היתר פרסום שמו של נאשם בעבירות מין במשפחה בגיסתו הקטינה

בפנינו בקשה מטעם המתלוננת לבטל חלק מההחלטה מיום 13.10.10.  בהחלטה התרנו פרסום הכרעת הדין, לאחר שנמחקו ממנה, לבקשתה, שמו של חברה לשעבר וביה"ס בו למדה ואסרנו פרסום שמו של הנאשם, כיוון שנוכח הקשר המשפחתי ביניהם, "חשיפת שמו עלולה לחשוף את שמה של המתלוננת".  

המתלוננת  מבקשת  כי יותר  פרסום שמו של הנאשם.

הנאשם הורשע  ביום 6.9.10 בביצוע עבירות מין כלפי המתלוננת, כמפורט בהכרעת הדין. הדיון התנהל, לבקשת המאשימה בדלתיים סגורות.

ב"כ הנאשם הגישה בקשה להתיר פרסום הכרעת הדין במסגרת פרסומים משפטיים, כיוון שראתה חשיבות לפרסום הניתוח המשפטי שבו. בבקשה ציינה כי הפרסום ייעשה ללא זיהוי שם המתלוננת ופרטים העלולים להביא לזיהויה, לרבות שמו של הנאשם.

בתגובת המאשימה, בתיאום  עם המתלוננת, נתבקשנו לחסות את הפרטים דלעיל, לגבי החבר וביה"ס ולפרסם את שאר חלקי הכרעת הדין, לרבות שמו של הנאשם.

החלטנו כאמור לעיל.

המבקשת טוענת בבקשתה דנן כי איסור הפרסום נועד להגנתה, כקורבן עבירה והיא מבקשת ומסכימה לפרסום שמו של הנאשם. לטעמה " אין בפרסום שמו של משיב 1 [ הנאשם ] לפגוע  במבקשת, והיא אף מוכנה להיחשף באופן הזה, במידה ויהיה בכך צורך על מנת ששמו של משיב 1 יפורסם".

עוד ציינה המבקשת כי " פרסום הדברים יסייע לה בשיקומה ויסייע גם לנפגעות ונפגעי עבירות מין אחרים ולהוריהם, ולציבור כולו". 

לבקשה צורף תצהיר מטעם המתלוננת המאמת טענות אלו.

ב"כ הנאשם מתנגדת לבקשה.  לטענתה לא הובאו ראיות שהמתלוננת עוברת תהליך שיקום או כי הפרסום יסייע להליך כזה.

עוד הפנתה הסנגורית  לשיקול הדעת המסור לביהמ"ש על פי סעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד, 1984 (להלן: חוק בתי המשפט). הנאשם בהתנגדותו מבקש להגן גם על המתלוננת, על גרושתו (אחותה של המתלוננת) ויותר מכל על ילדיו הקטינים.

לחלופין מבקש הנאשם לאסור את פרסום שמו עד היות פסה"ד חלוט.

ב"כ המאשימה טענה כי משהמתלוננת מבקשת פרסום שמו של הנאשם, גם במחיר חשיפתה, יש להיעתר לבקשה. האינטרס הציבורי מחייב לפרסם זהותו של נאשם שהורשע.

 דיון

אחד מאבני היסוד של ההליך השיפוטי, שאף מעוגן כנורמה חוקתית בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט הוא עיקרון פומביות הדיון.

כחלק מיישום עיקרון זה, מפורסמים בהליך הפלילי פסה"ד, לרבות שמו של הנאשם (ראו: פרשת יאנוס, בפיסקה 17; י' קדמי, על סדר הדין בפלילים(תשס"ג, חלק שני) 806).

מנגד קיימים אינטרסים מוגנים נוספים,  המאפשרים להורות על סגירת דלתיים ואיסור פרסום,  כמפורט בסעיף 68 לחוק בתי המשפט וכן בסעיף 352 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ובחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

 " נפסק כי יש להקפיד על כך שאיסור הפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש וכי מקום שניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על-ידי פרסום חלקי של פסק-הדין, יורה בית-המשפט על דרך זו (ראו: ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) 714, 719)" .  בש"פ 8698/05 דוד אזולאי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.10.05).

דבריה של השופטת חיות בפסה"ד הנ"ל, כפי שיובאו גם להלן, יפים גם לענייננו. מדובר במקרה שנסיבותיו דומות עד כדי זהות, לאלו שבפנינו. גם שם דובר בעבירות מין במשפחה, מי שביקשו את פרסום שמו זהותו ותמונתו של הנאשם היו  המתלוננות ומנגד טען הנאשם כי הפרסום יפגע בבתו הביולוגית וכי פסה"ד איננו חלוט והוא הגיש עליו ערעור.