הכהן נ' כהן

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב לתשלום שכ"ט עו"ד עבור שירותים משפטיים שנתן למבקש. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 6.11.12.

ביום 25.4.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש, כי כתב התביעה לא הומצא לידו וכי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו. המבקש טוען כי נודע לו על תיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדו רק בעקבות הטלת עיקול על רכבו בסוף חודש פברואר 2013. בעקבות קבלת ההודעה הגיש המבקש ביום 5.3.13 בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל, אך זו נדחתה.

לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי שכר את שירותי המשיב לצורך הגשת סיכומים בהליך ערעור, כאשר סוכם ששכ"ט יעמוד על סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. המבקש שילם את הסכום לידי המשיב. בסופו של יום, דרש המשיב שכ"ט על-פי שעות עבודה, וזאת מבלי שקיבל אישור מהמבקש לגבי שעות עבודה אלה. המבקש טוען כי עבור כל שעות עבודה מעבר לסכום ששולם, היה על המשיב לקבל את אישורו מראש ולא לתבוע אותו בדיעבד, כאשר אין הוכחה לגבי כמות העבודה. עוד טוען המבקש, כי המשיב לא עשה את עבודתו ולא הכין את הסיכומים כנדרש, אלא טיוטה של סיכומים אשר לא היתה ראויה להגשה ולא הוגשה לבית המשפט. לאחר שהמשיב התפטר מייצוגו, נאלץ המבקש לפנות לעורך דין אחר, אשר יכין עבורו את הסיכומים.

ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה, אך זו לא ניתנה אף כי חלף המועד להגשתה.

גם אם אקבל את טענת המבקש כי לא הומצאה לו אזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי נודע לו על קיומו של התיק רק בסוף חודש פברואר 2013, הרי שאין ספק כי ההתנגדות אשר הוגשה רק ביום 25.4.12 הוגשה באיחור, שכן חלפו למעלה מ-30 יום עד להגשתה.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה, המבקש טוען כאמור כי לא הגיש את ההתנגדות במועד כיוון שהגיש בקשות שונות לסגירת תיק ההוצאה לפועל ורק משאלה נדחו פעל להגשת ההתנגדות. אמנם אין המדובר בנסיבות שאינן בשליטתו של בעל הדין, אך יחד עם זאת, ניתן לומר שמדובר בטעות אנוש שאינה גובלת בזלזול, בפרט בהתחשב בעובדה כי המבקש אינו מיוצג.

אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקש טוען כי המשיב לא הכין את הסיכומים שעבורם הוא דורש את שכר טרחתו וכי המבקש אף לא נתן את אישורו מראש לגובה שכר הטרחה הנדרש. טענות המבקש ככל שתוכחנה בסופו של יום עשויות להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה.

לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה ועל עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל.

לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: