היתר נישואין לבת של קראי

בפנינו בקשה לבירור יהדות.

בתאריך י"ט באלול תשע"א 8.09.2011. התקיים דיון. בית הדין שמע את המבקשת ואמה ועיין במסמכים שהוצגו בפניו על ידי המבקשת כולל חוות הדעת של חוקר היהדות הרב יהודה גורדון הי"ו.

מן המקובץ עולים הנתונים כדלהלן:

המבקשת והוריה עלו ארצה מהעיר קייב שבאוקראינה בשנת 1991.

לפנינו תעודת לידה מקורית של המבקשת משנת 1982, האם [א'] רשומה יהודיה. האב [ס'] רשום קראי.

בתעודת לידה מקורית של אם המבקשת משנת 1950, שני הוריה רשומים יהודים.

בתעודת לידה ישנה של הסבתא [א' מ'] לא רשום לאום.

אחי המבקשת חזר בתשובה ולמד בישיבה של הרב יצחק זילבר בירושלים כיום מתגורר בטורונטו שבקנדה. האח נישא כדת משה וישראל לפני מספר שנים על ידי ראש הישיבה הרב בן ציון זילבר שליט"א (בנו של הרב יצחק זילבר זצ"ל).

בית הדין שוחח טלפונית עם הרב בן ציון זילבר שאישר שאכן אח המבקשת למד בישיבה, התחתן כדת משה וישראל עם אשתו שהתגיירה לאחר שהיה ידוע להם על כך שהאב רשום קראי ולאחר בירור שנערך בבית הדין של הרב לוין מירושלים.

אם המבקשת הצהירה כי אבי המבקשת (בעלה הי"ד נהרג בפיגוע לפני מספר שנים) נולד בעיירה ליד העיר קייב, התייתם מאביו בעודו תינוק, אמו עברה להתגורר בקייב שם גידלה אותו כך שלא היה לו כל קשר עם הקראים וגם לא נהג מנהגי הקראים.

הנישואין אליו היו כדת משה וישראל על ידי רב שאינה זוכרת את שמו. זוכרת שהיה בירור על עניין זה של הקראות של בעלה אצל הוריה והרב שערך להם את הנישואין.

המבקשת ואמה הופיעו אצל חוקר היהדות הרב גורדון שלאחר בדיקת המסמכים וחקירה כנדרש המליץ לאשר את יהדותה.

בית הדין אף הוא חקר ודרש את המבקשת ואמה והגיע למסקנה חיובית שיש לאשר את יהדותה.

לסיכום:

אם המבקשת יהודיה, והשאלה הניצבת בפנינו להכרעה היא שאלת הקראות של אבי המבקשת וההשלכה ההלכתית שיש לכך במקרה דנן בו האם יהודיה.

ועתה לבירור ההלכתי:

בשולחן ערוך אבן העזר סוף סימן ד' סעיף ל"ז פסק הרמ"א בזה הלשון:

"הקראים אסור להתחתן בהם וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור."

המקור לפסיקה זו של הרמ"א נמצאת בתשובת רבינו שמשון הביאה מרן הבית יוסף בסוף הסימן, אשר העלה את החשש לממזרות. וזה לשונו: