הכרעה בתביעה להרחבת זמני שהות בשל שינוי נסיבות מהותי

בפני תביעה מטעם התובע להרחבת זמני שהות וזאת בטענה, כי חל שינוי נסיבות מהותי אשר התרחש מאז שהצדדים חתמו על הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פס"ד ואשר הסדיר את כל המחלוקות ביניהם.

הצדדים הינם בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז ביום 28/8/14 ומנישואיהם נולדה להם הילדה ע. ש. ת.ל 13/2/2016 (להלן: "הילדה ו/או הקטינה").

בין הצדדים נחתם הסכם גירושין וממון ביום 10/6/17, אשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 22/7/17 במסגרת תיק תה"ס 46707-07-17. במסגרת ההסכם עליו חתמו הצדדים נקבעו זמני שהות בין התובע לבין הילדה (סעיף 4.א להסכם).

בהתאם להוראות הסעיף נקבע, כי התובע ייקח את הילדה בשבוע הראשון בימי שני ורביעי והשבוע השני בימי ראשון ושלישי, אך במידה ושבוע זה חל אחרי השבת שהילדה נמצאת אצל התובע יהיו הימים באמצע השבוע ימי שלישי וחמישי, בשבוע השלישי לפחות פעם אחת באמצע השבוע תוך תיאום ביום שבת שלפני וחוזר חלילה. זמני השהות כללו לינת הילדה בעת הגיעה לגיל שנתיים וחצי. כמו כן נקבע, כי הילדה תשהה עם התובע בכל סוף שבוע שני מיום שישי בתום המסגרת החינוכית ועד מוצ"ש, שאז ישיבה התובע לידי הנתבעת.

לאחר כשנה, ובשל עבודתו של התובע בתור שוטר, לא הצליח התובע לעמוד בזמני השהות שנקבעו וביקש להפחית את זמני השהות ביום אחד באמצע השבוע והנתבעת נעתרה לבקשתו. ביום 17/9/2018 ניתן פס"ד בתיק י"ס 26838-07-18 לפיו נקבעו זמני שהות חדשים בין התובע לבין הילדה. בהתאם לפסה"ד נקבע, כי האב ייקח את הילדה פעם אחת באמצע השבוע כולל לינה כאשר התובע מחזיר אותה למחרת למסגרת החינוכית בבוקר ואחת לשבועיים ייקח התובע את הילדה ביום שישי ויחזירה במוצ"ש.

בעקבות הפחתת יום מזמני השהות, ולאחר שהוגשה תביעה מטעם הנתבעת להגדלת מזונות הילדה בתיק תלה"מ 34055-10-18, נעתר ביהמ"ש לתביעה והורה על הגדלת סכום מזונות הילדה בסך של 200 ₪ בהתאם לפסה"ד שניתן ביום 23/12/18.