- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
היתר נישואין לאישה שיש לה תינוקת מגבר אחר
|
תיק רבני בית דין רבני אזורי חיפה |
1190707-1
7.10.2018 |
|
בפני הדיין: הרב יצחק אושינסקי - אב"ד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: פלונית |
XXX: XXX |
| פסק דין | |
בפנינו בקשת אם להיתר נישואין עם חתנה המיועד, אף שיש לה בת תינוקת מגבר אחר.
המבקשת מצהירה כי היא מתכננת להינשא ביום (X.XX.18), ולה בת מגבר אחר בגיל שנה וחמישה חודשים (נולדה ביום (X.X.17)). האב לא הכיר באבהותו על הבת ולא משלם לה מזונות.
המבקשת מצהירה כי לא היה לה כל קשר עם גבר אחר מאז הקשר עם אבי הבת, עד לקשר עם חתנה המיועד שאיתו היא גרה כבר חודש באותו בית, והקשר ביניהם נמשך כבר שנה. מצהירה כי עתה היא לא בהריון. מצהירה כי לא הניקה את הבת כלל, מסיבה רפואית, משום שיש לה דלקות פרקים ולכן קיבלה מיד לאחר הלידה כדורים לייבוש החלב.
כן מצהירה שוב כי לאבי הבת אין כל קשר עם הבת, ואינו משלם בעבורה מזונות.
מצהירה כי היא זו שמפרנסת את הבת, עובדת ומקבלת הבטחת הכנסה. לטענתה, היא מסתדרת עם מזונות הבת. הבת בריאה ולא צורכת מאכלים מיוחדים.
לאחר הפסקה בדיון הוכנס חתנה של המבקשת, ונבחנה עמו אפשרות להבטחת מזונות הבת, והוא מצהיר כי הוא מגדל ומפרנס את הבת של המבקשת כבר מעת היותה בת כמה חודשים.
עד כאן טענות המבקשת והצהרות בן זוגה.
בית הדין בחן עם המבקשת האם הם יוכלו להמתין עם הנישואין, ברם המבקשת טוענת בתוקף כי מחמת כמה סיבות, לא יהיה ניתן להמתין מעבר למועד הנישואין הנקוב לעיל.
ובהחלטת בית הדין שנתנה למחרת הדיון, ביום כ"ה בתשרי תשע"ט (4.10.18), נאמר:
ובכן, לאור מועד חתונתה הסמוך של המבקשת; מאז אתמול (מועד הדיון) בית הדין בחן את מכלול השיקולים ההלכתיים, וקובע כי יש להתיר למבקשת להינשא כבר עתה, לאחר שכבר מלאו ט"ו חודש לבת.
בית הדין ישקול לצרף נימוקים הלכתיים לתיק.
ועתה נצרף הנימוקים להחלטה זו.
הדיון ההלכתי בתיק זה הינו באיסור "מינקת חברו" המובא בשולחן ערוך אבן העזר סימן יג, הקובע כי אסור לאישה להינשא עד שימלאו לבנה (או בתה) כ"ד חודש.
תקופת האיסור
מקורה של הלכה זו הוא ביבמות דף מב ע"א. שם נאמר שאסור לאדם לשאת לאישה מעוברת חברו (אישה שהיא כבר מעוברת מאחר), וכן יש איסור לשאת מינקת חברו (אישה שמניקה את התינוק שלה).
דין זה מובא גם בכתובות ס ע"א, ושם מובאים כמה שיעורי המתנה למינקת חברו:
"תנו רבנן מינקת שמת בעלה בתוך עשרים וארבעה חודש, הרי זה לא תתארס ולא תינשא עד עשרים וארבעה חודש, דברי רבי מאיר, ורבי יהודה מתיר בשמונה עשר חודש [...] אמר רשב"ג אני אכריע, לדברי האומר עשרים וארבעה חדש - מותרת להינשא בעשרים ואחד חודש, לדברי האומר בשמונה עשר חודש - מותרת להינשא בחמישה עשר חודש, לפי שאין החלב נעכר אלא לאחר שלשה חודשים" (יתבאר על פי טעמי ההמתנה שיובאו להלן).
מצינו אם כן בגמרא שלש שיטות מהו פרק הזמן אחר הלידה בו אסור למינקת להינשא: כ"ד חודש, י"ח חודש וט"ו חודש. אמנם השולחן ערוך (אבן העזר, סימן יג סעיף יא) פסק שיש להמתין כ"ד חודש (חוץ מיום שנולד ויום שנתקדשה בו), אך נראה שניתן יהיה לצרף כסניף להקל גם את השיטות שלא נפסקו להלכה, ויובא לקמן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
