הכרעה בתביעה לפירוק שיתוף, איזון משאבים ושכר ראוי

1.      בפני תביעה לפירוק שיתוף, לאיזון משאבים ולקבלת שכר ראוי שהגישה ש' ב' (להלן: "התובעת") נגד בעלה לשעבר א' ב' (להלן: "הנתבע").

2.      (א) הצדדים נישאו זל"ז ביום 79/-/- , והתגרשו ביום 04/-/-.

(ב) עד ליום 1.7.00 התגוררו הצדדים יחדיו בביתם, הנמצא במשק מס' ...... במושב ..... (להלן: "הבית"). ביום 1.7.00 עזבה התובעת את הבית, והנתבע נותר להתגורר בבית עם חלק מילדי הצדדים; מאותו יום ואילך לא שבו הצדדים להתגורר יחדיו.

3.      התביעה בנדון הוגשה ע"י התובעת ביום 25.5.03, ובה עתרה לקבלת הסעדים הבאים:

א. פירוק השיתוף במשק, הכולל בית וקרקעות נלוות.

ב. פסיקת דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשה הנתבע בבית החל מיום עזיבת התובעת את הבית ועד למועד פירוק השיתוף בו.

ג. פסיקת שכר ראוי בגין השכרת הלולים הצמודים לבית.

ד. איזון משאבים בהתייחס לנכסים הבאים:

·        רכב מסוג "מיצובישי סופר לנסר", מ.ר. .......

·        זכויותיו הסוציאליות של הנתבע;

·        יתרת חוב בחשבון הבנק של התובעת.

           ה. חלוקת המיטלטלין.

דיון משפטי והכרעה :

4.      (א) בני הזוג נישאו כאמור לעיל בשנת 1979, היינו, לאחר תחילת תחולתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). אין חולק, כי בני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון טרם נישואיהם, ולפיכך, יש להחיל עליהם את משטר איזון המשאבים הסטטוטורי שבפרק ב' לחוק יחסי ממון.

(ב) בחוק יחסי ממון בחר המחוקק בשיטת השיתוף האובליגטורי הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין (סעיף 4 לחוק), כאשר רק עם פקיעת הנישואין (שמשמעה על פי החוק גירושין או מות אחד מבני הזוג), מתחלק הרכוש בין בני הזוג על-פי שוויים של כלל נכסיהם, למעט נכסים מסוימים המפורטים בסעיף 5(א) לחוק. האיזון נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש (סעיף ‎6 לחוק).

(ג) היות ובנדון בני הזוג התגרשו, כאמור לעיל, אין מניעה לאזן את רכושם. בהתאם להסכמת הצדדים (דיון מיום 26.6.06, עמ' 3) יום סיום היחסים והמועד הקובע לצורך איזון הזכויות והחובות הינו 1.7.00 (להלן: "המועד הקובע").

5. .....

6. ....