הכנסות והוצאות חברה משפחתית לא יכללו בחישוב הכנסה לצורך קצבת זיקנה

5.       התובע יליד 22.3.40 הגיש ביום 7.5.06 תביעה לקצבת זקנה (נת/2). ביום 16.10.06 נדחתה התביעה (מכתב הדחיה צורף לכתב התביעה) מם הטעם שהכנסות התובע עולות על ההכנסה המירבית שנקבעה לענין זה בחוק.

6.       ביסוד נימוקי הדחיה עמדו בפני הנתבע נתוני ההכנסה הבאים: בטופס התביעה נת/2 צויין כי לתובע הכנסה מעבודה בסך של 5,000 ש"ח נכון לחודש 3/06; וכן הנתונים העולים מחקירתו של התובע בפני חוקר הנתבע בחודש 8/06 (נת/1) וממנה עולים הפרטים הבאים:

6.1.    התובע הוא הבעלים (יחד עם רעייתו) והמנהל של חברת מפעלי ס.ב.ב (קבלנים) בע"מ שהוקמה לפני 35 שנה. החברה אינה מעסיקה כיום עובדים למעט התובע וביתו המסייעת לו בהנהלת הספרים. החברה הפסיקה להיות פעילה לפני כ- 4 שנים;

6.2.    התובע מקבל את שכרו מהחברה. השכר החודשי של התובע הוא
5,000 ש"ח, למעט בחודשים נובמבר - דצמבר 2005 שם "משך" רק 500 ש"ח לחודש, בשל בעיית תזרים .

6.3.    לתובע הכנסות מהשכרת נכסים בסכום של כמליון ש"ח. הכנסה זו משמשת אותו להחזרת חובות פרטיים;

6.4.    מעבר לנכסים אלה המושכרים באופן פרטי, החברה משכירה שני נכסים (משרדים);

6.5.    חישוב ההכנסה מדמי השכירות והכנסת החברה נעשה ב"מאוחד", לכן ההכנסה מהשכרת הנכסים מתקזזת כנגד הפסדי החברה בשנים קודמות. החוב של החברה הוא לתובע בסך של 9 מלש"ח וזאת בגין הלוואת בעלים שנתן לה.

7.       ביום 11.4.07 הוגשה התביעה הנוכחית, וביום 26.12.07 התקיימה ישיבת ההוכחות
בפנינו ובה העידו התובע ורואה החשבון שלו - מר בן ארי נחמיה. מהעדויות עולים הפרטים הבאים:

7.1.    בגין שנת 2005 הכנסתו של התובע מעבודה (שכר עבודה מהחברה) היתה בסכום של 77,227 ש"ח (טופס 106 שהוגש וסומן נת/4) מתוכם שולמו בחודשים נובמבר - דצמבר 2005  1,000 ש"ח.

7.2.    בגין שנת 2006 הכנסתו של התובע מעבודה (שכר עבודה מהחברה) היתה בסכום של  כ- 5,000 ש"ח לחודש (תלושי השכר נת/3 ועדות התובע גם בפנינו וגם בפני החוקר).

7.3.    בגין שנת 2005 הוצאה לתובע שומה (עצמית) ולפיה הכנסתו היא "0" בשל קיזוז שכר הדירה מחובות החברה. מעדות רואה החשבון עולה כי מס הכנסה שם את התובע כנישום עצמאי "מנהל חברה משפחתית".

8.       הזכאות לקצבת זיקנה קבועה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). החוק קובע כי הזכאות המוחלטת של גבר לקבל את קצבת הזיקנה היא בגיל 70, ואילו קודם לכן בין "גיל הפרישה" לבין גיל 70 זכאי הגבר לקצבת זיקנה אם "הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המירבית".

9.       מאחר והתובע הגיע לגיל הפרישה אך טרם הגיע לגיל המוחלט, השאלה המתעוררת בפנינו היא - האם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המירבית?

10.   על מנת לענות על השאלה הנ"ל תחילה יש לבחון כיצד מוגדרת הכנסה. בסעיף 245 (ג) לחוק נקבעה 'הכנסה' כ"הכנסה למעט" קיצבה. "הכנסה" מוגדרת לצרכי ביטוח זקנה ושאירים בסעיף 238 לחוק "כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה". יאמר כבר עתה כי ההפניה של התובע אל ההגדרה של 'הכנסה' בסעיף 345 לחוק אינה במקומה באשר שם מדובר בהגדרת 'הכנסה' "לענין דמי ביטוח". קביעת השר לפי סעיף 238 לחוק קיבלה ביטוי בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז - 1976 (להלן - התקנות). תקנה 2 (א) קובעת כי הכנסה היא הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה). בסעיף 2 לפקודה נקבעו מקורות שונים מהם מופקת הכנסה, הרלוונטיים לעניננו הם: ס"ק (1) - הכנסה מעסק ומשלח יד; ס"ק (2) - הכנסה מעבודה; ס"ק (6) - הכנסה שמקורה בנכס מקרקעין.

11.   הנה כי כן, לפחות מבחינת הכנסת התובע משכר עבדוה, הרי שיש לראות הכנסה זו כ"הכנסה" לצורך קצבת הזיקנה.

12.   נותרה השאלה השאלה המרכזית והעקרונית לעניננו והיא כיצד יש להתייחס להפסדים של "החברה" - הפסדים אשר גורמים לכך שהכנסתו האישית של התובע משכר דירה (בין אם נראה את מקורה לפי ס"ק (2) ובין אם נראה אותה לפי ס"ק (6) של סעיף 2 לפקודה) מתקזזת ל- "0".

12.1.כעולה מהדו"ח השנתי ( ת/1) החברה היא "חברה משפחתית". חברה משפחתית הוגדרה בסעיף 64א' לפקודה כך: