הכרעה בתובענה להורות על מינוי אופוטרופוס לגופה ורכושה של נתבעת

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתובענה שהוגשה ע"י התובעות להורות על מינוי אפוטרופוס לגופה ורכושה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

הרקע והשתלשלות העניינים .

1. הנתבעת ילידת 1932, בת 84 בעת הגשת התביעה, אלמנה ולה שתי בנות שהן התובעות . בסוף חודש ינואר 2016 נותחה הנתבעת ובעקבות הניתוח שנכשל נגרמה חסימה מלאה של זרימת הדם לרגל והופיע נמק מלא, אשר חייב כריתה מלאה של הגפה על מנת להציל את חייה.

2. התובעות התנגדו לכריתת הרגל של אימן הן אמרו לרופא, כי היא סבלה מספיק ולא הייתה הצדקה לניתוח כה מסובך , ולדבריהן הן התנגדו לניתוח עפ"י מצוות הנתבעת שאמרה כי טוב מותה מקטיעת רגלה.

3. חרף התנגדותן של התובעות, חתמו שלושה רופאים מבית החולים על טופס פעולה דחופה, והכל על מנת לאפשר ניתוח מידי. בדיעבד התברר כי כריתת הרגל הצילה את חייה של הנתבעת. כיום הנתבעת מרותקת לכיסא גלגלים ונעזרת בעובדת סיעודית אשר מלווה אותה ומסייעת לה.

4. מנקודה זו ואילך הידרדרה מערכת היחסים שבין הנתבעת לתובעות להידרדר שכן הנתבעת סברה כי בנותיה לא רוצות בטובתה, וגרוע מכך כי אף חפצו במותה.

5. ביום 31.3.16 הגישו התובעות הגישו תובענה בה ביקשו להורות על מינוין כאפוטרופוסיות לגופה ולרכושה של אימן. לבקשה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר פלכטר בה צוין בין היתר כי הנתבעת סובלת משיטיון בחומרה בינונית וירידה קוגניטיבית והיא אינה מסוגלת לקבל החלטות הקשורות לגופה ורכושה.

6. ביום 10.4.17 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה בה צוין כי אין מניעה להורות על מינוין של התובעות כאפוטרופוסיות זמניות לגופה ורכושה של אימן וזאת בכפוף להסכמתה בכתב של אימן או לחלופין להצגת חוות דעת רפואית שממנה ניתן ללמוד כי אין באפשרותה של הנתבעת להביע את דעתה בדבר שאלת המינוי המבוקש.

7. התובעות הציגו לפני חוות דעת רפואית נוספת מאת ד"ר שלמה פלכטר שבה צוין כי הנתבעת איננה מסוגלת להביע את עמדתה בדבר שאלת המינוי המבוקש. משכך, ניתן על ידי ביום 12.4.16 צו המורה על מינוין הזמני של התובענות כאפוטרופסיות זמניות על גופה ורכושה של החסויה למשך 6 חודשים. בד בבד הורתי על הגשת תסקיר סעד (רווחה) שיוגש בתוך 45 ימים.