הכהן נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה

החלטה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, ערן הכהן, הועסק בתפקיד רפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר החל מיום 21.2.10. הוא פורש סופית מתפקידו ביום 20.6.13, לאחר כשלוש שנים בתפקיד זה. בקשתו הינה לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולאשר לו להתחיל לעבוד כמנהל כספים ופיתוח של רשת בתי המרקחת של קופת החולים מכבי שירותי בריאות (להלן – קופ"ח מכבי), וזאת החל מיום 21.7.13.

3.במסגרת נימוקיו לבקשה, טען המבקש, כי הוא "לא בחר" לעזוב את מקום עבודתו, אלא הוא פורש מתפקידו משום שהובהר לו, כי הוא אינו צפוי לקידום בתקופה הקרובה. המבקש הוסיף, כי הוא הודיע על החלטתו לסיים את העסקתו במשרד האוצר ולעבור לעבוד בקופ"ח מכבי כבר ביום 21.4.13, ובהתאם לכך, ביקש לסיים את עבודתו באופן מיידי. ברם, לבקשת משרד האוצר, הוא דחה את מועד פרישתו ונשאר בתפקיד שלושה חודשים נוספים, כדי לסייע בהגשת תקציב המדינה לכנסת. על פי הוראת סגן הממונה על התקציבים, מיום שהודיע על פרישתו, חדל המבקש לטפל בכל עניין הנוגע לקופות החולים בכלל, ולקופ"ח מכבי בפרט.

4.אשר לתפקיד אותו מילא במשרד האוצר, פירט המבקש, כי הוא עבד בתפקיד זוטר. הוא היה חלק מצוות של שלושה רפרנטים, כאשר הממונה הישירה עליו היתה רכזת הצוות, מעליה סגן הממונה על התקציבים ומעליו הממונה על התקציבים. הצוות אחראי על בניית תקציב משרד הבריאות וגיבוש מדיניות האוצר בנוגע למערכת הבריאות. בכלל זה, עסק המבקש בריכוז העבודה על חוק ההסדרים בתחום הבריאות; בייצוג משרד האוצר בנושא מערכת הבריאות (לרבות בנושאי כוח אדם, תמחור ובקשות לשינויים תקציביים במהלך השנים); ובייצוג עמדת משרד האוצר בוועדות השרים לחקיקה ובוועדות הכנסת.

5.המבקש הוסיף ופירט אודות ממשקי העבודה שהיו לו אל מול קופות החולים:

(1) השתתפות בדיונים שעסקו בהסכמי הייצוב עם קופות החולים לשנים 2011-2013. לטענת המבקש, הדיונים בהם השתתף עסקו בעיקר בנושאים רוחביים, כגון יציבות קופות החולים והמערכת. כן ביקש המבקש להבהיר בהקשר זה, כי סכומי התמיכה המועברים לקופות החולים נקבעים בהחלטת ממשלה, בהתאם לסיכומים תלת שנתיים בין שרי הבריאות והאוצר. הוא עצמו, לא היה בעל סמכות להחליט, אף לא להמליץ, על מתן זכות לקופ"ח מכבי או לכל גוף חוץ ממשלתי אחר.

(2)ייצוג צוות בריאות בתת ועדת המחירים. המדובר בוועדה שתפקידה לסייע לוועדת המחירים בתפקידה להמליץ על עדכוני מחירים פרטניים במערכת. תת הוועדה התכנסה אחת לשלושה חודשים, ולדברי המבקש, היא לא עסקה בקופת חולים זו או אחרת אלא ברגולציה הקשורה למחירי שירותים רפואיים בכלל מערכת הבריאות.

(3)התייעצויות שוטפות עם קופות החולים בנוגע להצעות חוק שעתידות לעלות לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה או בוועדות הכנסת. לטענת המבקש, הממשק שלו עם קופ"ח מכבי לא חרג מהממשקים שהיו לו במסגרת תפקידו עם קופות החולים האחרות.

6.המבקש הוסיף לגבי התפקיד בו הוא מתעתד לעבוד, כי אין לו כל קשר לעבודתו במשרד האוצר. כן התחייב להקפיד על האיסור הקבוע בסעיף 2 לחוק (האיסור בסעיף 3 לחוק לא חל עליו בשל היותו עובד זוטר בדרגה נמוכה מהדרגה המינימאלית שהסעיף חל עליה).

7.לנוכח כל אלה, ביקש המבקש לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק ולאפשר לו להתחיל לעבוד בקופ"ח מכבי, כחודש לאחר שיסיים את תפקידו במשרד האוצר וכשלושה חודשים לאחר שחדל לטפל בכל עניין הנוגע לקופות החולים ולקופת חולים מכבי בפרט. הוא ביקש להתחשב בעובדה, שהתבקש להישאר בתפקידו "עד הדקה האחרונה", וכן ליתן משקל להיותו מפרנס יחיד, כך שהותרת תקופת הצינון על כנה תפגע פגיעה ישירה ביכולתו לפרנס את משפחתו. וזאת במיוחד משום שתחום העיסוק של כלכלת בריאות בו התמקצע, הינו תחום מצומצם יחסית. כן טען, כי מאחר שקופ"ח מכבי הינה גוף ציבורי, שאינו למטרות רווח, הרי שדומה הדבר למעבר עבודה בתוך שירות המדינה, לגופים ממשלתיים בתחום הבריאות (כגון מעבר לעבודה בבית חולים ממשלתי), שכלל אינו חייב בתקופת צינון.

8.המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה והביעה דעתה, כי בנסיבות אלה אין מניעה לקבל את בקשתו של המבקש, למתן היתר לפי סעיף 4 לחוק. המשיבה הוסיפה, כי מבירור שביצעה עם משרד האוצר עולה, שפוטנציאל ההחלטות של המבקש היה מצומצם, שכן עיקר ההחלטות התקבלו על ידי הממונים עליו. כן, ציינה, כי לא נמצא, שלמבקש היה קשר ישיר לקופת חולים מכבי. משכך, המשיבה סבורה, כי במקרה של המבקש, פוטנציאל הפגיעה בטוהר המידות הינו מצומצם יחסית. בנסיבות אלה, הסכימה המשיבה להסתפק בתקופת הצינון של 3 חודשים בה יימצא המבקש עד לכניסתו לתפקיד החדש (מתוכם חודשיים בצינון פנימי וחודש צינון בפועל).

9.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

10.בשים לב להסכמת המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לקיצור תקופת הצינון. נחה דעתנו, כי אין במקרה זה משום חשש ממשי, שעיסוקו של המבקש בעיסוק המבוקש על ידו יפגע בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק. זאת, בהינתן, שהיקף הטיפול של המבקש מול קופות החולים היה מצומצם יחסית ובשל מעמדו הזוטר, לא החליט המבקש על מתן זכות לקופ"ח מכבי או לכל גוף אחר. בעניין זה, הובאה לפנינו גם עמדתו של משרד האוצר, כי פוטנציאל ההחלטות של המבקש היה מצומצם, שכן עיקר ההחלטות התקבלו על ידי הממונים עליו. כן התרשמנו אנו, כי ממשקי העבודה של המבקש מול קופות החולים היו מינוריים ולא היה לו קשר ישיר עם קופ"ח מכבי. מכל מקום, הוא לא היה בעל יכולת השפעה של ממש כלפי קופ"ח מכבי, שכן כל פעולה שלו חייבה דיווח לממונים עליו ואת אישורם.

לכך מצטרפת העובדה, שמיום 21.4.13 נמנע המבקש מלטפל בכל עניין הנוגע לקופות החולים באשר הן, ועד שיחל את תפקידו החדש, הוא יהא בתקופת צינון מצטברת של שלושה חודשים (חודשיים צינון פנימי וחודש צינון בפועל). בהקשר זה, אין להתעלם גם מנסיבות פרישתו של המבקש, שאף שביקש לסיים את תפקידו באופן מיידי, נעתר לבקשת משרד האוצר, אשר ביקש את סיועו בהכנת תקציב המדינה, ודחה את מועד עזיבתו עד למועד הגשת התקציב לכנסת (ר' מכתבו של סגן הממונה על התקציבים, שצורף לבקשה). עובדות אלה, מפיגות את החשש, שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם עימו הוא מבקש לעבוד לאחר פרישתו מן השירות הציבורי. לכך מצטרפת התחייבותו של המבקש, שלא לייצג את קופ"ח מכבי מול משרד האוצר, כאמור בסעיף 2 לחוק.

נראה, כי יש בכל אלה כדי להפחית גם את החשש לפגיעה אפשרית בטוהר המידות או במראית עין של פגיעה כזו.

11.אשר על כן, אנו קובעים, כי תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק תקוצר באופן שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בקופ"ח מכבי, החל מיום 21.7.13.

על המבקש חל איסור לייצג או לטפל בנושאים של קופ"ח מכבי מול משרד האוצר, וזאת עד ליום 21.4.14.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.