשך שנתיים (2) שלא יעבור עבירה לפי סעיף 92, 94 או 121 לחוק השיפוט הצבאי.