היתר נישואין - מינקת חברו

בפנינו בקשת הגברת א' להיתר נישואין. להלן העובדות:

המבקשת א' רשומה כרווקה ולה ילדה מחוץ לנישואין.

המבקשת הופנתה על ידי מחלקת הנישואין בלשכת הרבנות [ע.] בתאריך י"ט אלול תשע"ז (10.9.2017), לצורך בירור יהדות והכרת אבהות לילדה בת ששה חודשים - ילידת כ"ה אדר תשע"ז (23.3.2017).

בתאריך כ"ה מרחשוון תשע"ח (14.11.2017), הופיעה האישה לבירור יהדות והכרת אבהות. תוך כדי הבירור ושאלות בית הדין, הובהר שהאישה מעוניינת להינשא לגבר שאינו אביה של הילדה ואם כן עלנו לדון בדין מינקת חבירו, שהרי נפסק בשולחן ערוך אבן העזר סימן יג' שאישה אסורה להינשא עד שימלאו לילדה כ"ד חודשים.

הילדה נכון להיום בת שמונה חודשים.

לדברי האישה אינה יודעת מיהו אבי הילדה. לדבריה בתקופה שהתעברה קיימה יחסי אישות עם כמה גברים (יותר משלשה) ואף אמרה את שמותם, כלשונה בפרוטוקול הדיון:

"הייתי סטודנטית והייתי פעם עם אחד ופעם עם אחר [...] כן, הייתי עם כמה".

לשאלת בית הדין האם הגברים שקיימה עמהם יחסי אישות הינם יהודים, ענתה שכולם יהודים והיא מכירה אותם.

עוד הוסיפה שהיא כמעט בטוחה שהאב הוא ח', מאחר וח' הגיש לבית המשפט בקשה לבדיקת רקמות בכדי שיהיה בטוח שהוא האב.

כיום רוצה האישה א' להינשא לבחור ע', יהודי, גרוש, ללא ילדים, ולהקים בית בישראל כדמו"י.

לשאלת בית הדין השיבה המבקשת שהיא מכירה את ע' מספר חודשים, הם מתגוררים כבר יחד ומעוניינים להינשא בחודש הקרוב.

לשאלת ביה"ד אם מקיימת יחסי אישות עם מר ע' השיבה בחיוב ואף אמרה שהולכת למקווה, והוסיפה ואמרה שהינה שומרת שבת. גם האיש טען שהוא היום מתחזק, בעבר הוא למד בישיבת [פ.] אבל שנה ופרש, נכון להיום הינו בדרך חזרה למקורות כפי שהיה בעבר, ומעוניין להקים בית דתי על פי התורה ומבקש לזרז את ההיתר בכדי שלא יחיו באיסור.

לשאלת בית הדין אם הניקה את הילדה השיבה שלא הניקה כלל, ומיום שנולדה הילדה אוכלת סימילאק.

האישה ביקשה שבית הדין יבדוק אם ניתן להתיר לה להינשא לאלתר, מאחר והיא מסוכסכת עם אמה ולא טוב לה שם, המיועד להינשא לה הציל אותה והיום הם חיים ביחד כאיש ואישה לכל דבר.

לעניין כשרות הילדה אין כאן המקום להאריך ואכן הילדה כשרה לבוא בקהל.

עיין משנה כתובות (דף י"ג ע"א):

"היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה, מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת, ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה".

ועיין בגמרא ובראשונים מה שכתבו שם. ועיין מה שכתב הרמב"ם (פט"ו מה' איסורי ביאה הי"א), וזה לשונו: