היש להפחית חיוב במזונות לאחר גירושין?

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעתו של התובע לביטול מזונות אישה לאחר גירושין, ולחלופין להפחתתם.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         אציין במבוא לסקירת הרקע כי תיק זה היה קבוע בפני מותב אחר ומשפרש המותב האחר נותב תיק זה לשמיעה בפני (ראה החלטת כב' הש' סיון, סגה"נ לענייני משפחה, מיום 5.10.2011, בבקשה מס' 16).

2.         התובע והנתבעת נישאו זל"ז ב- 1968. נישואיהם נקלעו למשבר והצדדים התגרשו. ביום 17.4.89 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 27.4.89.

3.         התחייבותו של התובע בהסכם הגירושין היתה לשלם לנתבעת דמי מזונות בסך 1,915 ש"ח לחודש, וזאת לכל ימי חייה, אלא אם תינשא שוב או תהיה דרך קבע עם גבר אחר שידאג לפרנסתה במשך 3 שנים ברציפות.

4.         התובע טען כי הוא משלם את מזונותיה של הנתבעת משך 20 שנה, ומזונות אלה עומדים בעת הגשת התביעה על סך של 6,662 ש"ח לחודש, ובתוספת מימון פוליסת ביטוח החיים בה הנתבעת הינה מוטבת בסך 1,233 ש"ח, מגיע החיוב החודשי לסך של 7,885 ש"ח.

5.         התובע טען בתביעתו כי חל שינוי מהותי ומתמשך במצבו הבריאותי והכלכלי והנטל הפך להיות כבד מנשוא, ולפיכך יש לבטל המזונות או להפחיתם.

6.         התובע טען כי טעה טעות קשה עת חתם על ההסכם המקפח, אשר לו ידע את דבר הטעות בעת החתימה על ההסכם לא היה מסכים לחתום על ההסכם, הכולל סעיף המזכה את הנתבעת בדמי מזונות לכל ימי חייה בלא תלות במצבו הבריאותי או הכלכלי.

7.         התובע מוסיף בתביעתו כי טעה בהערכתו כי הנתבעת תימנע מזוגיות יציבה למשך 20 שנה, זוגיות אשר תפטור אותו מהמשך תשלום דמי המזונות, וכי יוכל לשמור גם אחרי 20 שנה על יציבות בהכנסותיו.

8.         התובע הוסיף וטען כי מיום גירושי הצדדים חיה הנתבעת חיי רווחה ובטלה, על גבו של התובע, כשהיא צוברת נכסים לרוב. נסעה סביב העולם, צברה תארים אקדמאיים בתחום אמנות ומגדר, העשירה עולמה בהשתלמויות, סדנאות וקורסים שונים " ונהיר היה כי עתידה הכלכלי אינו מעניינה, שהרי יש מי שדואג ליצור הכנסות".

9.         עוד מוסיף התובע כי בכל מצב לא ניתן להניח כי כוונת הצדדים היתה כי התובע, כחלוף 20 שנה, יעביר לידי התובעת 87% ממשכורתו, כאשר בעת חתימתו על ההסכם היה מדובר על 10% מהכנסתו.

10.        מכל הטעמים המפורטים, לרבות טעמי שוויון בענייני משפחה, דורש התובע כי מזונות הנתבעת יבוטלו, או לכל הפחות יופחתו.

11.        מנגד טענה הנתבעת כי דינה של התביעה להידחות או להימחק, בשל העובדה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ובשל ניצול לרעה של הליכי משפט, תוך העלמת נתונים ועובדות.

12.        לטענת הנתבעת החיוב בדמי המזונות אותם התחייב התובע לשלם לנתבעת על פי הסכם הגירושין, אין מקורו בדיני מזונות מכח הדין האישי של התובע, שהרי החיוב ההלכתי בדמי מזונות אשה פוקע עם הגירושין, אלא מקורו בדיני חוזים. לפנינו איפוא "מזונות אזרחיים", ובמקרה שלפנינו הסכימו הצדדים מכח דיני החוזים.

13.        הנתבעת טוענת, כי חיזוק לטענתה שלעיל היא העובדה שדמי המזונות היוו למעשה חלוקה של נכסי קריירה בין בני הזוג.

14.        לטענת הנתבעת, הטענה היחידה של התובע מכח דיני החוזים היא טענתו כי נפל לכדי טעות כאשר העריך כי הנתבעת תתחתן בשנית.

15.        הנתבעת הוסיפה וטענה כי המסגרת הדיונית הנכונה היא דיני חוזים ולא דיני המזונות, ולפיכך טענת התובע בדבר שינוי נסיבות אינה רלוונטית כלל ועיקר.

16.        לחלופין טענה הנתבעת כי התובע לא הצליח לבסס את עילת תביעתו בדבר שינוי נסיבות.

17.        הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאור שיקולי מס ושיקולים כלכליים מקלים אחרים של התובע, קיבלה הנתבעת זכויות כספיות על תקן של "מזונות אשה", והיו אלה זכויות כספיות אשר הגיעו לה על פי איזון המשאבים.