הכהן נ' חברת תקשורת מירס

פסק דין

1. התובע טוען בתביעה זו, שהוא הופנה לנציג הנתבעת, ולאחר שנפגשו במכונית התובע, הציע נציג הנתבעת לתובע מבצע בתוקף רק לאותו ערב לרכישת 3 מכשירי טלפון נייד ומכיוון שהתובע היה זקוק בדחיפות למכשירים, הסכים להצעה.

התובע מלין על כך, שהוא נדרש לחתום על המסמכים במהירות.

המכשירים סופקו לתובע, אך מסמכים לא נמסרו לתובע אלא הובטח לו שיישלחו אליו בדואר. לטענת התובע – מסמכים אלה לא הגיעו אליו.

בהמשך, הופתע התובע לגלות, שכל הסכומים והסיכומים שנציג הנתבעת סיכם עמו, שונים לחלוטין ופניותיו בנדון דנן – לא נענו.

מוסיף וטוען התובע, שהמכשיר מנותק ולמרות זאת הוא חויב בסך 7,000 ₪ במקום הצעת המבצע בסכום של 2,850 ₪ ולאור החיוב העולה על הסכום שסוכם ולאור העובדה, שהתובע לא נענה לפניותיו, הגיש הוא תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעת להשיב לו את הפרש הסכום – בין המובטח ובין מה שחויב בפועל- בסך של 4,150 ₪.

2. בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, מבקשת היא לדחות את תביעת התובע בהיותה תביעת סרק וניסיון להתנער מחובות שהתובע לקח על עצמו ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובע ביצע עסקה כדין, הצטרף כלקוח עסקי לרכישת 3 מכשירים וחתם על מסמכי התקשרות ולאחר חצי שנה פנה לנתבעת במטרה להשתחרר מההסכם.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע על כי מסמכי ההתקשרות לא נשלחו אליו, שכן לטענתה, סוכן המכירות מסר לתובע עותק מההסכם.

ב) הטענה אותה מעלה התובע, יכולה להוות טענה בדבר כדאיות העסקה ואם בטענה כזאת עסקינן, אין מקום לאפשר לתובע להשתחרר מההתקשרות שלא בהתאם לתנאים אשר נקבעו בהסכם.

זאת ועוד, התובע עשה ועושה שימוש במכשירים ואין התובע יכול להחליט בצורה חד צדדית להפסיק לעשות בהם שימוש כדי לפטור אותו מהתחייבויותיו על פי ההסכם.

3. בטרם אתייחס לגופן של טענות הצדדים והיות והתובע הגיש לבית המשפט, כתב תביעה מודפס אליו צרף תלונה אשר שלח למחלקת פניות הציבור ביום 5.3.13, לא אוכל שלא להתייחס לשוני בין שני המסמכים הנ"ל – ולהתייחס בהכרעה הסופית, לעובדות כפי שהובאו בשני המסכמים הנ"ל וכפי שיפורט להלן:

א. התובע אינו מפרט בכתב התביעה, מהו מועד ההתקשרות, אך אין מחלוקת בין הצדדים על עצם ההתקשרות ואין גם מחלוקת – זאת גם על פי המסמכים שצורפו לכתבי הטענות - שההתקשרות בוצעה ביום 12.9.12.

המחלוקת, כפי שהעלה התובע בכתב התביעה קשורה בתנאי ההתקשרות, כאמור לעיל.

ב. א) התובע הגיש תביעתו בכתב יד וצרף אל התביעה גם את מכתב התלונה שהעביר למחלקת פניות הציבור (להלן:"התלונה").

מהתלונה עולה, שההתקשרות בוצעה, עת היה נציג הנתבעת בדרך לביתו בקרית שמונה ולכן, נפגשו התובע ונציג הנתבעת על הדרך והעסקה בוצעה, תוך שהתובע ונציג הנתבעת יושבים במכוניתו של התובע.

עובדות אלו, לא הובאו בכתב התביעה בכתב יד, אך הובאו בתלונה. כמו כן, מופיע בתלונה – דבר שלא מופיע בתביעה בכתב יד-שנציג הנתבעת הציע לתובע מבצע לאנשי עסקים, שאם התובע ירכוש 3 מכשירים יהפוך התובע גם לעסקי למרות שהוא מופיע כפרטי ושנציג הנתבעת ייתן לתובע עסקה מיוחדת לעסקו.

ב) בכתב התביעה טוען התובע, שנציג הנתבעת אמר לו, שאם לא יבצע את העסקה באותו ערב, לא ייהנה התובע מתנאי המבצע ומכיוון שהיה זקוק בדחיפות למכשירים ומכיוון שנתן אמון בנציג הנתבעת – הוא הסכים להצעה.

בתלונה, כלל לא הובאו העובדות הנ"ל, אלא שנאמר שם, שנציג הנתבעת פתח קלסר, שכלל מבצעים, הוצג בפני התובע מבצע עסקי שהולך להסתיים – ולא נאמר שהמבצע הולך להסתיים באותו ערב.

מכל מקום, אין חולק בין הצדדים, שהתובע הסכים לעסקה.