הכרעה בתביעה למזונות ובתביעה רכושית

ההליך

1.         בפסק דין זה הנני נדרשת להכריע בארבע תובענות כדלקמן:

האחת (תמ"ש 39571/98), תביעה למזונות, שהוגשה ביום 25.5.98, על ידי אישה, התובעת מס' 1 (להלן - " התובעת"), ובנה, התובע מס' 2 (להלן - " הקטין"; התובעת והקטין יכונו להלן, ביחד - " התובעים"), כנגד אישה ואבי הקטין, הנתבע בתביעה זו (להלן - " הנתבע"); בתביעה זו עתרו התובעים, בין השאר, כי ביהמ"ש יחייב את הנתבע לשלם להם דמי מזונות בסך כולל של 6,300 ש"ח לחודש: סך של 3,000 ש"ח למזונות הקטין וסך של 3,300 ש"ח להשלמת מזונות התובעת; בנוסף, עתרו התובעים לחייב את הנתבע במדורם, בדמי שכירות בסך של 600 $ לחודש וכן בהוצאות אחזקת הבית במלואן (להלן - " התביעה למזונות");

            השניה (תמ"ש 39572/98), תביעה רכושית, אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע ואחיו, הנתבעים 2 - 4, בהתאמה, בה עתרה התובעת, כי ביהמ"ש יצווה על הנתבע ליתן לה דו"ח, מאומת בתצהיר, ובו פרטים מלאים ומעודכנים אודות כל הזכויות שיש לו ו/או נמצאות בשליטתו ו/או המוחזקות בעבורו ו/או מטעמו תוך ציון מיקום הזכויות, שיעורן ומועדי פדיונן; כי ביהמ"ש יקבע את הזכויות המשותפות אשר רשומות ו/או מוחזקות ע"י הנתבע בלבד; כי ביהמ"ש יצהיר על שותפותה של התובעת בזכויות כאמור; ליתן כל סעד זמני ו/או קבוע אשר יידרש, לרבות סעדים להבטחתן ולשמירתן של הזכויות המשותפות;

בנוסף, עתרה התובעת, כי ביהמ"ש יצהיר, כי לתובעת זכויות במחצית זכויות הנתבע בעסק הידוע כ"א"; כי ביהמ"ש יורה לנתבע להחזיר כספים אשר העביר לידי הנתבעים 2 - 4; כי בית המשפט יורה לנתבע להעביר לתובעת מחצית מהמניות אשר הועברו על ידי הנתבע לנתבע מס' 4; לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בצירוף מע"מ כחוק (להלן - " התביעה הרכושית");

יצויין, כי התביעה הרכושית, המונחת בפני בית המשפט הינה תביעה מתוקנת, אשר תוקנה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 7.9.99;

            השלישית, תביעה למשמורת הקטין, אשר הוגשה על ידי התובעת (תמ"ש    39570/98) (להלן - " התביעה למשמורת");

            הרביעית, תביעה להסדרי ראיה, אשר הוגשה על ידי הנתבע ביום  3.10.03 (תמ"ש 39754/98) (להלן - " התביעה להסדרי ראיה") .

הדיונים בתובענות התקיימו במאוחד.

2.         ביום 15.2.04 וביום 9.5.04 הוריתי, כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וקבעתי את המועדים להגשת הסיכומים; כתבי הסיכומים הוגשו סמוך לצאתי ל"שבתון" ביום 3.7.05, אולם התיק עצמו ובו כתבי הסיכומים לא הגיע לידי אלא לפני כשנה, לאחר שמיוזמתי פניתי לברר מה עלה בגורל הסיכומים; לדאבוני, בשל עומס עבודה רב ובשל העובדה, כי כתבי הסיכומים משתרעים על פני מאות  עמודים וכי מדובר בכתבי טענות רבים ומורכבים, במאות עמודי פרוטוקול  ובעשרות, אם לא מאות, מוצגים, לא עלה בידי להשלים את פסק הדין, אלא בימים אלה, ואין לי אלא להצר על כך.

הערה

3.         בסיכומיה עתרה התובעת לצירוף מסמכים נוספים אותם צירפה לסיכומים, וזאת הגם שלא קיבלה רשות מבית המשפט לעשות כן; יתר על כן, התובעת הגדילה לעשות ועתרה לסעדים על סמך המסמכים שצורפו (ראה למשל, סעיף 94 לכתב הסיכומים).

מנגד גם הנתבעים עשו דין לעצמם, וצירפו לסיכומיהם מסמכים אשר לא הובאו על ידם במסגרת ההוכחות;

נראה, כי יש להחיל דין אחד על התנהלותם של בעלי הדין, דהיינו התעלמות מהמסמכים שהוגשו כאמור, ולהורות על משיכתם מתיק בית המשפט; לענין זה יפים דברי ד"ר י. זוסמן, ספרו, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 513, אשר  צוטטו בסעיף 81 לסיכומי התשובה של התובעים, ולפיהם:

"סיכומים בכתב אינם דרך נאותה להביא בהם ראיות נוספות על אלה שהובאו במהלך המשפט, אלא חייבים להצטמצם בהרצאת טענותיו של בעל דין, שאלמלא הוראת בית המשפט לסכם בכתב, היה מרצה אותן בעל פה. בית המשפט העליון התריע כבר פעמים אחדות על עורכי דין ש"הגניבו" בדרך זו ראיות ללא רשות, וציווה להתעלם מהן".

רקע עובדתי

4.         העובדות, כפי שהתבררו מכתבי הטענות, מתיק המוצגים, מתצהירי בעלי הדין ומחקירתם בפני בית-המשפט, תפורטנה במהלך פסק-הדין, ככל שיידרש, בהתאם לתובענה הרלבנטית. יחד עם זאת אקדים ואפרט את העובדות העיקריות:

4.1       התובעת והנתבע (להלן ביחד  - " בני הזוג") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.5.87.  

4.2       מנישואיהם נולד לבני הזוג, ביום ____, בנם, אשר נכון למועד הגשת תביעת המזונות היה כבן 10. כיום הינו כבן 19. 

4.3       הנתבע הינו יליד שנת 1959. בעת נישואי בני הזוג היה הנתבע כבן 28.

אותה עת היה הנתבע בעל מניות בחברת "א".