הכרעה בבקשה לקיום צוואת המנוח והתנגדות לה

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בבקשה לקיום צוואת המנוח והתנגדות לה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         המנוח צ.ג ז"ל נפטר ביום 29.6.2012.

            ב- 9.4.2006 ערך המנוח צוואה בפני נוטריון (להלן- " הצוואה") שהיא סלע המחלוקת בדיון אשר בפני. בצוואה זו ציווה המנוח לכל אחד מילדיו דירה ואת דירת מגוריו ציווה לנכדיו, וזכות מגורים בדירה לבת זוגו לכל ימי חייה. את יתרת כספיו לאחר תשלום הוצאות קבורתו ציווה לבת זוגו, היא התובעת.

2.         בנו של המנוח (להלן- " הנתבע") ביקש לבטל הצוואה בטענה שהמנוח ערך את הצוואה בהיותו בן 87, מבוגר וחולה באלצהיימר מתקדם, לא צלול בדעתו, לוקה בעיניו ובאוזניו ולטענתו " נתון לחסדי בת זוגו אשר הסיתה אותו לערוך את הצוואה לטובתה ולשנות את הצוואה הקודמת משנת 2004, תוך נישול ילדיו ונכדיו מזכויותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בצוואה משנת 2004".

3.         הנתבע הוסיף וטען כי חרף העובדה שבא-כוחו שימש כעורך דינו והמוציא לפועל של הצוואה משנת 2004, ובהיות המנוח חולה באלצהיימר מתקדם, פנה המנוח לנוטריונית עו"ד ש.א. וערך בפניה צוואה בפני רשות ביום 9.4.2006.

            לטענת הנתבע, המנוח הופנה לנוטריונית על ידי התובעת " במטרה לשנות את הצוואה מ- 2004 לצוואה אחרת לטובתה", והצוואה נעשתה כשמצבו של המנוח אינו טוב, לא גופנית ולא מנטלית, והוא אינו יכול להחשב כמי שצלול בדעתו.

4.         עוד טען הנתבע כי נפל פגם בעריכת הצוואה כיון שהדברים לא נאמרו לנוטריונית על ידי המצווה עצמו ומבלי שתהיה " כל השפעה סביבתית או נוכחותית ובפרט של מי שהוראות הצוואה ניתנה לטובתה באופן משמעותי וגורף".

5.         הנתבע טען עוד כי יש לבטל את הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת של התובעת על המנוח ומחמת היותו בלתי כשיר לערוך צוואה שהיתה שונה באופן רדיקלי מהצוואה שנערכה בשנת 2004.

6.         בתגובתה כפרה התובעת בטענות הנתבע בהתנגדותו.

7.         לטענת התובעת, במועד עריכת הצוואה, בשנת 2006, המנוח קיים אורח חיים עצמאי, ניהל את ענייניו הכספיים בעצמו, כמו גם את יתר ענייניו אותם ניהל בעצמו.

            התובעת היא בת זוגו של המנוח מאז שנת 1981 ומזה 31 שנה ניהלו חיי זוגיות, וחיו בהרמוניה " תוך קיום יחסי זוגיות מלאים".

            לטענת התובעת, בעת עריכת הצוואה המנוח לא היה עיוור ומחלותיו השונות לא פגעו באורח חייו היומיומי.

8.         התובעת הוסיפה כי בשנת 2006 ביצע המנוח עסקת קומבינציה עם קבלן שבמסגרתה קיבל שתי דירות בחולון וכל אחד מבניו של המנוח קיבל לרשותו אחת הדירות לצורך מגוריו עם משפחתו, ובעקבות כך הביע המנוח את רצונו לערוך צוואה חדשה. לטענת התובעת, המנוח ציין כי אינו רוצה לערוך את צוואתו החדשה בפני עו"ד טננבלט " מפני שזה האחרון מינה עצמו כמנהל העזבון בצוואתו הקודמת". המנוח היה משוכנע, לטענת התובעת, שאין כל צורך במנהל עזבון הואיל ודאג לדירה לשני בניו.

9.         לטענת התובעת, הצוואה שנערכה בפני עו"ד אמיר נעשתה עקב קרבתה הפיסית למקום מגוריו וללא כל היכרות קודמת אתה.

10.        לפיכך ביקשה התובעת לדחות את התנגדות הנתבע לצוואה.

דיון

הטענה בדבר כשירות המנוח

11.        אקדים ואציין כי בסיכומיו זנח הנתבע טענה זו, ולפיכך יכול הוא להחשב כמי שויתר על הטענה.