הכרעה בתובענה לקיום צוואה

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתובענה לקיום צוואה (ת"ע 5516-08-14) והתנגדות לה (ת"ע 5539-08-14).

הרקע ותמצית טענות הצדדים :

1. המנוחה ג.ק ז"ל, שנשאה ת"ז .... נפטרה ביום 09.01.2014, כשהיא נשואה בנשואים שניים (להלן: "המנוחה"). המנוחה הותירה אחריה צוואה בעדים מיום 02.10.2013, עליה חתמה בבית החולים בו הייתה מאושפזת. בצוואתה ציוותה רוב רכושה לילדיה.

2. בנה (להלן : "התובע") ביקש לקיים צוואתה, ואילו בעלה (להלן: "הנתבע") התנגד לבקשה לקיום הצוואה.

3. בהתנגדותו טען הנתבע, כי המנוחה הייתה בלתי כשירה לערוך הצוואה, שכן הייתה באותה עת, במצב רפואי קשה ביותר, מרותקת למיטתה, סובלת מכאבים עזים, ונוטלת כדורי הרגעה ומשככי כאבים עד כדי ערפול חושים.

4. הנתבע הוסיף וטען, כי הוראות הצוואה הן בלתי סבירות, ויש בהן כדי להצביע על חוסר כשירותה של המנוחה להבחין בטיבה של צוואה.

5. בהתנגדות, הוסיף וטען הנתבע, כי ציין העובדה בסעיף 7 ח' לצוואה, בעניין כספי הפיטורין הינו בלתי מובן בעליל, ובלתי סביר לחלוטין, שכן המנוחה מעולם לא חשבה להתפטר ממקום עבודתה, והייתה זכאית לקבל פנסיה מוקדמת, ולחילופין, לאחר פטירתה, היה הנתבע זכאי לקבל פנסיית שאירים.
6. הנתבע הוסיף בהקשר זה, כי ביטול קבלת כספי הפנסיה וקבלת פיצויי פיטורין במקומם נעשה שלא ביוזמת המנוחה ולא מדעתה, ולחילופין, תחת לחץ כבד שהפעילו עליה ילדיה, והשפעה בלתי הוגנת תוך קיפוח זכויות הנתבע.

7. בכתב התנגדותו המתוקן, טען הנתבע, כי בצוואה נפלו פגמים חמורים המצדיקים את ביטול הצוואה : כך נכתב שהמנוחה מתגוררת ברחוב .... בעוד שבאותו מועד הייתה מאושפזת בבית חולים איכילוב, ולאחר מכן הועברה להוספיס.

            עוד טען הנתבע, שלא ברור כיצד המנוחה חתמה על הצוואה, אם קראה אותה או הוקראה לה "..ומכל מקום יצוין, כי בני משפחתה של המנוחה דאגו לסלק את המתנגד מקרבת המנוחה, על מנת שיוכלו לשלוט בה ולערוך את הצוואה כרצונם ולא כרצון המנוחה."