הירשבין נ' עיריית פתח תקווה

פסק דין

רקע

בשנת 2007 התובע בנה את ביתו ברחוב אידלמן 11 בעיר פתח תקווה, הידוע כגוש 6715 חלקה 19, תת חלקה 12 (להלן: "הבית").

על מנת לקבל היתר בניה, שילם התובע אגרות שונות, בין היתר, שילם ביום 6.6.07 אגרת היטל מדרכות בסך 14,015.30 ₪, על כך אין מחלוקת בין הצדדים.

טענות התובע

לטענת התובע, הבעלים הקודמים של המגרש, שילם תשלום בגין היטל מדרכות בסך 5,257.50₪. אשר על כן, על פי חישוב התובע, שולם לנתבעת סך כולל של 19,272.8 ₪.

התובע מוסיף, כי ישנו הסכם פיתוח בין העירייה לבין בעלי המגרש, הקובע כי הבעלים לא ישלמו היטלי מדרכה.

בהתאם להסכם, הנתבעת לא גבתה היטל מדרכות מדיירים אחרים הכלולים בו, כך התובע.

התובע טוען כי פנה לנתבעת בדרישה לבטל ההיטל ולהחזיר לו כספו, הנתבעת סירבה ומכאן התביעה דנן.

טענות הנתבעת

הנתבעת העלתה טענה מקדמית, כי יש לדחות התביעה משום שיהוי ניכר בהגשתה, כ- 5 שנים ממועד התשלום הנטען.

לטענת הנתבעת, אין המדובר בתשלום נוסף אלא, הבעלים הקודמים של הבית שילמו את תשלום ההיטל בגין חיוב רגיל עבור שטח המגרש הואיל ומכרו את הבית.

הנתבעת הוסיפה, כי הבעלים הקודמים שילמו סך של 6,257.50 ₪ ולא 5,257.50 ₪, כפי שטוען התובע.

לא כל שכן, הנתבעת טוענת כי הסכם הפיתוח שמספרו 9317 משנת 1990 (להלן: "ההסכם") חל רק על תשלום היטלי כביש, ביוב ותיעול.

על כן, הנתבעת טוענת כי ההסכם אינו חל על תשלום היטל סלילת מדרכות ונקבע כי סלילת המדרכות תבוצע על ידי הבעלים, כך על פי ההסכם.

האגרה ששילם התובע נגבתה משום שהוא או הבעלים הקודמים, לא ביצעו סלילה עצמית ולפיכך, הנתבעת סללה וחייבה אותם בהתאם להוראות ההסכם וחוקי העזר.

הנתבעת מציינת כי רק מי שביצע סלילת מדרכות עצמית לא חויב בהיטל בהתאם להסכם וחוק העזר אולם, במקרה דנן, התובע כאמור, לא ביצע סלילה עצמית ועל כן החלוקה בתשלום האגרה הינה- הבעלים הקודמים שילמו בעבור שטח מגרש הבית והתובע שילם בעבור אגרת מדרכה בגין שטח בנין.

דיון

שיהוי

לטענת הנתבעת חל במקרה דנן שיהוי בתביעת התובע.