הכרה ואכיפת פסק בוררות שניתן בשוויץ

האם הכרתו ואכיפתו של פסק בוררות אשר ניתן בציריך שוויץ, על ידי שלושה בוררים נכבדים, נוגדת את תקנת הציבור  בישראל.

הצדדים הם חברות זרות שהתקשרו בהסכם דו שלבי, לרכישת זכויות במקרקעין ובמפעל בעיר נצרת, המייצר חוטי ספנדקס אלסטיים. הזכויות נרכשו על ידי מירבו תעשיות כימיות בע"מ ("מירבו"), חברת בת ישראלית בבעלות חברה זרה MIRABU PROPERTY SA BRITISH VIRGIN ISLANDS , מהמפרק שהפעיל את הנכס. 

"אטורה" היא חברה בת מאוגדת בישראל, בבעלותה של חברה זרה בשם ALBIS S.P.A   שיועדה לנהל את מפעל הספנדקס בישראל במיזם משולב, יחד עם מירבו:

"Albis  and Mirabu SA undertake to set up Atura Ltd. And Mirabu Ltd. Respectively and shall be bound by the terms of this Agreement until these Israeli companies have been duly incorporated".                                                      

(נספח ב לבקשה בה"פ 6258/07).

ב 30.9.2002 נכרתו בין החברות שני הסכמים:

 "הסכם אופציה" OPTION & PURCHASE AGREEMENT  ו - "הסכם שכירות" LEASE AGREEMENT  .

בהסכם האופציה גובש הסדר דו שלבי, לאמור:

2.3  " Simultaneously with the closing of the transactions pursuant to section 2.2 Mirabu S.A. shall transfer 70 shares to Atura Ltd. free and clear of any restriction.                                                                

2.4 Within 1 month after exercise of the option the business of Atura and the business of Mirabu Ltd.  shall be combined in a tax efficient manner which is to be determined by an Israeli Certified Public Accountant nominated by Mirabu Ltd. (the "Combined Business") whereby Albis shall have 70% and Mirabu S.A. shall have 30% of the capital and the votes in the Combined Business. For the avoidance of doubt, Mirabu S.A. shall receive the 30% in the Combined    Business without any further investment or financing obligation whatsoever".  

הוסכם אפוא כי תוך חודש ממימוש האופציה תאוחד הפעילות של אטורה ומירבו למפעל משולב, " COMBINED BUSINESS", לפי החלוקה הבאה:

לאטורה (חברת בת של אלביס)  70% מהון המניות וזכויות ההצבעה ולמירבו S.A. 30%.  

ב 8.2.2006 חל שינוי בצורת ההאגד של אטורה: "אטורה" הפכה לבעלת 51% וחברת בת בשם  " SIMEST S.P.A" - בעלת 49%. תקנון החברה שונה בהתאם (נספחים ז' ו-ט' לבקשה). מכאן ואילך עומדת החלוקה הבאה:

אלביס  35.7%

סימסט  34.3%

מירבו S.A.  30%.

בהסכם השכירות השכירה מירבו לאטורה את המקרקעין, המבנים, המכונות והציוד של המפעל ל - 30 חודשים, תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים  בסך 58,000 דולר + מע"מ.

כבר כאן המקום לציין כי דמי השכירות לא שולמו במועדם ותביעה כספית בעניין זה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בסעיף 8.8 להסכם האופציה והרכישה (30.9.2002) הוסכם שכל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים תוכרע בבוררות חוץ, לפי אמנת ניו יורק (בוררות חוץ), תשל"ח-1978 ("האמנה").